א. השאלה העומדת לפנינו היא, האם גמלת חסר פרנסה שמקבל הבעל ממשרד הביטחון הינה בת איזון, וממילא מגיע לאישה עם הגירושין חצי מגמלה זו שקיבל הבעל במהלך שנות הנישואין אם לאו

בתאריך 04/09/2012 הונחו בפנינו סיכומי הבעל, ובתאריך 29/11/2012 סיכומי האישה. התקיים דיון נוסף בתאריך א' ניסן תשע"ג (12/03/2013). להלן פסיקתנו.

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע:

"5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) ...;
(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
..."

בחוברת "שירותים וזכאויות לנכי צה"ל – הסבר ומידע" מתאריך יולי 2008 – סיוון תמוז תשס"ח, בהוצאת משרד הביטחון אגף שיקום נכים, עמוד 47, נכתבו תנאים לגבי הזכאות לתשלום תגמול לנכה מחוסר פרנסה.

בתנאי השלישי נאמר:

"הנכה אינו מקבל קצבת נכות כללית, הבטחת הכנסה, או כל קצבה או גמלה אחרת בתקופה האמורה לפי החוק."

הווה אומר: תשלום תגמול לנכה מחוסר פרנסה ממשרד הביטחון משולמת רק לנכה שאינו מקבל קצבת נכות נוספת ממקור אחר, ומטרתה לדאוג לקיומו השוטף דבר יום ביומו עקב נכותו.

ב. הוצג לפנינו מכתב שנשלח לבעל מהמוסד לביטוח לאומי מחלקת נכות כללית הנושא תאריך 19/11/2011 והנדון קצבת נכות כללית, במכתב זה נכתב בסעיף 2 כדלהלן:

"על פי הנתונים שבידינו הנך מקבל קצבה כנכה צה"ל. על פי סעיף 323 לחוק, הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרק ט' לחוק ולתגמול לפי חוק הנכים, ניתנת לו הברירה באחת מהקצבאות וכו', נא הודיע לנו על בחירתך תוך 6 חודשים."

העולה ממכתב זה של הביטוח לאומי כי על פי חוק הנכים, בידו של הנכה הברירה לבחור אם לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי או קצבה ממשרד הביטחון.

בנידון זה בחר הבעל לקבל את קצבת נכותו ממשרד הביטחון ולא מהביטוח הלאומי כפי העולה ממכתב שנשלח לבעל ממשרד הביטחון אגף השיקום הנושא תאריך ח' אדר ב' תשע"א 14/03/2011 בו נאמר כדלהלן:

"בהתאם לבקשתך הנני לאשר כי הוכרת כנכה צה"ל בתאריך 11/04/1990 דרגת נכות 30% והננו לאשר כי נכון ליום זה על פי חוק נכים תגמולים ושיקום מועבר אליך תגמול חדשי בהתאם לאחוזי נכותך וכו' כמו כן משולם תגמול חפ"ר (חסר פרנסה)."

ג. על פי סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון הנ"ל, גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף אינה בת איזון. קביעה זו נחקקה מאחר שאין מדובר כאן בזכויות ממוניות משותפות של בני הזוג, אלא בזכות ממונית בלעדית של הנכה עצמו המיועדת לעזור לו בהתמודדותו היומית עם מצבו המיוחד ולתת לו עזר ותמיכה עקב אי-יכולתו לחיות כאדם בריא. לפיכך הוצאה גמלה או פיצוי המשולמת עקב נזק גוף מכלל נכסי האיזון של בני הזוג. הוא הדין בגמלה זו עליה אנו דנים – גמלת חסר פרנסה המשולמת מדי חודש בחודשו לצורך קיומו היום-יומי של הנכה, שהרי לא מדובר כאן בסכום חד-פעמי שנשאר בקופת חיסכון או שנשמר בחשבון בנק מסוים לצורך העתיד, אלא גמלת חסר פרנסה חודשית, לצורך קיום יום-יומי. גמלה זו הינה כחלופה למשכורתו החודשית של הנכה לצורך קיומו השוטף, וכשם שהשתכרותו של כל אדם בריא אינה בת איזון, כך גמלת חסר פרנסה של נכה המשולמת לו עבור קיומו היום-יומי כחלופה למשכורתו עקב מצבו הגופני או הנפשי – אינה בת איזון.

לאור האמור אנו פוסקים:

גמלת חסר פרנסה של הבעל המשולמת לו מדי חודש ממשרד הביטחון, אינה בת איזון בין בני הזוג.

ניתן ביום י"א באייר התשע"ג (21/04/2013).