לפנינו בקשה לאישור יהדות.

מהעיון בחומר שבתיק עולה כי למבקש הוצאה תעודת נישואין ע"י הרבנות ב[...] בתאריך 01.11.2012, בניגוד להחלטות בית הדין מיום י"ב באלול תשע"ב 30.08.2012 ומיום ז' בתשרי תשע"ג 23.09.2013 המורות על עיכוב נישואי המבקש.

יתרה מכך, המבקש פעל בחוסר תום לב, העלים מבית הדין מידע שנישא ע"י רב בחופה וקידושין ופעל בניגוד להחלטות בית הדין המורות על עיכוב נישואיו.

בית הדין מציין כי המדובר במקרה חמור ביותר שיש לפעול בכל דרך ראויה כדי לעקרו מן השורש.

לצורך מתן החלטה בעניינו של המבקש נפרט את השתלשלות העניינים:

א. בתאריך 04.07.2012 הגיש המבקש לבית הדין בקשה לאישור יהדות לצורך נישואין על פי הפנייה מהרבנות ב[...].

ב. בתאריך כ"ט בתמוז תשע"ב 19.07.2012 הופיע המבקש בפני מברר יהדות הציג את המסמכים שברשותו, ומברר היהדות הוציא חוות דעת.

ג. בחוות הדעת נכתב כי מהעיון בתעודות הלידה של המבקש ואמו [ה'], עולה כי האב יהודי והאם (של שניהם) אינה יהודייה. הומלץ להזמין תיקי המבקש ואמו ממשרד הפנים. המלצה אשר טופלה לאלתר.

ד. בתאריך 22.07.2012, הגיעו תיקי המבקש ואמו ממשרד הפנים. מהרישום שם עולה כי בסעיף הלאום נכתב "לא רשום, סעיף 4.א." כלומר, בן ליהודי.

ה. בתיק נמצא אישור של הרב [...] רבה של [...] ובו המלצה לאישור יהדות לאם המבקש וילדיה. אישור זה ניתן בשנת 1990 עם עליית המשפחה לארץ לפני שהמבקש נימול.

ו. עוד נמצא בתיק, מכתב ממנהלת המחוז של משרד הפנים מיום 10.07.1991 המופנה לרב [...] שאישר את יהדותו של המבקש בשנת 1990. במכתב נאמר "לפי תעודת לידה מקורית שנבחנה במקצועיות, הנ"ל בן/בת ללאום הרוסי וכן שני ילדיה (קרי, המבקש ואחותו). נבקשכם לבדוק, האם עובדה זו היתה ידועה לכם והאם הסתירה נבחנה על ידכם?"

ז. בתיק לא נמצאה תשובת הרב לבקשה זו.

ח. בתאריך 22.07.2012 שלח המבקש מכתב ובו הוא מתריס כנגד בית הדין על כך שאולץ להגיע לבית הדין לבירור בקשתו עוד מציין כי נעשה לו בירור עם עלייתו ארצה בשנת 1990 מול הרב [...] שקבע כי הוא יהודי. וכי הוא מתבייש ומושפל מהתהליך שמאלצים אותו לעבור.

ט. למבקש ואמו נקבע מועד לפגישה עם מברר יהדות נוסף לתאריך 02.08.2012.

י. בפגישה נגבתה עדות בכתב מאם המבקש ונבנה עץ יוחסין של משפחת המבקש ושושלת המשפחה כמקובל ובה נראה בבירור כי המבקש ואמו אינם יהודים. אבי המבקש יהודי.

יא. בתאריך 06.08.2012 ניתנה חוות דעת של מברר יהדות שנפגש עם המבקש ואמו ועיין במסמכים ובה המלצה שלילית באשר ליהדותו של המבקש.

יב. בחוות הדעת צוין כי המבקש ואמו רשומים לא יהודים במרשם האוכלוסין. עוד נכתב "בתשובה לשאלותי, [ה'] (אם המבקש) נתנה עדות בכתב, כל תכנו זועק ש[ה'] אינה דוברת אמת ותירוציה מגוחכים."

יג. בתאריך י"ב אלול תשע"ג 30.08.2012 הוציא בית הדין החלטה המורה על עיכוב נישואי המבקש אמו ואחותו עד לסיום הבירור בעניינם, והורה על פתיחת תיקים.

