צוּר מִשֶּׁלּו אָכַלְנוּ
פתיחה לברכת המזון
הקדמה
"הזן את עולמו" - מקביל לברכת 'הזן את העולם כולו'
"בשיר וקול תודה נברך לאלוקינו על ארץ חמדה טובה שהנחיל לאבותינו" - מקביל לברכת 'הזן את העולם כולו'
"רחם בחסדך על עמך צורנו" - מקביל לברכת 'רחם'
"יבנה המקדש" - מקביל לחתימה 'בונה ברחמיו'
"יתברך ויתעלה על כוס יין מלא" - מקביל לברכה על היין שלאחר ברכת המזון.
השיר חובר כפתיחה לברכת המזון ומשום כך שרים אותו בסמוך לברכת המזון.
לברכה הרביעית, "הטוב והמטיב", שחוברה כתודה על מתן האפשרות לקבור את גיבורי ביתר (ברכות מ"ח ע"ב), אין הקבלה בשירנו, ויש שמיחסים משום כך את השיר לתקופה שלפני זמן בר כוכבא.
זמר זה כנראה לא חובר לכבוד סעודות השבת: אין זכר לשבת בכל השיר. משום כך ראו בו מרבית החוקרים פתיחה פיוטית לברכת המזון המתאימה לכל עת. אך מפני שבימות החול אין פנאי לשירה, הצטמצם המנהג לאומרו לשבת.
נוסח השיר
צוּר מִשֶּׁלּו אָכַלְנוּ. בָּרְכוּ אֱמוּנַיהַזָּן אֶת עולָמו. רועֵנוּ אָבִינוּ.
שבַעְנוּ וְהותַרְנוּ כִּדְבַר ה':
אָכַלְנוּ אֶת לַחְמו. וְיֵינו שָׁתִינוּ.
עַל כֵּן נודֶה לִשְׁמו. וּנְהַלְּלו בְּפִינוּ.
אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ. אֵין קָדושׁ כַּייָ:
צוּר מִשֶּׁלּו אָכַלְנוּ. בָּרְכוּ אֱמוּנַיבְּשִׁיר וְקול תּודָה נְבָרֵךְ לֵאלהֵינוּ.
שבַעְנוּ וְהותַרְנוּ כִּדְבַר ה':
עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה (טובָה) שֶׁהִנְחִיל לַאֲבותֵינוּ.
מָזון וְצֵדָה הִשבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ.
חַסְדּו גָּבַר עָלֵינוּ. וְאֱמֶת ה':
צוּר מִשֶּׁלּו אָכַלְנוּ. בָּרְכוּ אֱמוּנַירַחֵם בְּחַסְדֶּךָ. עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ.
שבַעְנוּ וְהותַרְנוּ כִּדְבַר ה':
עַל צִיּון מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ. זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ.
בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבא וְיִגְאָלֵנוּ.
רוּחַ אַפֵּינוּ. מְשִׁיחַ ה':
צוּר מִשֶּׁלּו אָכַלְנוּ. בָּרְכוּ אֱמוּנַייִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ. עִיר צִיּון תְּמַלֵּא.
שבַעְנוּ וְהותַרְנוּ כִּדְבַר ה':
וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ. וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה.
הָרַחֲמָן הַנִּקְדָשׁ. יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה.
עַל כּוס יַיִן מָלֵא. כְּבִרְכַּת ה':
צוּר מִשֶּׁלּו אָכַלְנוּ. בָּרְכוּ אֱמוּנַי
שבַעְנוּ וְהותַרְנוּ כִּדְבַר ה':
