לפנינו בקשה דחופה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ.

כנגד המבקש הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ ביום 6.6.12 וכן ביום 18.7.12, ע"י כב' הדיין הרב ישראל דב רוזנטל.

הבקשה הנוכחית לביטול צו עיכוב יציאה הוגשה ביום 27.9.12 ע"י ב"כ המבקש, ובה נאמר כי מבוקש ביטול הצו למטרת נסיעה לחו״ל המיועדת לשבוע הבא, לתאריכים 4.10 עד 8.10, "כדי להשתתף באירוע משפחתי במסגרת משפחתו", כלשון הבקשה.

הבקשה הובאה לידיעתי ביום הגשתה בשעות אחר הצהרים, ע״י אחד מעובדי בית הדין, אף שלא שהיתי בבית הדין ביום זה, בהעדר דיין מצוי לטפל בבקשה.

ביום זה יצאה החלטתי כדלהלן:

בקשת ב"כ הבעל לביטול עיכוב יציאה הוקראה.

הבקשה מועברת לתגובת הצד השני כמקובל. יש להגיב בתוך 5 ימים.

במקביל, על המבקש להגיש הצהרה חתומה בפני עו"ד כחוק, בה יפרט יעד נסיעתו, מטרת נסיעתו ובאיזה אירוע משפחתי עסקינן. במידה ונרכש כרטיס נסיעה, יש להציגו בפני בית הדין.

לאור התגובה – או אי התגובה – ולאחר קבלת ההצהרה המבוקשת, בית הדין ישקול צעדיו לאור הנסיבות בתיק ובהתאם לאמור בהחלטת בית הדין מיום 19.9.12, זאת לאור דרישה מתאימה מאת המבקש.

החלטה זו דוורה על ידי לב״כ שני הצדדים (בדרך כלל הדיוור נעשה ע״י הספרא דדייני).

מכיוון שאנו עומדים בתקופת החגים, בקשתי באופן אישי מסגן המזכיר הראשי שיכנס לבית הדין בערב חג סוכות (ביום 30.9.12) וכן מיד לאחר החג הראשון (ביום 2.10.12) כדי לבדוק אם התקבלה ההצהרה והתגובה. ואכן הוא נענה לבקשתי, ובערב חג סוכות דווח לי כי התקבלה הצהרת המבקש אך תגובת המשיבה לא התקבלה. ההצהרה נסרקה לתיק.

בנוסף, אף ״טרח״ ב״כ המבקש ליצור עמי קשר טלפוני בערב חג סוכות, כדי לעדכן אותי במשלוח הצהרת המבקש ולבדוק אם הגיעה לעיוני. השבתי לי כי אני מנוע מלשוחח עמו בענין, מלבד אמירה כי התיק יטופל וייבדק בדרך המקובלת.

באותו יום, בסמיכות לכניסת החג, עיינתי במערכת המחשוב של בית הדין והתברר לי כי בשל כשל טכני לא התקבלה ההחלטה הנ״ל מיום 27.9.12 אצל המשיבה, והופיעה הודעה במערכת המחשוב כי שליחת הפקס נכשלה (לב״כ המשיבה אין כתובת או כתובת דואר אלקטרוני במאגר הכתובות שבמערכת, רק מספר פקס). מיד ביצעתי דיוור נוסף (בסמיכות לכניסת החג) בתקווה שאכן ההחלטה תתקבל אצל המשיבה.

ואכן, אף היום, 2.10.12, יום ראשון של חול המועד, נכנס סגן המזכיר הראשי בשעות אחר הצהרים לבית הדין ודווח לי כי תגובת המשיבה לא התקבלה.

עד כאן העובדות האחרונות בתיק זה.

ובכן, לאור נסיבות תיק זה, לא אוכל לאשר הבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, ואפרט.

צו עיכוב יציאה ניתן ביום 6.6.12 וכן ביום 18.7.12, ע"י כב' הדיין הרב ישראל דב רוזנטל, לאור בקשת המשיבה.

ביום 9.9.12 התקבלה בקשת הבעל לביטול הצו.

בהחלטה מיום 10.9.12 נדחתה בקשתו בהחלטה כדלהלן:

בקשת ב"כ הבעל לביטול עיכוב יציאה.

לאחר העיון, לא נעתר למבוקש.

זהו צעד המתבצע לעיתים בהליך גירושין, ובית הדין אינו מוצא סיבה לחרוג בנסיבות תיק זה. ברם, במידה והמבקש חפץ לצאת לנסיעה ספציפית, הוא רשאי לפנות לבית הדין, ובית הדין ישקול ביטול הצו תמורת ערבויות מתאימות או כל הבטחה אחרת לשובו, בהתאם לשיקול דעת בית הדין.

ידוע כי צו זה ניתן בדרך כלל כאשר הצדדים מצויים בסכסוך גירושין, לשם מניעת עיגון האשה או הבעל, כאשר קיים חשש זה בהתאם לנסיבות הסכסוך.

כאמור, ביום 27.9.12 שב וביקש הבעל באמצעות ב"כ לבטל הצו, הבקשה נשוא החלטה זו, בטענה שצוינה לעיל.

ברם, בתצהיר שהגיש ביום 30.9.12 שינה הבעל את גרסתו. עתה טוען כי למעשה מבקש לצאת מהארץ לצורך חופשה באמסטרדם בתאריכים 4.10 ועד 11.10, ועניין השמחה המשפחתית שציין בבקשתו המקורית כעילת הנסיעה נדחקה לשוליים ומתוארת בהצהרתו באופן מעורפל. נכתב שם כי "במהלך החודש הבא אני מתכוון לשהות בחופשה משפחתית בשל שמחת אירוסין משפחתית של קרובי משפחתי המתגוררים בארצות הברית". בנוסף לשינוי הנ"ל, אף מועדי החופשה שונו, כאשר עתה מבקש לשוב ארצה מספר ימים לאחר המועד האמור בבקשה המקורית. ואכן, לתצהיר מצורף כרטיס טיסה, אך אף הוא הונפק רק במועד ההחלטה המבקשת הצגתו, ההחלטה מיום 27.9.12, והוא נושא תאריך זה, וסביר להניח כי הונפק והודפס לצורך הגשת תצהיר זה.

שינוי גרסאות אלו אומר "דרשני". עובדה זו עלולה להצביע על חוסר כנות בבקשה המקורית שהגיש לביטול הצו לעיכוב יציאה.

בנוסף, בנסיבות שתוארו, בהן נעדרת תגובת הצד השני, יתכן מטעמים של כשל טכני או בשל חוסר זמן סביר לתגובה בימי החגים או שניהם יחדיו, לא נוכל לאשר את הבקשה מבלי לשמוע את עמדתו.

לסיכומם של דברים, בנסיבות הענין לא השתכנעתי כי לא קיים חשש לעיגונה של האשה בביטול הצו לעיכוב יציאה.

לאור האמור, לא ניתן לאשר את הבקשה לביטול צו עיכוב יציאה בנסיבות המתוארות.

ייטיב המבקש לעשות להבא – אם יחפוץ להגיש בקשה דומה – אם יגיש את בקשותיו לביטול צו עיכוב יציאה בתוך פרק זמן סביר טרם מועד יציאתו המבוקשת, ולא ״ברגע האחרון״ כפי שנהג עתה, כך שתהיה שהות סבירה לבקש תגובת הצד השני ולצפות שתתקבל במועדה או בסמוך לכך.

ניתן ביום ט"ז בתשרי התשע"ג
(02/10/2012)

הרב יצחק אושינסקי – דיין