המחבר: רבי יצחק לוריא, האר"י. שמו חתום בראשי החרוזים. אחד הפיוטים המעטים שהאר"י כתבו עברית.
פרטים על רבי יצחק לוריא, באנציקלופדיה יהודית דעת

הנוסח המובא כאן הוא ע"פ סידור "אוצר התפילות", והוא כולל בתים שנשמטו מרוב הסידורים.

רעיונות הפיוט:

יום השבת הוא יום של אור ושמחה. מצוות השבת והמועדים שנתנו בסיני מכבדים בסעודה. השבת היא חמדת הלבבות לאומה שבורה ולנפשות כואבות, וביום השבת הם מוצאים מרגוע לנפשם הדואבת. השבת היא יום מבורך מכל הימים, כי בששת ימים ברא ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בם וינח ביום השביעי מכל מלאכתו. עלינו ציוה לשבות ביום השבת, ובזכות שמירת השבת נזכה לראות מלכותו של משיח. נאמר בירושלמי תענית סד,א, שאם ישראל משמרים שבת אחת כתקנה מיד בן דוד בא. שקולה שבת כנגד כל המצוות. אשיר לפניך בניגון ונעימה, ובקשתי מעם ה' שיקבל תפילתי כקורבן נחשון בן עמינדב. לישועתך אנו מחכים, ולביאת המשיח שיביא דרור לנפש הכמהה. מחכים אנו לבניית המקדש ולגאולה השלימה לאומה העצובה והכאובה, היושבת בשבת ומזמרת לשמך עליון, זכור אותנו בשל יום השבת והשמיעה לנו קול רינה וישועה.

נוסח השיר

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

צִוִּיתָ פִּקּוּדִים. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי.
שַׁבָּת וּמועֲדִים. לִשְׁמר בְּכָל שָׁנַי.
לַעֲרךְ לְפָנַי. מַשאֵת וַאֲרוּחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

חֶמְדַּת הַלְּבָבות. לְאֻמָּה שְׁבוּרָה.
לִנְפָשׁות נִכְאָבות. נְשָׁמָה יְתֵרָה.
לְנֶפֶשׁ מְצֵרָה. תָּסִיר אֲנָחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

קִדַּשְׁתָּ בֵּרַכְתָּ. אותו מִכָּל יָמִים.
בְּשֵׁשֶׁת כִּלִיתָ מְלֶאכֶת עולָמִים.
בּו מָצְאוּ עֲגוּמִים הַשְׁקֵט וּבִטְחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

לְאִסּוּר מְלָאכָה. צִוִּיתָנוּ נורָא.
אֶזְכֶּה הוד מְלוּכָה. אִם שַׁבָּת אֶשְׁמרָה.
אַקְרִיב שַׁי לַמּורָא. מִנְחָה מֶרְקָחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

וְשִׁיר אֶעֱרָךְ לְךָ. בְּנִגּוּן וּנְעִימָה.
מוּל תִּפְאֶרֶת גָּדְלְךָ. נַפְשִׁי לְךָ כָמְהָה.
לִסְגֻלָּה תְּמִימָה. קַיֵּם הַבְטָחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

רְצֵה תְפִלָּתִי. כְּמו קָרְבַּן נַחְשׁון.
וְיום מְנוּחָתִי בְּרִנָּה וּבְששון.
חָבִיב כְּבַת אִישׁון. בְּרב הַצְלָחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

יֶשְׁעֲךָ קִוִּינוּ. יָהּ אַדִּיר אַדִּירִים.
בֶּן דָּוִד מַלְכֵּנוּ. שְׁלַח נָא לָעִבְרִים.
וְיִקְרָא לִדְרורִים. רֶוַח וַהֲנָחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

אָנָּא עֶלְיון נורָא. הַבִּיטָה עֲנֵנוּ.
פְדֵנוּ בִמְהֵרָה. חָנֵּנוּ חָנֵּנוּ.
שמַּח נַפְשֵׁנוּ. בְּאור וְשמְחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

חַדֵּשׁ מִקְדָּשֵׁנוּ זָכְרָה נֶחֱרֶבֶת.
טוּבְךָ מושִׁיעֵנוּ. תְּנָה לַנֶּעֱצֶבֶת.
בְּשַׁבָּת יושֶׁבֶת. בְּזֶמֶר וּשְׁבָחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

זְכור קָדושׁ לָנוּ. בִּזְכוּת יִקְרַת הַיּום.
שְׁמר נָא אותָנוּ. בְּיום זֶה וּבְכָל יום.
דּודִי צַח וְאָים. תָּבִיא רְוָחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה:

קול רִנָּה וִישׁוּעָה. לְיִשרָאֵל הַשְׁמִיעָה.
בְּבא חֶזְיון תְּשׁוּעָה. צוּר מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.
אור שִׁמְשִׁי הופִיעָה. תָּמִיד הַזְרִיחָה.
שַׁבָּת מְנוּחָה:

יום זֶה לְיִשרָאֵל אורָה וְשמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה: