חידוני חגים
אריה פלהיימר
מתוך הספר "ושאלת בחגיך", שאלות מנחות
וחידות מחכימות, חגים ומועדים.
הוצאת "כדכד", פסגות 90624, ישראל, טלפקס 02/9973612
דוא"ל: aryefell@macam.ac.il
[תחומי הלימוד בספר:
א. הפוך בה והפוך בה (בקיאות). ב. שואל בהלכה... ומשיב לעניין (עניני הלכה).
ג. התורה הכתובה והמָסורָה (ענייני מסורה). ד. לשון לימודים (ענייני לשון).
ה. השיר והשבח (פיוט).
ו. לחשוב מחשבות (עניינים שבמחשבה). ז. דברי חכמים וחידותם (חידות בחרוזים).
ח. לחכימא ברמיזא (אתגרים לשוניים).
ט. מאל"ף ועד תי"ו (חידון אלפאביתי).]
תוכן העניינים:
חנוכה
שאלות כלליות
תשובות לשאלות כלליות
שאלות הלכה
תשובות לשאלות הלכה
שאלות לשון
תשובות לשאלות לשון
יום העצמאות
שאלות
תשובות
|
ח נ ו כ ה
3. איזה רמז לתאריכו של חג החנוכה מצוי בפרשת בראשית, הפרשה הראשונה בתורה?
4. הידוע לך על רמז נוסף בתורה אודות תאריכו של החג?
5. פרשת
מקץ, החלה בדרך כלל בשבת חנוכה (לעיתים רחוקות היא חלה למחרת סיום החג), משופעת ברמזים מסוגים שונים מענייני דיומא. נו?!
6. מצא רמזים נוספים לחנוכה בפרשת "ויגש" בספר בראשית ובפרשת אמור שבספר ויקרא.
7. גם
בנביא מצאו רמז לחנוכה, והפעם בקשר למספר הכולל של הנרות והשמשים המודלקים במהלך החג. היכן?
8. ביום הראשון של חנוכה מברכים שלוש ברכות: "להדליק נר של חנוכה", "שעשה ניסים לאבותינו" ו"שהחיינו".
מצא פסוק בתורה (רמז - בספר במדבר) הרומז לשלוש הברכות הנ"ל,
לפי הסדר!
9. קח את מציאת יוסף אל בגדי יוסף ומחיר יוסף אל תוספת יוסף, ותקבל חנוכה.
3. כ"ה בכסלו - 25 - רמוז במילה ה-25 מתחילת התורה: בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים ויאמר אלקים יהי
אור ויהי אור.
אגב אורחא, המילה "יהי" הקודמת ל"אור", ערכה המספרי בגימטריה הוא 25.
4. בבמדבר לג, א-מט מונה התורה את מסעיהם - תחנות החנייה - של בני ישראל:
א. סוכות, ב. אתם, ג. פי החירות, ד. מרה, ה. אילים, ו. ים סוף, ז. מדבר סין, ח. דפקה, ט. אלוש, י. רפידים, יא. מדבר סיני, יב. קברות התאוה, יג. חצרות, יד. רתמה, טו, רמון פרץ, טז. לבנה, יז. רסה, יח. קהלתה, יט. הר שפר, כ. חרדה, כא. מקהלות, כב. תחת, כג. תרח, כד. מתקה, כה.
חשמונה.
התחנה ה-כ"ה, המזכירה את כ"ה בכסלו, היא איפוא
חשמונה; מיותר לאזכר את האסוציאציה בינה לבין בית
חשמונאי.
5.
א. בחלום פרעה, אוכלות הפרות רעות המראה ודקות הבשר את הפרות יפות המראה והבריאות, וכן
בולעות השיבולים הדקות את השיבולים הבריאות והמלאות.
תופעה זו של התגברות החלש על החזק באה לידי ביטוי בולט בנס חנוכה: "מסרת גבורים ביד חלשים" (מתוך "על הניסים").
ב. הביטוי "
בקנה אחד" המופיע בחלום פרעה ("והנה שבע שבלים עלות
בקנה אחד בריאות וטבות, בראשית מא, ה) מופיע שוב בתנ"ך בעניין אחד בלבד - המנורה: שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים
בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה (שמות לז, יט).
