הצדדים התגרשו זמ"ז כדת משה וישראל בתאריך כ"ז ניסן התשע"ג.

לאחר סדור הגט – ובמותב תלתא – הוציא בית הדין חרם על כל מי שיוציא לעז על הגט בכל דרך שהיא, וכמבואר בשו"ע אהע"ז קנד, כב, וז"ל:

"צריך להטיל חרם על כל העומדים בשעת נתינת הגט, שלא להוציא לעז על הגט. רמ"א – ומזכירין שר"ת גזר בכנופיא עם תלמידיו על מי שמוציא לעז על הגט הניתן."

בנוסף על האמור, בית הדין מוציא בזאת צו האוסר הוצאת לעז או ערעור על הגט בכל דרך שהיא – בכתב או בע"פ – ובכל דרך שעשויה לגרום נזק או הטרדה כלשהי לאשה או למקורביה.

אם תהיה הפרה של צו זה, יהיה בית הדין מוסמך לדון את מפרי הצו בהתאם לסעיפים 7א(א) ו-(ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, ובהתאם לסעיפים 6 ו-7 לפקודת בזיון בית המשפט. הדיון יתקיים בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(1)(ו) לתקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש"ן-1990.

בפרט, בית הדין מורה בצו ומתרה בבעל ובקרוביו, כי אם יוציאו לעז או ערעור על הגט, בכל דרך שהיא שעלולה לגרום נזק כזה או אחר לאשה – שאותה אמלל הבעל באכזריות וברשעות מרובה במשך שנים, ואף שהצהיר בפני ביה"ד כי האשה מאוסה בעיניו וכינה אותה בכינויי גנאי והביע בפני בית הדין את רצונו להתגרש ממנה, הרי כל מעייניו להוציא כספים שאינם מגיעים לו ע"פ דין, וניכר מהתנהגותו ומהתנהגות מקורביו כי ייתכן שבדעתו להמשיך ולהתעלל באשה, ככל הנראה בהפעלת אמצעי סחיטה כנגד האשה ומקורביה – שאם יעשה איזו פעולה בכל דרך שהיא להוצאת לעז על הגט, הרי בהתאם לאמור בחוק הנ"ל, בית הדין ידון את הנ"ל למאסר ממושך בהתאם לחומרת העבירה, וכן לקנס כספי גבוה, הכול בהתאם לחומרת העבירה.

וכל המסייע בידו ייתן על כך את הדין.

יש לשלוח העתק הצו אל הבעל [פלוני], אבי הבעל [אלמוני] ואם הבעל [אלמונית].

ניתן ביום ט"ו באייר התשע"ג (25/04/2013).

הרב צבי בן יעקב – יו"ר