המחבר: סעדיה, שמו בראשי הבתים.

תוכן הפיוט

השבת היא מעין עולם הבא. האדם מצוי ביום שכולו טוב וכולו קודש. בצאת השבת נמצא האדם במעין משבר: הנשמה היתרה עוזבת את האדם, והוא חוזר אל עולם החול, אל ימי המעשה. האדם מבקש את הקב"ה שיתלווה אליו גם בעולם זה. "ההבדלה" הנערכת עם צאת השבת - המבדילה בין קודש לחול, מסמלת לנו את המעבר מיום שהוא "מעין עולם הבא" אל העולם הזה, עולם של חולין, והיא מאפשרת לנו להתמודד עמו. בהבדלה מנסה האדם למשוך השפעה מאותה נשמה יתירה אל תוך ימות החול, במטרה לנסות ולרוממם ולחוש גם בהם את הקדושה.

נוסח השיר

לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים נַפְשִׁי מְיַחֵלָה
אִם תִּתְּנוּ לִי כּוס יַיִן לְהַבְדָּלָה

סלּוּ דְּרָכִים לִי פַּנּוּ לְנָבוכָה
פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה

עֵינַי אֲנִי אֶשָּׂא אֶל אֵל בְּלֵב כּוסֵף
מַמְצִיא צְרָכַי לִי בַּיּום וּבַלַּיְלָה

דֵּי מַחְסור תֶּן לִי מֵאוצְרות טוּבָךְ
כִּי לַחֲסָדֶיךָ אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה

יִתְחַדְּשָּׁה גִּילִי טַרְפִי וְטובָתִי
תָּסִיר יְגונותַי מַכְאוב וּמַאְפֵלָה

הִנֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד
יִתְחַדְּשָׁה בָּהֶם שָׁלום וְטוב סֶלָה
אָנָה

לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים - ב"הבדלה" הנערכת במוצאי שבת מברכים על יין בשמים נר והבדלה בראשי תיבות יבנ"ה והוא המבדיל בין יום השבת לימות המעשה. נַפְשִׁי מְיַחֵלָה - נפשי מצפה לבשמים ולנר שישיבו את רוחי ויאירו לי לפני ש"ארד" אל עולם המעשה וימות השבוע. אִם תִּתְּנוּ - כאשר תתנו. סלּוּ דְּרָכִים לִי - ישרו בפני את הדרך, הראו לי את הדרך הנכונה. פַּנּוּ לְנָבוכָה - הנפש הנבוכה, האדם הנבוך המחפש את דרכו בימות המעשה והחול. בְּלֵב כּוסֵף - לבי נכסף ומשתוקק אל הקב"ה הדואג לכל מחסורי ומקווה שייענה לשאלתי. לַחֲסָדֶיךָ אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה - אין סוף לחסדי הקב"ה והם אינם כלים לעולם, יִתְחַדְּשָּׁה גִּילִי טַרְפִי וְטובָתִי - בקשה מהקב"ה שגם בימות החול תשרה שמחה וברכה במעשיו ופרנסתו.