ענינה של החלטה זו היא בקשת ב"כ המבקש לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, העומד כנגד המבקש מיום 6/6/11.
תיאור העובדות:
המבקש אמור להגיע לפגישת עסקים ברוסיה למשך ששה ימים. לדברי באת-כוחו, המבקש מוכן להתגרש מיידית מהמשיבה, אלא שהמשיבה מעכבת את ביצוע הגט מאחר שהיא מעוניינת תחילה בדיון על הכתובה לפני מתן הגט. המבקש צרף לבקשתו שני ערבים המוכנים לערוב לחיובי המזונות של המבקש בתקופת שהותו בחוץ לארץ, ומוכנים גם שיוצא כנגדם עיכוב יציאה מהארץ עד שובו של המבקש ארצה.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה. לדבריה, הערבויות צריכות להבטיח את ההליך כולו ולא רק את תשלום המזונות. לכן לטענתה, רק אם כל אחד מהערבים יערוב גם על סכום הכתובה, העומד על סך 780,000 ₪, וגם המבקש יפקיד בבית הדין סכום משמעותי, על מנת להבטיח את חזרתו ארצה, ניתן יהיה לבטל את עיכוב היציאה מהארץ.

בית הדין הציע לצדדים להציג הצעה חילופית שתענה על צרכיהם, ואכן ב"כ המבקש הציע כי בית הדין ינהג כמקובל במקרים דומים, בהם נרשמת הערת אזהרה בדירת הצדדים לטובת בית הדין, וקבלת קנין מהמבקש כי במדה ולא ישוב ארצה רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על העברת חלקו של המבקש בדירה למשיבה. בכך גם מתייתר הצורך בקבלת ערבות מהערבים.

ב"כ המשיבה התנגדה גם לזאת להצעה זו, מאחר והבית המשותף כבר מעוקל לטובת כלל התביעות הרכושיות שבין הצדדים, ואין עיקול חל על עיקול. לפיכך מאחר ואותו הבית כבר ניתן כבטחון לאשה במכלול טענותיה האחרות, הרי שאינו יכול לשמש גם כבטחון לשובו של המבקש ארצה.

דיון:
המשיבה הגישה לבית הדין בתאריך 6/6/11 בקשה לעיכוב יציאת המבקש מהארץ, והדגישה כי מטרת העיכוב כדי להבטיח את התייצבות הבעל לדיונים בבית הדין. בית הדין נעתר לבקשתה לצורך קיום הדיונים בבית הדין.

בנסיבות הנזכרות, שהדירה המשותפת כבר מעוקלת, לא ניתן לבטל את עיכוב היציאה מהארץ כמקובל, ולהבטיח את התייצבות הבעל בבית הדין על ידי עיקול נוסף על הדירה, שהרי "אין איסור חל על איסור" ואין עיקול חל על עיקול. לפיכך יש לבחון אפשרות חילופית שתבטיח את התייצבות המבקש בבית הדין.

עם זאת, גם בקשת המשיבה כי הערבים יערבו על כל סכום הכתובה, אינה מקובלת על בית הדין. יפה טענה ב"כ המבקש כי כל עיקרו של צו עיכוב היציאה נועד כדי להבטיח את הדיונים בבית הדין, ולא על מנת להבטיח את תשלום הכתובה.

זאת ועוד, גם אם המבקש מעולם לא היה עוזב את הארץ, וגם אם בית הדין היה מחליט כי המשיבה זכאית לגבות את כל תביעותיה, ברור הדבר כי במדה ולא יהיו בידי המבקש את האמצעים הכלכלים לשלם למשיבה את מלא סכום תביעתה, הרי שלא תוכל אז גם לגבותה מאחרים.

אמור מעתה, כשם שבעת שהמבקש בארץ אין מקום לדרוש ערבויות לתשלום כל התביעות התלויות נגדו, כך כאשר המבקש עוזב את הארץ לצורך עסקיו, אין כל מקום לדרוש ממנו ערבויות לתשלום כלל התביעות התלויות כנגדו.

בשלב זה, ניתן לדרוש מהמבקש, לכל היותר, שיציג ערבויות שיבטיחו את התייצבותו לדיונים בבית הדין, מאחר והערבות המקובלת להבטחת התייצבות המבקש על ידי רישום הערת אזהרה בדירה המשותפת, אינה מעשית במקרה זה.

לפיכך מחליט בית הדין כדלקמן:
א. צו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל, כפוף להתחייבות שני ערבים, כל אחד על סך של 50,000$, כי במדה והמבקש לא ישוב ארצה, ולפי שיקול דעת בית הדין, יתחייבו הערבים בסכום הערבות.
ב. הערבים מסכימים כי יוצא כנגדם צו עיכוב יציאה מהארץ עד שובו של המבקש לארץ.
ג. הצדדים קבלו סמכות דיין יחיד.
ניתן ביום כ"ה במרחשון התשע"ב
(22/11/2011)

הרב אברהם מאיר שלוש – דיין