הצדדים התגרשו בו' בניסן התשע"א 10.4.2011

בתאריך יג' באייר התשע"א 17.5.2011 בית הדין הוציא פסק דין לחלוקת רכוש.

הבית
מדובר בבית גדול ומרווח הרשום על שם שני הצדדים כאשר האשה ביקשה לרכוש את חלקו של הבעל. בהודעה לבית הדין מהאשה וב"כ בתאריך 18.7.2010 הודיעה האשה שהיא מעוניינת לקנות את חלקו של הבעל בדירה, על פי הערכת השמאי. בית הדין קיבל שמאות על הבית בסך 850,000 ₪ וכל ניסיון של הבעל לטעון כי בשוק החופשי הבית שווה יותר אינו מקובל עלינו. דברים אלו נאמרו גם בהחלטה מיום 2.1.2011 וכן בדיון מיום 29.12.2010, אולם בדיון מיום 29.12.2010 הודיע הבעל כי אין לו כסף לרכוש את חלקה של האשה. משכך בית הדין אישר לאשה לקנות את חלקו של הבעל בהתאם להערכת השמאי.

מזונות האשה
בתאריך 6.11.2008 ניתנה החלטה לקביעת מזונות זמניים על סך של 1,000 ש''ח.

מאחר והבעל לא שילם את המזונות, ואף הודה הבעל, כמובא בפרוטוקול מיום 31.3.2011 שורה 36 שיש לקזז בסוף את חוב המזונות מסכום הכסף שהאשה אמורה להעביר לו ממכירת הדירה.

מאחר וחיוב המזונות הוא מ-1.11.2008 ועד למתן ההחלטה שעל הצדדים להתגרש ולפתוח תיק לסידור הגט ביום 2.1.2011 עברו 26 חודשים.

משכך על הבעל להעביר לאשה סכום של 26000 ש''ח, סכום זה רשאית האשה לקזזו מהסכום שאמורה להעביר לבעל בגין חלקו בדירה.

דו"ח האקטואר
בחוות דעת האקטואר של מר נתן שטרנפלד מיום 14.9.2010, לפי האפשרות הראשונה שם, על הבעל להעביר לאשה לצורך איזון המשאבים סך של 30,975 ש''ח. הבעל בדיון מיום 29.12.2010 נשאל ע"י בית הדין אם הוא מוכן ללכת לפי האופציה הראשונה והשיב בחיוב (עיין בפרוטוקול).

משכך זכותה של האשה לקזז מהסכום הנ"ל את הסכום 30,975 ₪, שנקבע בחוות דעתו של מר נתן שטרנפלד באופציה הראשונה. נכון לתאריך כתיבת חוות הדעת – 14 בספטמבר 2010.

באשר לטענת הבעל בדבר משיכת 20,000 ש''ח, כבר התייחס לזאת האקטואר מר נתן שטרנפלד וכתב: "אציין, כי האשה ביצעה שתי משיכות עיקריות לאחר יום הקובע, בסך כולל של 20,000 ש''ח. אולם מאחר והיא המשיכה להפקיד את משכורתה בחשבון גם בתקופה שלאחר יום הקובע, לא נקטתי בשלב זה בהתחשבנות בגין פעולות. למען הגילוי המלא, אבהיר כי הבעל הפסיק לפעול בחשבון ומיד לאחר המועד הקובע פתח חשבון נפרד בבנק המזרחי אליו הוא מעביר את משכורתו".

משכך טענת הבעל בדבר ה-20,000 ש''ח נדחית, ויתכן והאשה הוציאה כספים אלה לכלכלתה.

כתובה
הצדדים נישאו בתאריך 20.10.82 ד' מר חשון התשמ"ג, הסכום שנכתב בכתובה הינו (1,000,000) מליון שקל ישן שערכם הנומינלי הוא 1000 ש''ח. בבדיקה שנעשתה עלה כי שער הדולר שהיה אז הוא 0.029665 ש''ח לדולר. אמנם ב"כ האשה ביקש להצמיד את סכום הכתובה למדד בתוספת ריבית אך אין מנהג בתי הדין להצמיד למדד אלא מצמידים לשער הדולר.