יד. בתאריך ז' בתשרי 23.09.2012 הוציא בית הדין החלטה נוספת על עיכוב זמני של נישואי המבקש עד לבירור עניינם והוראה לרישומם ברשימת מעוכבי נישואין. עותק מהחלטה זו נשלחה כמקובל למנהל בתי הדין הרבניים הרה"ג שלמה דיכובסקי שליט"א לטיפולו. עוד החליט בית הדין לקבוע מועד לשמיעת המבקש אמו ואחותו ליום כ"א חשון תשע"ג 06.11.2012.

טו. בתאריך המיועד כ"א חשון תשע"ג 06.11.2012 המבקש אמו ואחותו, לא הופיעו לדיון, ובית הדין הוציא החלטה בה נקבע מועד חדש ליום 28.11.2012. עוד הבהיר בית הדין שבמידה ולא יופיעו המבקש ואמו תינתן החלטה בהיעדרם.

טז. בתאריך 1.11.2012 נישא המבקש בחופה וקידושין ע"י הרב [נ' ז'], בתל אביב. תעודת הנישואין חתומה ע"י הרב [...]. לתיק צורפו כתובה תעודת נישואין ותמונות מהחתונה. לאחרונה הוצג בפני בית הדין גם אישור רישום נישואין מטעם הרבנות ב[...] מתאריך כ"ה אב תשע"ב (13/08/2012).

יז. בתאריך 02.12.2012 התקבל מכתב מהמבקש ובו הוא מבקש להשהות את הטיפול בבקשתו עד קבלת מסמכים נוספים.

יח. במכתב זה לא ציין המבקש כי כבר נישא ע"י רב בחופה וקידושין חודש לפני כן.

יט. בתאריך הנ"ל של הגשת הבקשה הוציא בית הדין החלטה ובה נעתר לבקשה למתן שהות בת 45 יום. בהחלטה נתבקש המבקש ליידע את בית הדין האם הצליח להשיג את המסמכים הנדרשים. עוד הוצע למבקש להסתייע בארגון שורשים בהשגת המסמכים. בשלב זה – חודש לאחר שהמבקש נישא – עדיין לא נודע לבית הדין מעשה המרמה של המבקש.

כ. בתאריך 26.02.2013 שלח המבקש מכתב לבית הדין ובו הוא מבקש להגיע לפגישה בפני בית הדין בהקדם. במכתב זה הוא מציין לראשונה שנישא ע"י רב. אולם במשרד הפנים טוענים כי הם זקוקים לאישור בית הדין למרות כל האישורים שנתן. עוד הוא מציין "אשתי בהריון ללדת בן אנחנו צריכים לפתור את הנושא אחת ולתמיד, לא ייתכן שבשל הפערים במחלקת הרבנות אנחנו ניפול בין הכיסאות ונתרוצץ אחריכם כאשר אנו נשואים כדין". בסיום המכתב מאיים "אם אשאר ללא ברירה אפנה לערוצים בכירים ביותר". למכתב צירף תעודת נישואין, כתובה ותמונות.

כא. למרבה הפליאה, נקט המבקש בצעד תמוה נוסף. בתאריך 01.05.2013 פתח המבקש תיק תביעה להכרת אבהות ואישור יהדות בבית הדין הרבני צפת.

כב. בתאריך 02.02.2013 ניתנה חוות דעת נוספת של מברר יהדות וזאת לאחר העיון במסמכים הנוספים שהציג המבקש, ובה נאמר כי אין במסמכים הללו כדי לשנות את דעתו. יצוין, כי המדובר בצילום העתק תעודת לידה שלא ניתן להסתמך עליה. לעומת זאת כאמור לעיל, במסמכי תעודות הלידה מקוריים (לא צילום) של המבקש ואמו נרשם כי המבקש ואמו אינם יהודים מצד האם.

כג. לסיכום המצב העובדתי:

א. בית הדין הוציא החלטות ובהן הורה על עיכוב נישואי המבקש – החלטות שעותק מהן הועבר לטיפולו של מנכ"ל בתי הדין.

ב. ההחלטות ניתנו לאחר בדיקה מעמיקה של המסמכים, לאחר חקירה וניתנו שתי חוות דעת של המומחים לבירור יהדות.

ג. המבקש מוכר במשרד הפנים כאינו יהודי על פי ההלכה. וזכאותו לעלות לארץ ניתנה בהתאם לחוק השבות סעיף 4.א. כלומר בן ליהודי (אבא).

ד. המבקש נימול עם עלייתו ארצה בשנת 1990 לאחר שקיבל אישור יהדות מהרב [...].

ה. מנהלת מחוז במשרד הפנים הפנתה עוד בשנת 1991 מכתב לרב [...] ובה מבקשת להסב תשומת לבו לכך שמהמסמכים שנבדקו במקצועיות עולה כי המבקש ואמו אינם יהודים. לא נמצאה בתיק תשובת הרב.

ו. המבקש נישא ע"י רב ותעודת הנישואין חתומה ע"י הרב [...]. הנישואין נערכו בניגוד להחלטות בית הדין המורות באופן ברור על עיכוב נישואי המבקש עד למיצוי הבירור בעניינו.

ז. המבקש נישא למרות עיכוב הנישואין שנקבע על ידי בית הדין. כמו כן המבקש הונה את בית הדין בכך שהעלים מידע שנישא בחופה ע"י רב. הוא ביקש את יומו כאילו לא נישא.

ח. המבקש פעל בניגוד להחלטות בית הדין בסיוע גורמים מהרבנות ועתה מבקש הוא סעדים מבית הדין הרבני בצפת לאישור יהדותו והכרת אבהות.

למקרא העובדות כהווייתן מתעוררות תהיות רבות. הכיצד המבקש נישא? מי נתן לו את האישור להינשא כדמו"י? מדוע בחר להינשא בתל אביב ע"י רב מבני ברק? מדוע העלים המבקש את המידע על נישואיו מבית הדין? ועוד.

בית הדין סבור שתקלה חמורה שכזו זקוקה לטיפול מידי של נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב הראשי הרה"ג שלמה משה עמאר שליט"א ושל נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל הרב הראשי הרה"ג יונה מצגר שליט"א.

המבקש זועק במכתבו "לא ייתכן שבשל הפערים במחלקת הרבנות אנחנו ניפול בין הכיסאות". מלים כדורבנות, המחייבות התערבות הגורמים המוסמכים לטיפול בבעיה.

מה גם שעניינו של המבקש לא הסתיים עדיין והוא פנה כאמור לבית הדין הרבני צפת לקבל את מבוקשו.

בית הדין מוצא לנכון להעביר עותק מהחלטה זו לידיעת הגורמים העשויים לסייע בידי מציאת פתרון לבעיה קשה וכאובה זו.

בית הדין רואה בחומרה רבה את התנהלותו של המבקש המלין על בית הדין לאחר שהסתיר מידע מבית הדין ופעל בניגוד להחלטותיו. יתכבד המבקש ויוכיח יהדותו בפני "נתיב" ומשרד הפנים בטרם ישוב ויפנה אל בית הדין.

מן הראוי היה להשית עליו קנס כספי בגין השחתת זמנו של בית הדין לריק ועשיית דין לעצמו למרות החלטות בית הדין.

ברם, מאחר ולמבקש נמצאו מסייעים ברבנות והוא לא פעל לבדו, בית הדין מותיר את ההחלטה גם בעניין זה לשיקול דעתם הרחב של הרבנים הראשיים לישראל.

מעשה זה ייתכן ויש לו היבט פלילי ולבית הדין אין את האמצעים לטפל בכך. בית הדין סומך על הרבנים הראשיים לישראל שייתנו את דעתם למכלול ההיבטים העולים ממקרה זה.

לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן:

א. החלטת בית הדין לעיכוב נישואי המבקש שרירה וקיימת.

ב. בית הדין מוחה במבקש על שפעל בחוסר תום לב ובניגוד להחלטות בית הדין.

ג. יש להעביר המשך הטיפול בתיק לרבנים הראשיים לישראל, נשיא בית הדין הרבני הגדול הרה"ג שלמה משה עמאר שליט"א ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרה"ג יונה מצגר שליט"א.

ד. יש להעביר עותק מההחלטה למנהל בתי הדין הרבניים הרה"ג שלמה דיכובסקי שליט"א.

ה. יש להעביר עותק מההחלטה ליועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין הרב עוה"ד שמעון יעקבי.

ו. יש להעביר עותק מההחלטה למנהל מחלקת בירורי יהדות בהנהלת בתי הדין הרב אליהו מימון לצורך המשך הטיפול בבני המשפחה בהתאם לחוות הדעת של מברר היהדות.

ז. יש להעביר עותק מההחלטה לבית הדין הרבני צפת-טבריה.

ח. יש לסגור את התיק.

ניתן לפרסם ללא פרטים מזהים כולל הרבנים המוזכרים במהלך התנהלות התיק.

ניתן ביום ג' בסיון התשע"ג (12/05/2013).