א. הגדרת המושג

הרחם הוא המקום ממנו העובר יוצא, ודבר זה נכון גם בבעלי חיים. במקורות המקרא והתלמוד יש שהמונח 'רחם' משמש לחלק האנטומי שבו הוולד מתפתח, ויש שהוא משמש למונח האנטומי המקביל לנרתיק.

הענף ברפואה העוסק בתפקוד ובמחלות של הרחם והטפולות הוא רפואת נשים.

בערך זה יידונו ההיבטים הרפואיים וההלכתיים הנוגעים לרחם ולטפולות.

ב. רקע מדעי

איברי המין של האישה כוללים את החלקים החיצוניים - הפות, המורכבת מכף הערווה, השפתיים הגדולות והקטנות, הקליטוריס וקרום הבתולים, והחלקים הפנימיים - הלדן או הנרתיק, הרחם וצוואר הרחם, החצוצרות והשחלות.

הנרתיק הינו תעלה באורך של 8-10 ס"מ, ורוחבו גדל מהחוץ פנימה. הוא מכוסה מבפנים ברירית מיוחדת שהולכת ומתעבה עם הגיל.

הרחם

הרחם הוא האיבר בנקבה של היונקים שבו מתפתח העובר משלב ההשרשה של הביצית המופרית ועד הלידה. חלל הרחם נוצר בשבוע השישי לחיים העובריים. אורכו של רחם האישה הוא כ-7.5 ס"מ, רוחבו כ-5 ס"מ, עוביו כ-2.5 ס"מ, ומשקלו כ-50 גר'. בעת הריון גדל הרחם לממדים ניכרים, והוא ממלא כמעט את כל חלל הצפק. משקלו בהריון עשוי להגיע עד כ- 2 ק"ג. הרחם חוזר לגודלו הרגיל כ- 6 שבועות לאחר הלידה.

הרחם נמצא באגן הקטן, כאשר שלפוחית השתן נמצאת מלפניו והחלחולת נמצאת מאחוריו. מבנה הרחם כאגס, עם בסיס יותר רחב למעלה ופתח צר למטה. שני השלישים העליונים של הרחם מכונים גוף הרחם, והוא מסתיים בפי צוואר הרחם הפנימי. אל חלקו העליון של הרחם משני צדיו נפתחות החצוצרות, שהן צינורות מאורכים שדרכן מגיעות הביציות מהשחלות לרחם. השליש התחתון של הרחם מכונה צוואר הרחם, והוא גלילי ומוארך. החלל שבתוך צוואר הרחם נקרא תעלת צוואר הרחם, וסופו פי צוואר הרחם החיצוני. החלק התחתון של צוואר הרחם בולט לתוך החלק העליון של הנרתיק באורך של כ-1-2 ס"מ.

הרחם בנוי משלוש שכבות שריר חלק, והוא מצופה מבפנים ברירית מיוחדת, שבה מתרחשים השינויים במחזור הווסת של האישה.

קיימים מומים מולדים שונים במבנה הרחם, וכמו כן יש מחלות שונות הפוגעות בו, כגון זיהומים, דימומים, וגידולים שפירים וממאירים.

ניתוח כריתת הרחם הוא הניתוח הגניקולוגי השכיח ביותר, וכשליש מהנשים עד גיל 60 שנה עברו ניתוח זה. שכיחות הניתוח עולה עם הגיל, היא משתנה בין מדינות שונות, וההוריות לביצוע ניתוח זה אף הן משתנות וכוללות מצבים שונים. הניתוח הזה כרוך באחוזי תמותה מסוימים, המשתנה בהתאם להוריה, לשיטת הניתוח, לגיל האישה ולמצבה הרפואי, ולניסיון של המנתחים.

השחלות

השחלה היא בלוטת מין זוגית בנקבה, שבה מיוצרים תאי הביצית והורמוני המין. השחלות מונחות משני צידי הרחם, והן נתמכות בשתי רצועות - אחת מן השחלה לרחם, ואחת מהשחלה לקיר האגן. השחלה בנויה בצורה דמויית שקד, אורכה כ-3.5 ס"מ, רוחבה כ-2.5 ס"מ, ועוביה כ- 1.5 ס"מ. השחלה בנויה משתי שכבות עקריות - הקליפה החיצונית, שהיא מכילה את זקיקי הביציות בדרגות בשלות שונות, והטוחה הפנימית המורכבת מרקמת חיבור, כלי דם ולימפה ועצבים.