משכך סכום הכתובה בצמוד לשער הדולר הינו כ-33,709 דולר מאחר והשער היום הוא 3.49 ש''ח יוצא ששווי הכתובה הוא כ-117,644 ש''ח.

בית הדין כתב בהחלטה מיום 2.1.2011 והבהיר לצדדים שלא מדובר בסכום אותו ביקשה האשה בסך 180,000 ₪ ולא בסכום של 20,000 ₪ אותו מוכן הבעל לשלם.

בית הדין קיבל את אישור הצדדים שההכרעה תהיה על פי שיקול דעת רחב.

רכוש המטלטלין
הבעל טען שמאחר וכל המטלטלין הם רכוש משותף, לכן הוא מעוניין לחלקו ביניהם. אין ספק לבית הדין שהמטלטלין הם בני מספר שנים אם לא עשור ויותר, כך שלא ניתן לחלק המטלטלין בצורה שוויונית אלא "אני מוצר ואתה מוצר", אך האשה הצהירה שהיא רוצה את המטלטלין ואינה מעוניינת בחלוקה. משכך על האשה להעביר סכום כספי עבור המטלטלין.

יש לציין שהאשה אינה יכולה לקבל גם כתובה וגם זכויות הבעל לפי חוק יחסי ממון. כמו כן מנהג בתי הדין לא מחייב כתובה כל זמן שמנוהל גם תיק חלוקת רכוש.

משכך את הסכום של ה-30,975 ש''ח יש לקזז מסכום הכתובה.

מאחר ובית הדין קיבל את אישור הצדדים שההכרעה תהיה על פי שיקול דעת רחב בעניין הכתובה, בית הדין מחליט שהסכום שיש לחייב את הבעל עבור הכתובה 87,000 ש''ח, כאשר בסכום זה כבר נלקח בחשבון שווי המטלטלין שעל האשה היה לקזז.

המורם מכל האמור כי על האשה להעביר לבעל את שווי מחצית הדירה בסך 425,000 ש''ח לאחר קיזוז המזונות בסך 26,000 ש''ח ובנוסף קיזוז הכתובה בסך 87,000 ש''ח, סה"כ שעל האשה להעביר לבעל 312,000 ש''ח, לסילוק כל התביעות של הצדדים.

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הגדול.

יש לציין מאחר וכל הפסק דין שניתן היה על בסיס הסכמת הצדדים, על סמך דברים אלו הסכימה האשה לקבל את גיטה על אף שלא היו עילות לתביעת הגירושין בכדי לחייב את האשה לקבל את הגט, מלבד הזמן שהיו פרודים בעקבות עזיבת הבעל את הבית, וכן הסכמתה להתגרש הייתה בתנאי שהיא תרכוש את הבית.

הצדדים אף קיבלו בקניין על כל פסק שיינתן, ואף נתנו לבית הדין שיקול דעת רחב בכל הנושאים כולל דירת הצדדים, הרכוש והכתובה ופיצוי.

משכך לא מובן מדוע הגיש הבעל ערעור על פסק הדין כאשר הצהיר בפני בית הדין שרצונו רק בגט ומעוניין לסיים את ההליכים.

לאחר הדיון בבית הדין הגדול בעניין פסק הדין הנ"ל, בתאריך י' באייר התשע"ב 2.5.2012 קיבל בית הדין הגדול את ערעור הבעל בדעת רוב, והחזיר את התיק לבית הדין האזורי לפעול בהתאם להחלטת בית הדין הגדול.

הערעור התקבל לדעת הרוב כאשר לדעת המיעוט אין לקבל את הערעור ויש לדחותו אך עשה ביניהם פשרה.

וכך נכתב בפסק הדין בבית הדין הגדול:

"...הפרק שעוסק בקביעת השמאות וזכותה של האישה לרכוש את הדירה, כבר נקבע בהחלטה מיום 02/01/11, והינו חלוט. הפרק המעורער הוא רק במה שנוגע למזונות וכתובה, ומשיכת הכסף על ידי האישה לאחר הזמן הקובע, והמטלטלין.