ג. האותיות של "חנוכה" מופיעות ברצף אחד בשתי מילים סמוכות זו לזו: וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טב
ח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים (בראשית מג, טז).
ד. בתפילת "על הנסים" אנו קוראים: ...מסרת גבורים ב
יד חלשים, ורבים ב
יד מעטים, וטמאים ב
יד טהורים, ורשעים ב
יד צדיקים, וזדים ב
יד עוסקי תורתך...
סה"כ הידים - חמש, ככתוב בפרשת מקץ: וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימין ממשאת כלם
חמש ידות וישתו וישכרו עמו (בראשית מג, לד).
ה. בסוף פרשת "מקץ" ישנה הערת מסורה: קמ"ו, חזקיהו אמציה יהיה לי עב"ד סימן
ותיבות אלפים כ"ה.
ההערה המובלטת הנ"ל יחידה במינה בין
כל הערות המסורה בסופי פרשיות בתורה. דהיינו,
בשום פרשה, פרט לזו שלנו, אין התייחסות למספר
התיבות בפרשה.
יודעי ח"ן סבורים, שציון מספר התיבות בפרשה -
2025 - יסודו בקשר לחג החנוכה.
"נר" בגימטריה = 250
כפול 8 נרות = 2000 +
כ"ה (בכסלו) = 25
_______
סה"כ 2025
6.
א. כידוע, קיימת מחלוקת בין בית הלל לבין בית שמאי באשר לסדר הדלקת הנרות:
מוסיף והולך (3,2,1...8) כדברי בית הלל, או
פוחת והולך (6,7,8... 1) כדברי בית שמאי: באים הפסוקים בפרשת "ויגש" (מד, יט) הסמוכה לחנוכה ו"מכריעים" כבית
הלל: "אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם
אב או
אח", דהיינו, ישנה שאלה אם ההדלקה היא "
אב" - 2,1... וכו', או "
אח 7,8....
והתשובה: ונאמר אל אדני יש לנו
אב זקן - אנחנו דוגלים בשיטה של הלל (הזקן) -
אב - 2,1... ואילך...
ב. בפרשת "אמור" (ויקרא כד, ב, ד), לאחר סקירת כל המועדות (שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפורים, סוכות) נאמר: צו את בני ישראל ויקחו אליך
שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד... על
המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני ה' תמיד.
האם אין לפנינו רמז ברור ל
חנוכה?!
7. ישעיהו ו, א-ב: בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אד-ני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל.
שרפים עמדים ממעל
לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף.
שרפים עומדים ממעל
לו: סה"כ מספר הנרות הרגילים שחייבים בהם לאורך שמונת ימי החנוכה הוא 36 (1+2+3+4+5+6+7+8) כמניין
לו. השמשים ("שרפים") עומדים ממעל ל"ו הנרות.
8. במדבר כא, ח: ויאמר ה' אל משה עשה לך
שרף ושים אתו על
נס והיה כל הנשוך וראה אתו
וחי.
שרף = "להדליק"
נס = "שעשה נסים"
וחי = "שהחינו".
9. מציאת יוסף -
חן (וימצא יוסף חן בעיניו, בראשית לט, ד).
בגדי יוסף - שש =
ו (וילבש אתו בגדי שש, בראשית מא, מב).
מחיר יוסף -
כ (...וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף, בראשית לז, כח).
תוספת יוסף -
ה (...עדות בי
הוסף שמו, תהילים פא, ו).
1. הסיבה להדלקת נרות במשך שמונת ימי החנוכה מקורה ב:
א. מציאת פח שמן שלא היה בו להדליק אלא
ליום אחד בלבד, והדליקו ממנו שמונה ימים
ב. מציאת פח שמן שלא היה בו להדליק אלא
ליומיים בלבד, והדליקו ממנו שמונה ימים
ג. מציאת פח שמן שלא היה בו להדליק אלא
לשלושה ימים בלבד, והדליקו ממנו שמונה ימים.
