|
|
שביעית בזמן הזה
טבלת סיכום
מתוך הספר "שנת שבתון"
המתירים את המכירה
האוסרים את המכירה
תוקף שביעית
שביעית בזמן הזה מדרבנן.
שביעית בזמן הזה מדרבנן
אדמת נכרי
אדמת ארץ ישראל השייכת לנכרי אין בה קדושה, ומותר לעשות בה מלאכות דרבנן או מלאכות דאורייתא על ידי נכרי.
אדמת ארץ ישראל, השייכת לנכרי, יש בה קדושה, ואסור לעשות בה מלאכות בשביעית.
מכירה לנכרי
מכירת קרקע לנכרי, לזמן מוגבל, אינה בכלל איסור "לא תחנם", ומותרת בשעת הדחק.
מכירת קרקע לנכרי, לזמן מוגבל, הינה בכלל איסור "לא תחנם", ואסורה גם בשעת הדחק.
עבודת האדמה
מוכרים את השדות לנכרי1 באמצעות הרבנות הראשית, מעבדים את השדות שנמכרו, ועושים בהם מלאכות דרבנן או מלאכות דאורייתא על ידי נכרי.
גינות נוי פרטיות אינן בכלל המכירה.
עושים מלאכות דרבנן הדרושות לקיום הצמח או היבול.
זורעים בשישית גידולים במקום שאין דרך לזורעם שם (למשל שנתיים אותו צמח), לבטל איסור ספיחין החל על גידולי שביעית. קוצרים ובוצרים לאוצר בית דין.
אכילת פירות
פירות וירקות שגדלו על אדמה שנמכרה לנכרי, אין בהם קדושת שביעית, ולא איסור ספיחין. אם נגמרה המלאכה בידי ישראל חייבים בתרומות ומעשרות (מפרישים מעשר עני).
פירות וירקות שגדלו בא"י בידי יהודי, יש בהם קדושת שביעית (בפירות), ואיסור ספיחין (בגרגרים ובירקות). בחנויות "שמיטה" נמכרת גם תוצרת ערבית. באדמת גויים, המעובדת בידי גויים, אין איסור ספיחין.
באשר לקדושת שביעית, שתי דעות:
א. רבי יוסף קארו פסק, שאין בפירות קדושת שביעית, וכן מנהג ירושלים;
ב. מבי"ט ומהרי"ט פסקו, שיש בפירות קדושת שביעית, וכן הנהיג ה"חזון איש"
הערה:
1. הרבנות הראשית לישראל היא המוסמכת לבצע את המכירה. "חוק עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה)" תשל"ט, שנתקבל ביום כח אם תשל"ט מסדיר עניין זה. על פי חוק זה, נקבע בתקנה כי "עסקה במקרקעין, לצורך קיום מצוות שמיטה, שנעשתה באישור מועצת הרבנות הראשית... תקפה על אף האמור בחוק המקרקעין תשכ"ט, או בכל דין אחר, ואף אם היא לזמן, ותהיה נגמרת אף בלא רישום". על פי חוק זה, יש למכירת הקרקעות תוקף מלא לפי חוקי מדינת ישראל, למרות שלא נרשמה בטאבו.
| המתירים את המכירה | האוסרים את המכירה | |
|---|---|---|
| תוקף שביעית | שביעית בזמן הזה מדרבנן. | שביעית בזמן הזה מדרבנן |
| אדמת נכרי | אדמת ארץ ישראל השייכת לנכרי אין בה קדושה, ומותר לעשות בה מלאכות דרבנן או מלאכות דאורייתא על ידי נכרי. | אדמת ארץ ישראל, השייכת לנכרי, יש בה קדושה, ואסור לעשות בה מלאכות בשביעית. |
| מכירה לנכרי | מכירת קרקע לנכרי, לזמן מוגבל, אינה בכלל איסור "לא תחנם", ומותרת בשעת הדחק. | מכירת קרקע לנכרי, לזמן מוגבל, הינה בכלל איסור "לא תחנם", ואסורה גם בשעת הדחק. |
| עבודת האדמה | מוכרים את השדות לנכרי1 באמצעות הרבנות הראשית, מעבדים את השדות שנמכרו, ועושים בהם מלאכות דרבנן או מלאכות דאורייתא על ידי נכרי.
גינות נוי פרטיות אינן בכלל המכירה. |
עושים מלאכות דרבנן הדרושות לקיום הצמח או היבול.
זורעים בשישית גידולים במקום שאין דרך לזורעם שם (למשל שנתיים אותו צמח), לבטל איסור ספיחין החל על גידולי שביעית. קוצרים ובוצרים לאוצר בית דין. |
| אכילת פירות | פירות וירקות שגדלו על אדמה שנמכרה לנכרי, אין בהם קדושת שביעית, ולא איסור ספיחין. אם נגמרה המלאכה בידי ישראל חייבים בתרומות ומעשרות (מפרישים מעשר עני). | פירות וירקות שגדלו בא"י בידי יהודי, יש בהם קדושת שביעית (בפירות), ואיסור ספיחין (בגרגרים ובירקות). בחנויות "שמיטה" נמכרת גם תוצרת ערבית. באדמת גויים, המעובדת בידי גויים, אין איסור ספיחין.
באשר לקדושת שביעית, שתי דעות: א. רבי יוסף קארו פסק, שאין בפירות קדושת שביעית, וכן מנהג ירושלים; ב. מבי"ט ומהרי"ט פסקו, שיש בפירות קדושת שביעית, וכן הנהיג ה"חזון איש" |
הערה:
1. הרבנות הראשית לישראל היא המוסמכת לבצע את המכירה. "חוק עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה)" תשל"ט, שנתקבל ביום כח אם תשל"ט מסדיר עניין זה. על פי חוק זה, נקבע בתקנה כי "עסקה במקרקעין, לצורך קיום מצוות שמיטה, שנעשתה באישור מועצת הרבנות הראשית... תקפה על אף האמור בחוק המקרקעין תשכ"ט, או בכל דין אחר, ואף אם היא לזמן, ותהיה נגמרת אף בלא רישום". על פי חוק זה, יש למכירת הקרקעות תוקף מלא לפי חוקי מדינת ישראל, למרות שלא נרשמה בטאבו.