בעניין הכתובה טוען הבעל המערער שביה"ד טעה בחישוב כאשר קיזז את מה שהאישה קיבלה במסגרת איזון משאבים, ולא הפחית עבור חלקו של הבעל במטלטלין, למרות שנכתב בפסה"ד שביה"ד לקח בחשבון את המטלטלין כאשר קבע את סכום הכתובה במסגרת שיקול דעת רחב.

כמו כן טען הבעל שהאישה לא זכאית לכתובה.

האישה וב"כ הכחישו הטענות הנ"ל.

בעניין משיכת הכספים והמזונות הבאנו את הצדדים לפשרה לפיה יקזזו מחלקו של הבעל רק 13000 ₪ עבור המזונות, והאישה תשיב סך של 10000 ₪ שנטלה מהחשבון המשותף לאחר הזמן הקובע.

בעניין הכתובה והמטלטלין, אכן החישוב של ביה"ד האזורי כמות שהוא חסר, משום שלא קוזז אפילו שקל אחד עבור המטלטלין שביד האישה. אך מאחר שביה"ד קיבל שיקול דעת רחב, יש לומר שביה"ד שקל וקבע שאין להוסיף ולהפחית עבור המטלטלין, יתכן שבגלל ערכם הנמוך, ויתכן בגלל שרצה לפצות את האישה מעבר להצמדה לדולר.

טענות הבעל שהאישה לא זכאית לכתובה, לא בא זכרם בפסה"ד של ביה"ד האזורי, ולכן אין מקום לדון בהם במסגרת הערעור.

לאור כל האמור ביה"ד פוסק:
א. האישה זכאית לכתובה, וסך הכתובה הוא כאמור בפסק דינו של ביה"ד האזורי.

ב. השמאות שנערכה לפני כשנה בתוקף, וכך גם ההחלטה כי האישה זכאית לרכוש את חלקו של הבעל בדירה.

ג. בעניין המזונות והכספים שהאישה משכה מהחשבון המשותף, הקיזוז מחלקו של הבעל עבור המזונות יופחת ל 13000 ₪ בלבד, והאישה תשיב סך של 10000 ₪, לפיכך יש לעדכן את גובה הסכום שעל האישה לשלם עבור חלקו של הבעל בדירה 312000+23000=335000 ₪.

(-) הרב ציון אלגרבלי

ראיתי מש"כ כב' עמיתי ואיני מסכים עימו.

ראשית, ביה"ד קבע הצמדה לדולר ללא נימוק, וזה דבר שאינו מובן, משום שיותר מסתבר להצמיד למדד שלפיו נקבע ערך הכסף במדינה, ולא לשער של מטבע חוץ.

שנית, כב' עמיתי קבע שאין לאפשר ערעור בעניין השמאות על הדירה, ובעניין ההחלטה לאפשר לאישה לרכוש את חלקו של האיש. ולי נראה שכאשר מערערים על פסק דין שניתן בשיקול דעת רחב, אפשר להעלות גם את העניינים הללו. ולגופו של עניין, החלטת ביה"ד שרק האישה יכולה לרכוש את הדירה למרות שאין עימה ילדים קטינים, אין לה הבנה, בפרט שבדיון האחרון מיום 30/01/11 אמר הבעל שיש לו יכולת לקבל משכנתא ולרכוש את חלקה של האישה בדירה, ובכל זאת החליט ביה"ד להאחז במה שאמר הבעל בדיון הקודם בסוף דצמבר 2010. גם ההחלטה לא לאפשר התמחרות או מכירה של הדירה בשוק החופשי כאשר לטענת הבעל ערכה עלה, אינה מובנת, ולדעתי יש לקבל את הערעור גם בעניין זה ולהורות על עריכת התמחרות בין הצדדים או מכירה בשוק החופשי.

(-) הרב ציון בוארון

אני מסכים לדעת הגר"צ בוארון, ויש להשיב התיק לביה"ד האזורי שיפעל בהתאם לאמור.

(-) הרב שלמה משה עמאר-נשיא

לאור החלטת בית הדין הגדול בית הדין קבע מועד לדיון ודן בשני הנושאים שבהם בית הדין התבקש לדון.