ד. שום תשובה מהנ"ל אינה נכונה
2. ידועה מחלוקת בית הלל ובית שמאי לגבי השאלה אם "מוסיף והולך" או "פוחת והולך".
לפי איזו משתי השיטות הנ"ל מדליקים
יותר נרות?
3. האם באחד מימי חנוכה יודלק מספר נרות שווה, המתאים הן לשיטת בית הלל והן לשיטת בית שמאי? אם כן, באיזה יום מימי חנוכה?
4. אדם הדליק נרות חנוכה למעלה מעשרים אמה מהקרקע. לאחר שנודע לו שבאופן הזה לא יצא ידי חובתו, הוריד את הנרות לגובה של פחות מעשרים אמה, מקום שבו הם דלקו חצי שעה נוספת. האם יצא ידי חובת הדלקת נר חנוכה?
5. בבית הכנסת מציבים את החנוכייה בצד:
א. דרום, זכר למנורת המקדש שמקומה בדרום.
ב. מזרח, לכבודה של ארץ ישראל הנמצאת במזרח.
ג. המנוגד לכניסה, כדי שהרוח לא תכבה את הנרות.
ד. שום תשובה מהנ"ל איננה נכונה.
6. "... ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין. הגה - ובלילות האחרות ידליק כמו שאר ב"א אע"פ שלא הדליק בראשונה" (סימן תרעב סעיף ב, סעיף קטן י, יא, יב).
במה שונה מצווה זו ממצוות
ספירת העומר, למשל, שבה, אם שכח לברך יום אחד, שוב
אינו יכול להמשיך ולברך בימים האחרים?
7. חצי שעה לאחר הדלקת נר חנוכה כיבה בעל הבית את הפתילה כדי לחסוך בשמן.
א. האם מותר מלכתחילה לעשות כן?
ב. האם מותר לו להשתמש למחרת ביתרת השמן הזה להדלקת נרות חנוכה?
8. בתרגיל צבאי שנערך בחנוכה הודלקו הנרות כדת וכדין, אלא שאחרי כ-20 דקות נחת בסביבה מסוק, שבמעופו כיבה את הנרות. האם חייבים שוב בהדלקת הנרות?
9. אשה המדליקה נרות חנוכה, חורגת בנסיבה מסוימת מהכלל של "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". למה הכוונה?
10. למי ששכח לומר תפילת "על הניסים" יש הזדמנות להשלים אותה, בניגוד למי ששכח תפילת "רצה" בשבת או "יעלה ויבוא" בראש חודש ובמועדות. למה הכוונה?
11. בחנוכה עולים לתורה:
א. שלושה אנשים.
ב. ארבעה אנשים.
ג. חמישה אנשים.
ד. שום תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
12. בשבת חנוכה מוציאים בדרך כלל:
א. ספר תורה אחד.
ב. שני ספרי תורה.
ג. שלושה ספרי תורה.
ד. שמונה ספרי תורה.
13. הנסיבה המיוחדת, שבה מוציאים בחנוכה
שלושה ספרי תורה היא:
א. כשבאותו שבוע נתרם הספר לבית הכנסת.
ב. כשר"ח כסלו חל בשבת.
ג. כשר"ח טבת חל בשבת.
ד. שום תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
1. ד. - שום תשובה מהנ"ל אינה נכונה: המכבים לא מצאו
פח שמן (פח = כלי קיבול עשוי פח) אלא
פך שמן (פך = כלי קיבול קטן לנוזלים, ובפרט לשמן). נראה, הקורא, שנפלת בפח!
2. על פי שתי השיטות, הסה"כ הכולל
זהה, וזאת בהתאם ל"חוק החילוף" המתימטי.
בשום יום מימי חנוכה לא יודלק מספר שווה, אליבא דשתי השיטות, שהרי:
מס' הנרות בכל יום |
ימי החנוכה |
ראשון |
שני |
שלישי |
רביעי |
חמישי |
שישי |
שביעי |
שמיני |
לבית הלל |
1 |
2 |
3 |
4 |
5 |
6 |
7 |
8 |
לבית שמאי |
8 |
7 |
6 |
5 |
4 |
3 |
2 |
1 |
4. לא: "ואפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מכ' לא יצא
דהדלקה עושה מצווה (סימן תרעא, סעיף ו, הרמ"א).
