|
|
תרומות ומעשרות בשנת השמיטה
דיני שמיטה קובעים כי פירות שנת השמיטה הם הפקר. דיני תרומות ומעשרות קובעים כי פירות הפקר אינם חייבים בתרומות ובמעשרות. לכן פירות שנת השמיטה יהיו פטורים ממעשרות. העניין מסתבך כאשר הפירות עלו בשדה גוי. אם יש לקניין לגוי להפקיע מקדושת הקרקע, והגוי עשה את כל עבודת השדה, הפירות פטורים מתרומות ומעשרוח. אבל אם יהודי סיים את עבודת השדה ("מירוח") - הפירות חייבים במעשרות. וכאן עולה שאלה: פירות שעלו בשדה גוי בשביעית, ויהודי סיים את עבודת השדה, מה יהיה דינם בשמיטה?
(יד) רמב"ם, משנה תורה, הלכות מתנות עניים ו:ה
שנת השמיטה כולה הפקר, ואין בה לא תרומה ולא מעשרות כלל - לא ראשון ולא שני ולא מעשר עני. ובחוצה לארץ - שאין בה שמיטת קרקע - מפרישין בארץ מצרים ובעמון ובמואב מעשר ראשון ומעשר עני, מפני שארצות אלו קרובות לארץ ישראל - כדי שיהיו עניי ישראל נסמכין עליה בשביעית. והלכה למשה מסיני שיהיו מפרישים בארץ עמון ומואב מעשר עני בשביעית. אבל בארץ שנער מפרישין בשביעית מעשר שני כסדר רוב השנים.
(טו) רבי יוסף קארו, יורה דעה, הלכות תרומות שלא:יט
שנת השמיטה כולה הפקר, ואין בה לא תרומה ולא מעשרות כלל. ובחו"ל שאין בה שמיטת קרקע, מפרישין בשנת השמיטה בארץ מצרים ובעמון ומואב מעשר ראשון ומעשר עני, ובארץ שנער מפרישין בה מעשר שני כמו ברוב השנים. ושנת השמיטה האמיתית הייתה שנת ה' שי"ג.
הגהת הרמ"א: (ויש אומרים אם עכו"ם מכר פירות בשביעית לישראל, וגמר מלאכתו ביד ישראל, חייבים בתרומה ומעשר, ומפריש מעשר עני כדין עמון ומואב) (בית יוסף, וכן כתב כפתור ופרח).
(טז) רבי אשתורי הפרחי, כפתור ופרח פרק מז
אילו מעשרות מפרישים בשנת השמיטה?
נראה שנשארו פירותיהם [של הגויים] בשביעית בחיוב תרומות ומעשרות כשאר השנים, אלא שיהיה במעשר עני, דלא גרע מעמון ומואב, משום דסמיכי לארץ ישראל השביעית היא במעשר עני. ויהיה אם כן מי שבפירותיו חל שביעית, כמו הישראל, אין בו חיוב תרומות ומעשרות. אבל מי שלא חל עליו שביעית, כמו הגוי, פירותיו הם בחיוב תרומות ומעשרות.
ואם כן עכשיו בארץ ישראל, שרוב פירותינו משל גוים הם, בדין הוא שיהיה נוהג בהם דין המתנות בשביעית, אלא שמעשר שני יהיה מעשר עני לא שני, משום עניים, כטעם עמון ומואב. שאחר שפירות הגוים אין בהם דין שביעית, הווה להן בשביעית כפירות עמון ומואב, שמפרישין המתנות על הסדר.
