ימי הספירה, שנקבעו בתורה מפסח עד עצרת נועדו מעיקרם לימי שמחה והתכוננות, כהכנה מ"זמן חרותנו" ל"זמן מתן תורתנו", להראות את הרציפות וההמשכיות של שתי החירויות - החירות המדינית עם החירות האישית - "שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".

משנשברה הרציפות, כשגלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו בימי החורבן, הפכו ימי השמחה לאבל. חז"ל ביטאו זאת במיתתם של תלמידי רבי עקיבא, שענשם היה על שלא נהגו מנהג כבוד זה בזה. רבי עקיבא, התנא הגדול, אשר בלבו היו מאוחדות האהבות הגדולות לה', לתורתו, לעמו ולארצו, רבי עקיבא שלימד את המאמר: "בכל נפשך - אפילו נוטל נפשך", לימד לתלמידיו, אשר נתפצלו לשני מחנות. המחנה האחד - המחנה התורני, והמחנה השני - מחנה הלוחמים על חירות ישראל בראשותו של בר כוכבא. שני המחנות לא ידעו, לצערנו, את סוד הצירוף, אשר זה בלי זה אינו יכול להיות קיים.

והותיר ה' לפליטה את יומא דהילולא של תלמידו הגדול רבי שמעון בר יוחאי, אשר לא היה יכול לעצור בקרבו את רגשי השנאה למחריבי הקודש והמקדש והוצרך לברוח ולהטמן במערה שם נגלו לו רזי עולם, ונקבע הקיום הנסי שלו כאות ודוגמא לכנסת ישראל כולה. כאלפיים שנה חיינו דוגמתו במערה ללא אור וללא שמש, מתקיימים בנס מחרוב ואמת המים. זו המדורה אשר האירה את מחשכי הגלות, אשר חיממה לבבות ושמרה על תקות הגאולה, ימים בהם ישוב ויתאחד, יתחדש הקשר של ישראל וארצו - יתחדש הקשר שבין שתי החירויות, חירות הכלל של חג הפסח עם חג השבועות, חירות הפרט.

והנה זכינו לימים הגדולים שאנו חיים בהם היום הזה. בחודש אייר מתחדש זיוו של עולם, והולך ומתחדש הקשר בין שני החגים, הולך חג הפסח ומקבל את משמעותו המלאה בעצמאות ישראל. המדורה אשר בערה והאירה את החשיכה הולכת ומתלבה והופכת לאור גדול של גאולה ופדות. לא עוד עם גולה תלוי בשרירות לבו של כל גוי וכל מרצח, הנה עם כארי יקום וכלביא יתנשא - לא רק תקומה, כי גם התנשאות והתרוממות.

נחזיר לימים את משמעותם הראשונית, של התנערות מהקליפות והמחסומים, של טהרת הלב והזככות הנפש תוך ידיעה כי אכן אין לישראל חירות הגוף בלי חירות הנפש, ואין פסח בלי שבועות. ובהעלותנו על לב את הימים הגדולים אשר עברו עלינו מאז השנה הקודמת עד היום, ובספירה של 'מלכות' נתכונן לספירת 'מלכות שבמלכות' - "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" - ירושלים של מעלה ומטה האחוזות זו בזו, קשורות זו בזו, ויונקות האחת מחברתה עד אור חדש יאיר על ציון ונזכה כולנו - כולנו יחד, במהרה לאורו, לא במחנות מפוצלים, לא במחנות יריבים.