5. א. - בבית הכנסת מציבים את המנורה בצד
דרום, זכר למנורת המקדש שמקומה בדרום (סימן תרעא, משנה ברורה מ).
6. ספירת העומר במשך ארבעים ותשעה ימים ייתכן שנחשבת היא למצווה
אחת, ולכן מי ששכח לספור פעם אחת ביטל את המצווה, מחדל המונע ממנו את המשך הברכה בימים שלאחר מכן.
דברים אלו אינם תקפים לגבי נר חנוכה שבה ישנה כל ערב מצווה חדשה, ולכן אם שכח להדליק, חייב לעשות כן בימים האחרים..
7.
א. מותר לו מלכתחילה לעשות כן: "הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר
יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן (סימן תרעב, סעיף ב). ומסייג ה"משנה ברורה" (ז):
יכול לכבותה וכו': שאינו מקצה השמן רק (=אלא) מה שצריך לשיעור חצי שעה למצוותו, ועל כן מותר לכבותו ולהנות ממנו. ומכל מקום, הסכימו כמה אחרונים דלכתחילה טוב להתנות שאינו מקצה השמן אלא לשיעור הדלקה, משום דיש מן הפוסקים שסוברים דאם נתן בסתם, הקצה למצוותה הכל.
ב. מותר, וראה התשובה הקודמת.
8. אין חייבים: "הדלקה עושה מצווה, לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה". (סימן תרעג, סעיף ב).
9. הכוונה לאשה המדליקה נרות חנוכה בערב שבת. על פי הכלל "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם" היא אמורה להדליק תחילה נרות
שבת, אלא שמכיוון שמסתמא היא מקבלת שבת בהדלקתה, תיאסר עליה הדלקת הנרות לאחר מכן.
הואיל וכך, היא מקדימה להדליק נרות
חנוכה, ורק אחר כך נרות שבת. (סימן תרעט, סעיף א, וראה "משנה ברורה" במקום).
10. בניגוד למי ששכח "רצה" בשבת או "יעלה ויבוא" בראש חודש ובמועדות, אם שכח "על הניסים" ונזכר בכך אפילו לקראת הסוף, יכול לומר במקום המתאים: "הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו וכו' ")רמ"א סימן תרפב, סעיף א).
11. א - בחנוכה - כבכל יום חול אחר - עולים לתורה
שלושה אנשים.
12. ב - בשבת חנוכה מוציאים בדרך כלל
שני ספרי תורה: בראשון קוראים את פרשת השבוע, ובשני קוראים בפרשת הנשיאים שהקריבו את קרבנם לרגל חנוכת המזבח.
13. ג.- כשראש חודש טבת חל בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה: לפרשת השבוע (ספר "בראשית"), לקרבנות הנשיאים ביום חנוכת המשכן (ספר "במדבר"), ולראש חודש ("במדבר" נוסף).
14. בימי חנוכה קוראים בתורה את פרשיות הנשיאים, וביניהם מוזכר
שלומיאל בן צורישדי, נשיא שבט שמעון (במדבר א, ו).
כיצד חדר שם זה לפולקלור היהודי במשמעות של "בטלן, לא יוצלח וכיו"ב"?
15. החוט המשולש: מצא מילה משותפת לשלשות הבאות, ותקבל צירופי לשון מוכרים, שלפחות אחד מהם קשור לענייני דיומא.
א. הלל - ספר - מדרש
ב. חשמונאי - מקדש - שמאי
ג. טירה - מכבי - שומרון
ד. קפה - פרסום - גלוי
ה. בית - מזבח - נס
ו. נשמה - חנוכה - תמיד
ז. זית - פך - דגים
ח. בית - מאור - כחולה
ט. יהודה - כפר - תל אביב
י. כהן - שבת - נס
יא. בית - משלו - מחצבת
יב. הנר - יהודה - שנת
16. תן ביטוי לביטוי: לפניך משמעותם של ביטויים או צרפים שונים הקשורים לענייני דיומא, בתוספת מילה בסוגריים, שהיא חלק מהביטוי או מהצירוף המביע רעיון זה.