החצוצרות

החצוצרות הן שתי צינוריות באורך 17-10 ס"מ, היוצאות משני צדיו של חלקו העליון של הרחם אל חלל הבטן מול השחלות. קטע החצוצרה הקרוב לרחם הוא דק יותר והוא המיצר. בהמשך מתרחבת החצוצרה, ובסופה היא נפתחת לחלל הבטן בצורת משפך הבנוי מבנה דמוי אצבעות. אצבעות אלו מסייעות בקליטת הביצית הבשלה החורגת מהשחלה, והכנסתה לחלל החצוצרה.

ג. הרחם והטפולות במקרא ובחז"ל

מצינו בתלמוד מספר מושגים הנוגעים לאנטומיה של איברי המין של האישה - חדר או מקור, פרוזדור, עליה, לול, בין השיניים, בית חיצון. בביאור מושגים אלו מצינו בין הראשונים והאחרונים דעות אחדות, ולאור הקושי בזיהוי המונחים האנטומיים הללו מצינו שהפוסקים התייעצו בנידון עם רופאי זמנם, או שעיינו בספרי האנטומיה. אכן, כבר כתב על כך אחד מגדולי פוסקי דורינו "בעניינו אין לנו דבר מקובל בזה, וגם קשה לעמוד על זה, ולכן כל ידיעתינו בזה מתוך הכתב, וגם נפל בזה מחלוקת בדברי רבותינו האחרונים ז"ל".

החדר או המקור הוא לכל הדעות חלל הרחם.
הפרוזדור - יש אומרים, שהוא כולל את צוואר הרחם ואת הנרתיק; יש אומרים, שהוא מתייחס רק לנרתיק, בעוד שצוואר הרחם הוא חלק בלתי נפרד בהגדרתו מהרחם עצמו; ויש אומרים, שהוא אזור הפות.
בין השיניים - יש אומרים, שהוא אזור משונץ בתוך צוואר הרחם; ויש אומרים, שהוא אזור משונץ בתוך הנרתיק, והוא מחלק את הנרתיק בין בית חיצון, היינו חלק הנרתיק מהשיניים וחוצה, לבין בית פנימי, שהוא חלק הנרתיק בין צוואר הרחם לבין השיניים,אלא שמיקומו המדויק של 'בין השיניים' לא ידוע לנו.
העליה - יש אומרים, שהיא כוללת את החצוצרות ואת השחלות; יש אומרים, שהיא מתייחסת לנרתיק; ויש אומרים, שהכוונה לשלפוחית השתן.
הלול - יש אומרים, שהוא הנקב בין העליה לגג הפרוזדור; יש אומרים, שהוא פתח השופכה; ויש אומרים, שהוא פתח צוואר הרחם, או פתח הנרתיק לפות.

היחסים ההדדיים בין חלקי מערכת הרבייה של האישה מתוארים בתלמוד במצב בו האישה שוכבת על גבה. במצב זה החדר הוא פנימי ואחורי, והפרוזדור מעליו ולפניו, העליה נתונה על גבי החדר עד חצי הפרוזדור, ופיתחה של העליה פתוח לפרוזדור.

ד. פרטי דינים

יש מי שכתב, שאישה שהוציאו לה רחם - אסורה לבוא בקהל; ויש שכתבו, שאיננה אסורה לבוא בקהל.

אישה שנמצא רחמה אטום, היינו שהנרתיק חסום, ואינו יכול לבוא עליה, ולא הודיעה על כך לבעלה טרם הנישואין, הרי זה מום גדול, ונתבטלו הקידושין, ויכול להוציאה בלא גט, או על כל פנים יכול לשאת אישה אחרת בהיתר מאה רבנים, ודין זה נכון אף אם התרפאה אחר כך.

אישה שניטל רחמה לפני נישואיה, ולא גילתה דבר זה לבעלה - הרי הקידושין הם מיקח טעות, ויכול הבעל להוציאה בלא גט.

אישה שניטל רחמה לאחר נישואיה - רשאי הבעל לגרשה, ואם אינה מתרצה להתגרש, יכול לישא אישה אחרת בהיתר מאה רבנים.