המחבר: רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש). שמו חתום בראש הבתים.
פרטים על רבי יצחק לוריא, באנציקלופדיה יהודית דעת

נוסח השיר

בְּנֵי הֵיכָלָא דִכְסִיפִין. לְמֶחֱזֵי זִיו דִּזְעֵיר אַנְפִּין:
יְהון הָכָא. בְּהַאי תַּכָּא. דְבֵּיהּ מַלְכָּא בְּגִלוּפִין:
צְבוּ לַחֲדָא. בְּהַאי וַעֲדָא. בְּגו עִירִין וְכָל גַדְּפִין:
חֲדוּ הַשְׁתָּא. בְּהַאי שַׁעְתָּא. דְבֵּיהּ רַעֲוָא וְלֵית זַעֲפִין:
קְרִיבוּ לִי. חֲזוּ חֵילִי. דְלֵית דִּינִין דִּתְקִיפִין:
לְבַר נַטְלִין. וְלָא עָאלִין. הַנָךְ כַּלְבִּין דַחֲצִיפִין:
וְהָא אַזְמִין. עַתִּיק יומִין. לְמִצְחָא עֲדֵי יְהון חַלְפִין:
רְעוּ דִילֵהּ. דְגַלֵי לֵיהּ. לְבַטָּלָא בְּכָל קַלִיפִין:
יְשַׁוֵּי לון. בְּנוקְבֵיהון. וִיטַּמְרוּן בְּגו כֵפִין:
אֲרֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא. בְּחֶדְוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין:

תרגום

בני ההיכל המשתוקקים לראות זיוו שלזעיר הפנים
יהיו כאן בשולחן זה שבו המלך גלוף
רצו מאד באסיפה זו בתוך מלאכים וכל כנפיים
שמחו עכשיו בשעה זו שבה רצון ואין כעס
קרבו אלי ראו חילי שאין דינים חזקים
בחוץ נתונים ולא עולים אלה הכלבים החצופים
והנה אזמין עתיק הימים למנחה עד יהיו עוברים
רצון שלו שגילה לו לבטל כל קליפות
ישים אותן בנקרותיהן ויגנזו בתוך סלעים
הרי עכשיו בעת המנחה בשמחה שלזעיר אנפין.