בָּרוּךְ אֵל עֶלְיון אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה
המחבר: ר' ברוך ב"ר שמואל ממגנצא. שמו בראשי החרוזים: ברוך חזק.
פרטים על ברוך בן שמואל ממגנצא, באנציקלופדיה יהודית דעת
הקדמה
"ספר החכמה" שלו, שהכיל פסקים ופירושים, לא הגיע אלינו. שלושים ושלושה מפיוטיו ידועים לנו ושלושים ושנים מהם נאספו ע"י א. מ. הברמן במאמרו פיוטי רבינו ברוך ב"ר שמואל ממגנצא (ידיעות המכון לחקר השירה העברית כרך שישי ירושלים תש"ו).
רעיונות השיר:
במדרש דברים רבה ג, א. נאמר:
"ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת לא נתתי לך, אלא לטובתך. כיצד?אשרי אדם המחכה שה' ישלם לו כפליים ממה שהוציא על תענוגות השבת.
א"ר חייא ברבי אבא: את מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ומהנה את נפשך ואני נותן לך שכר. מנין? (ישעיה נח) וקראת לשבת עונג וגו' מה כתיב אחריו (שם נ"ח) אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך..."
בילקוט שמעוני תהילים רמז תתמג נאמר: "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות (צב):
ר' יצחק פתח: ראו כי ה' נתן לכם השבת, מהו ראו אמר ר' אמי מרגליתא דיהבית לכון, א"ר יצחק כל עסקה של שבת כפול עומרה כפול, שנאמר שני העומר לאחד, קרבנה כפול, שנא' וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים גו', ענשה כפול, שנאמר מחלליה מות יומת, מתן שכרה כפול, שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, אזהרותיה כפולות, שנאמר זכור את יום השבת שמור את יום השבת, מזמורה כפול מזמור שיר ליום השבת":כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים. אם קיים את מצות השבת נחשב לו כאילו הקריב מנחה לה', יום זה הוא חמדת הימים מכל ימות השבוע ושומריה זוכים שהשבת תהא ככתר על ראשם המביאה עמה ברכה. בכל מקום שהנכם נמצאים אסורה עליכם המלאכה ולא עליכם היא אסורה אלא על בניכם ובנותיכם עבד וגם שפחה.
נוסח השיר
לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיום מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה.
וְהוּא יִדְרושׁ לְצִיּון עִיר הַנִּדָּחָה.
עַד אָנָה תּוּגְיון נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:
הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּתרוכֵב בָּעֲרָבות מֶלֶךְ עולָמִים.
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
אֶת עַמּו לִשְׁבּות אִזֵּן בַּנְּעִימִים.
בְּמַאֲכָלֵי עֲרֵבות בְּמִינֵי מַטְעַמִּים.
בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוד זֶבַח מִשְׁפָּחָה:
הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּתוְאַשְׁרֵי כָּל חוכֶה לְתַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל.
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
מֵאֵת כָּל סוכֶה שׁוכֵן בָּעֲרָפֶל.
נַחֲלָה לו יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל.
נַחֲלָה וּמְנוּחָה כַּשֶּׁמֶשׁ לו זָרְחָה:
הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּתכָּל שׁומֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלו.
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
הֵן הֶכְשַׁר חִבַּת קדֶשׁ גּורָלו.
וְאִם יָצָא חובַת הַיּום אַשְׁרֵי לו.
אֶל אֵל אָדון מְחולְלו. מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה:
הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּתחֶמְדַּת הַיָּמִים. קְרָאו אֵלִי צוּר.
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים. אִם יִהְיֶה נָצוּר.
כֶּתֶר הִלּוּמִים. עַל ראשָׁם יָצוּר.
צּור הָעולָמִים רוּחו בָּם נָחָה:
הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּתזָכור אֶת יום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁו
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
קַרְנו כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל ראשׁו.
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפשׁו
עונֶג וְגַם שִׁמְחָה בָּהֶם לְמָשְׁחָה:
הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּתקודֶשׁ הִיא לָכֶם שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
אֶל תּוךְ בָּתֵּיכֶם לְהָנִיחַ בְּרָכָה.
בְּכָל מושְׁבותֵיכֶם לא תַעֲשוּ מְלָאכָה.
בְּנֵיכֶם וּבְנותֵיכֶם עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה:
הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת
לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