תן ביטוי לביטוי, דהיינו, זהה את הביטוי או את הצרף המתאים.
א. גרם להחרפת המצב, הגדיל את המהומה
(שמן).
ב. חיפש ביסודיות, חקר ובדק היטב
(נר).
ג. מצוין! נהדר!
(פרח).
ד. העיקרון המנחה את האדם בדרכו ובהתנהגותו
(נר).
ה. הלוואי שיאריך ימים
().
ו. כינוי לאדם אציל ועדין, שאין בו רבב
(שמן).
ז. האנשים החשובים והנכבדים שבציבור
(שמן).
14. שתי סברות רווחות בדבר (והשנייה כנראה עיקר):
א. בקריאת פרשת הנשיאים בחנוכה,
לעולם לא יחול היום החמישי של החג (שהוא יומו של שבט שמעון, שנשיאו שלומיאל בן צורישדי)
בשבת, שבה נאסף כל הציבור לבית הכנסת. דהיינו, לעולם לא יחול יום א דחנוכה ביום שלישי (זהו היום
היחיד בשבוע, שבו אף פעם לא יחול יום א' דחנוכה!).
ב. בספרות הגרמנית ישנה יצירה שגיבורה הראשי הוא פטר
שְלֵמִיל. היות שדמות זו מתאפיינת בבטלנות, חדר שמו לפולקלור היהודי בשם המקראי
שלומיאל.
15. החוט המשולש:
א. בית
ב. בית
ג. יהודה
ד. נס
ה. חנוכה
ו. נר
ז. שמן
ח. מנורה
ט. מכבי
י. גדול
יא. צור
יב. אור
16. תן ביטוי לביטוי:
א. הוסיף שמן למדורה.
ב. חיפש בנרות:
והיה ביום ההוא
אחפש את ירושלים
בנרות (צפניה א, יב).
ג. כפתור ופרח:
מקורו הראשוני של הביטוי בשמות כה, לג: שלשה גבעים משקדים בקנה האחד
כפתור ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד
כפתור ופרח כן לששת הקנים היוצאים מן המנרה.
המקור הענייני למשמעות הניב מצוי בבראשית רבה צא, יב: "בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני רבי טרפון, היה אומר '
כפתור ופרח' (=יפה דרשת), ובשעה שהיה אומר דבר של בטלה היה אומר: 'לא ירד בני עמכם'".
ד. נר לרגליו:
נר לרגלי דבריך, ואור לנתיבתי (תהילים קיט, קה). "נר לרגלי דבריך כשאני בא להורות הוראה, אני רואה בתורה והיא מפרשת אותי מן האיסור כנר המציל את האדם מן הפחתים" (רש"י, שם).
"נר לרגלי - ...כמו הנר מציל הוא בחשכת הלילה מכל מכשול לבל תיגוף הרגל, כך דברך מציל אותי מכל מכשול עבירה". (מצודת דוד, שם).
ה. נרו יאיר:
אגב אורחא, הצירוף הזה איננו מופיע במקורותינו הקדמונים.
ו. שמן זית זך:
על פי שמות כז, כ: ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך
שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד.
ז. שמנה וסלתה:
המקור בויקרא ב, א-ב: ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'... והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ...
מסלתה ומשמנה...
יום העצמאות
1. מדינה שהוצעה בקונגרס הציוני כחלופה לארץ ישראל.
2. אום רשרש.
3. מאבות הציונות הדתית.
4. אוניית מעפילים שהופגזה ע"י צה"ל.
5. ראש הממשלה הראשון.
6. קשור בהצהרה היסטורית.
7. קיבוץ בצפון ים המלח שפונה במלחמת העצמאות.
|
1. אוגנדה.
2. אילת.
3. (הרב) אלקלעי.
4. אלטלנה.
5. בן גוריון.
6. בלפור.
7. בית הערבה.
|