ראשית, עניין הכתובה שבית הדין האזורי עשה הצמדה לדולר, ולדעת בית הדין הגדול יותר מסתבר להצמיד למדד שלפיו נקבע ערך הכסף במדינה, ולא לשער של מטבע חוץ. ואילו בהצמדה שנעשתה לשער הדולר שהיה אז הוא 0.029665 ש''ח לדולר. סכום הכתובה בצמוד לשער הדולר הינו כ-33,709 דולר מאחר והשער נכון לכתיבת פסק הדין היה 3.49 ש''ח יוצא ששווי הכתובה הוא כ-117,644 ש''ח.

אכן בית הדין האזורי בדק מה ערך הכתובה בהתאם להצמדה למדד, מאחר והצדדים נישאו בתאריך 20.10.82 ד' מר חשון התשמ"ג, והסכום שנכתב בכתובה הינו (1,000,000) מליון שקל ישן שערכם 1000 ש''ח. סכום הכתובה בהתאם להצמדה למדד נכון להיום הינו סך של 379,183 ש''ח.

אמנם על אף שבית הדין הגדול הורה להצמיד את הכתובה למדד נהגו לפשר בעניין זה, וכך גם אמר כבוד הרב הגאון נשיא בית הדין הגדול הרב שלמה משה עמאר בימי העיון האחרון בשנת תשע"א, שכאשר מצמידים למדד יש לעשות פשרה, וכן כתב בספרו שו"ת שמע שלמה משכך נראה לבית הדין לחייב את התובע בסך של 250,000 ש''ח.

כאשר בסכום זה כבר נלקח בחשבון שווי המטלטלין שעל האשה היה לקזז.

לאור האמור על התובע לשלם לאשה עבור הכתבה/פיצוי סך של 250,000 ש''ח.

שנית, הורה בית הדין הגדול על עריכת התמחרות בין הצדדים או מכירה בשוק החופשי, בית הדין הורה לערוך שמאות נוספת לדירה ואכן נעשתה שמאות נוספת לדירה, ומחיר הדירה על פי חוות דעת השמאי 1,030,000 ש''ח. הצדדים הודיעו שברצונם לקנות את הדירה על פי חוות דעת השמאי בסכום של 1,030,000 ש''ח, בית הדין עשה התמחרות בין הצדדים כמובא בפרוטוקול הדיון, האשה קנתה את הדירה במחיר של 1,200,000 ש''ח.

משכך על האשה להעביר לתובע סך של 600,000 ש''ח עבור חלקו בדירה.

מאחר והתובע חויב בסכום הכתובה ופסק דין זה חלוט, ואף לדעת בית הדין הגדול על התובע לשלם לאשה את כתובתה, כמו כן חויב במזונות האשה בסך של 26,000 ש''ח ואף לזאת הסכים בית הדין הגדול בדעת הרוב, ואף הודה הבעל, כמובא בפרוטוקול מיום 31.3.2011 שורה 36 שיש לקזז בסוף את חוב המזונות מסכום הכסף שהאשה אמורה להעביר לו ממכירת הדירה.

כמו כן האשה אינה יכולה לקבל גם כתובה וגם זכויות הבעל מחוק חלוקת רכוש, כמו כן מנהג בתי הדין לא מחייב כתובה כל זמן שמנוהל גם תיק חלוקת רכוש.

משכך את הסכום של ה-30,975 ש''ח שהתובע אמור להעביר לאשה על פי חוות דעת האקטואר התובע לא יעביר סכום זה, סכום ה-30,975 ש''ח יכלל בסכום הכתובה שחויב.

המורם מכל על האשה להעביר לבעל את שווי מחצית הדירה בסך 600,000 ש''ח לאחר קיזוז המזונות בסך 26,000 ש''ח ובנוסף קיזוז הכתובה בסך 250,000 ש''ח, סה"כ שעל האשה להעביר לבעל 324,000 ש''ח, לסילוק כל התביעות של הצדדים.

מסקנות
א. על האשה להעביר לבעל סך של 324,000 ש''ח בתוך 45 יום.

ב. על התובע לחתום על כל מסמך שיידרש בכדי לרשום את הדירה על שם האשה בלבד.


ניתן ביום י"ב בתשרי התשע"ג
(28/09/2012)