המחבר: משה. שמו מופיע בתחילת שלושת הבתים הראשונים.
השיר נדפס לראשונה ב"שירים וזמירות ותשבחות", קושטאנטינה ש"ה סימן קנ"ז.
מְנוּחָה וְשמְחָה אור לַיְּהוּדִים
יום שַׁבָּתון יום מַחֲמַדִּים.
שׁומְרָיו וְזוכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים.
כִּי לְשִׁשָּׁה כּל בְּרוּאִים וְעומְדִים:
שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים.
כָּל צְבָא מָרום גְּבוהִים וְרָמִים.
תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים.
כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עולָמִים:
הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתו.
שָׁמור לְקַדְּשׁו מִבּאו וְעַד צֵאתו.
שַׁבָּת קדֶשׁ יום חֶמְדָּתו.
כִּי בו שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּו:
בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ.
קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ.
נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ.
אֱכול בְּשמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ:
בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה.
בְּרוב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה.
יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ.
בְּבִיאַת גּואֵל לְחַיֵּי הָעולָם הַבָּא:
שומריו וזכריו המה מעידים, כי לששה כל ברואים ועומדים - שמירת השבת היא עדות שהעולם נברא בשישה ימים. (הקידוש על היין הוא העדות). כל-צבא מרום גבהים ורמים - צבא מרום כינוי לשמש, ירח וכוכבים. כי ביה ה' צור עולמים - "בטחו בה' עדי-עד כי ביה ה' צור עולמים" (ישעיה כו, ד). הוא אשר דבר לעם סגלתו - כינויו של עם ישראל "והייתם לי סגלה מכל העמים" (שמות יט ה). שמר לקדשו מבאו עד-צאתו - ה' ציוה על קדושת השבת מכניסתה ועד צאתה. שבת קדש יום חמדתו - שבת הוא היום האהוב על ה'. במצות שבת אל יחליצך - במצות שבת ה' יחזק אותך. קום קרא אליו יחיש לאמצך - עמוד והתפלל, והוא ימהר לחזק אותך. נשמת כל-חי וגם נעריצך - תוספות מיוחדות לתפילת שבת. אכל בשמחה כי כבר רצך - "לך אכל בשמחה לחמך ... כי כבר רצה האלהים את מעשיך" (קהלת ט, ז). במשנה לחם - רמז למן שירד כפול ביום שישי לכבוד השבת, אף אנו בוצעים את פת ומברכים על לחם משנה. וקדוש רבה - קידוש של יום השבת. ורוח נדיבה - לענג את השבת בנדיבות. יזכו לרב טוב מתענגים בה - המענגים את השבת יזכו לטובה מרובה בעולם הזה. בביאת גאל לעולם הבא - ויזכו לחזות בביאת המשיח ולחיי העולם הבא.
