הצדדים נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים בלבד בשנת 1986.

בתאריך 21.12.03 הגיש הבעל תביעה לגרושין בה כרך את עניני הרכוש.

הופיעו הצדדים וב"כ והשמיעו טענותיהם.

טענות הבעל וב"כ: אנו בנפרד 4 שנים, האשה תוקפנית ואלימה, האשה הכתה את הילד ולכן הוא עבר לחזקתי עפ"י פסיקת ביהמ"ש. האשה מבלה עם גברים אחרים ומקיימת עמם יחסי אישות. האשה סובלת מהפרעות נפשיות, ולכן אני תובע לחייב אותה לקבל גט, ולפסוק בענין הדירה - שתימכר והתמורה תחולק בחלקים שווים.

טענות האשה וב"כ: אנו בנפרד שנה וחצי. נכון שעשיתי שטויות, הבעל הכה אותי ואני הגנתי על עצמי. הבעל עזב לטובת אשה אחרת. אני רוצה שלום-בית ולא מוכנה להתגרש. אני מכירה את י' ב' - הוא ידיד מריגה. בקרתי בביתו והייתי שם כל הלילה ועשינו עבודות במחשב. פעמיים הייתי איתו לבד, ופעם היתה נוכחת ביתו. אני מכירה את ו' וישבנו ביחד בבית קפה. אני מכירה את ע' חסן מהעבודה, אולי דברתי איתו ונפגשתי איתו פעם אחת. אני לקחתי גלולות נגד הריון בזמן הנישואין וגם עכשיו בגלל שהרופא המליץ לי. ישבתי במעצר 5 ימים בגלל תקיפת הבעל והבן.

לתיק צורף תסקיר משרותי הרווחה, ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

לאחר שמיעת טו"מ הצדדים וב"כ ואחר העיון בתסקיר ובסיכומי ב"כ הצדדים פוסק ביה"ד:

הואיל ובסיכום התסקיר מיום 29.11.2000 נכתב ע"י פקידת הסעד זמירה דורון כי האשה אינה מודעת להסתחפותה ללחצים רגשיים ואלימות מילולית כלפי המשפחה, האשה היתה במעצר במשך 5 ימים על שתקפה את הבעל והבן.

והואיל והאשה הודתה כי היתה עם י' ב' במשך 3 לילות ולדבריה עבדו במחשב, כמו"כ נפגשה עם גברים אחרים.

והואיל והצדדים חיים בנפרד.

והואיל והצדדים נישאו בנישואים אזרחיים בלבד, ורוב הפוסקים אינם מצריכים גט, וגם למיעוט הפוסקים שמצריכים גט הוא רק לחומרא מספק.

והנה באופן שיש רק ספק קידושין, הרי יש לחייב את האשה לקבל גט,

וכפי שמובא בתשו' מהר"ח אור זרוע סימן ק"ע ונידון שם באחד שקידש אשה ומחמת מום שנתגלה בה אח"כ לא רוצה לקיימה, ומסיק, אבל בלא גט אי אפשר דספק קידושין הם, מיהו נראה דכייפינן לה לקבל גט.

וכעין זה כתב הרב מאיר מספרד זצ"ל, אבל בספק אירוסין או בספק זיקה כייפינן ליה למיתב גיטה או למיחלץ לאלתר, דנהי דספק לאיסורא, אבל לעגנא לאתתא כי היכא דתנסיב בעל כרחה למאן דלא ניחא לה בגויה לא מהני ספיקא, ה"נ כאן דספק קידושין הוא ובעיא קידושין אחריני ולא ניחא לה השתא לאקדושי ליה, אין לך טענה גדולה מזו, דאין האשה נקנית אלא מדעתה.

וכ"כ בספר אור גדול סי' ה' סעי' א' בסופו, בנדונו שם בספק קידושין דמסתמך להלכה למעשה על דעת הר"ח והר"מ מספרד ומסיק שם וכיון דאינו אלא ספק, א"כ מבואר דעת הר"ח והר"מ מספרד דכופין אותו.

לאור כל האמור לעיל אנו פוסקים:
א. מחייבים את האשה לקבל גט לאלתר, ויש לפתוח תיק לסידור גט.
ב. הדירה הנמצאת במקום פלוני תימכר כפנויה לכל המרבה במחיר והתמורה שתקבל לאחר ניכוי החובות שעל הדירה תחולק ביניהם בחלקים שוים.

ניתן היום י"ח תמוז תשס"ד 07.07.2004.

(-) מנחם חשאי - אב"ד          (-) דוד כהן -דיין          (-) מאיר פרימן - דיין

העתק מתאים למקור
הרב מנשה מילר, המזכיר הראשי