שנת השמיטה נותנת לנו אפשרות ואף מחייבת אותנו להחיל קדושה נוספת על הארץ ועל כל פירותיה וגידוליה. בכל הקשור בפירות וירקות חלה קדושת שביעית על הפרי והירק אשר מעלה אותם לרמה של קדושה ומחילה עליהם את איסור המיסחר. בפרחים, מאידך, לא חלה קדושת שביעית על רוב רובם של הפרחים. מצב זה עושה אותם פחות 'שותפים' לקידוש השנה הזו. אך גם אומר שאין איסור לסחור בפרחים שגדלו בשמיטה. בנוסף, ישנם פחות איסורים והחמרות בכל הקשור לגידול פרחים בשביעית. לא קיים איסור ספיחין בפרחים. יאמר כי הקונה פרחים מאדם שלא מקפיד על דיני השמיטה נחשב מסייע לדבר עבירה אך אינו עובר על דיני שביעית. במאמר זה ננסה לסקור את גידול הפרחים בישראל בשמיטה מנקודת ראיה של קוני הפרחים. נקדים ונאמר כי הדברים שלהלן הם על פי דעת רוב הפוסקים אך יחד עם זאת נשתדל להביא גם דעות חולקות.
מאמר זה הוא שיחזור של מאמר שנכתב בשנת השמיטה הקודמת בשיתוף ובסיוע הרב יואל פרידמן ממכון התורה והארץ, כן הוא מסתמך על דברים שנדונו עם הרב זאב ויטמן ועם רבני הגולן....לקראת שמיטה תשס"ח.
המלאכות האסורות בשמיטה הן: זריעה, שתילה, גיזום, קציר ובציר וחריש. אלו הן פעולות היסוד אשר מהן נגזרות גם מלאכות נוספות כגון שתילה, ניכוש עשביה, גיזום ועוד.
קדושת שביעית - פירות וירקות שגדלו בשביעית בתנאים מסויימים, יש להם קדושת שביעית ויש לכך השלכה לדינים רבים: הפקר, איסור קטיף, איסור הפסד, איסור סחורה ועוד. בפרחים נחלקו הפוסקים כדלקמן: 1. בפרחים נטולי ריח יש אומרים שאין בהם קדושת שביעית (רש"ז אוירבך זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב וולדנברג שליט"א) ואילו לדעת הרב מרדכי אליהו יש קדושת שביעית בכל סוגי הפרחים. 2. פרחים שיש להם ריח - אם הם "עומדים לריח" דהיינו שהאנשים קונים אותם בגלל ריחם ומגדל הפרחים מגדל אותם לשם כך,לדעת הרב אלישיב יש בהם קדושת שביעית ואילו הרב וולדנברג חולק אף שמדובר בריח משמעותי ומורגש. ואילו אם "אינם עומדים לריח" דהיינו שקונים אותם בגלל מראם ואילו הריח הוא תכונה משנית, הגרש"ז אוירבך מתיר ואילו הרב אלישיב אוסר. ניתן לומר די בוודאות כי ברוב רובם של הפרחים הנסחרים בארץ הריח הוא תכונה משנית. יאמר גם כי בתהליכי הטיפוח, כאשר עומדת תכונת הריח בסתירה לתכונת חיי המדף כמעט תמיד יעדיף המטפח את חיי המדף
איסור סחורה - פרחים שיש בהם קדושת שביעית אסור לסחור בהם אלא באופנים מסוימים. פרחים אשר אין להם קדושת שביעית מותרים במסחר בארץ וביצוא לחו"ל. יאמר כי רוב רובם של הפרחים הנסחרים בשוק הם חסרי ריח ולגביהם לכל הדעות אין בהם קדושת שביעית.
איסור הפסד - פרחים שבכל זאת יש בהם קדושת שביעית אסור לזרקם לאשפה אלא רק לאחר שיעטפם בנייר או בשקית ניילון נפרדת.
איסור ספיחים - ספיח הוא צמח אשר נבט מעצמו מזרעים אשר נותרו באדמה מגידול קודם. בשנת השמיטה אסרו חכמינו לאכול פירות מגידול זה ואף ציוו לעקור אותם וזאת כדי למנוע מאנשים לזרוע בשביעית ולטעון שזה ספיח. יש אומרים שאיסור ספיחים אינו חל על גידולים שאין בהם קדושת שביעית ולכן בפרחים ללא ריח אין איסור ספיחים. הצד המעשי בגידול ושיווק פרחים הוא שניתן להמשיך ולגדל כל פרח לא ריחני שנישתל בתשס"ח תוך הקפדה על ביצוע המלאכות המותרות בלבד. לגבי פרחים ריחניים תלוי בדיון דלעיל.
נעבד - גידול אשר נשתל לפני השמיטה אך במשך שנת השמיטה מבוצעות בו עבודות האסורות בשמיטה כגון גיזום. השאלה היא האם פעולות אלו אוסרות את היבול? לדעת הרב אלישיב כן (נמסר בעל פה) לדעת הרב א"ד אוירבך זה תלוי בסוג הפעולה.
היתר המכירה - על מנת לבסס את הישוב היהודי בארץ ישראל, להגדיל את יכולת הפרנסה של היהודים, לשמור על קרקעות הלאום ולהקטין את התלות בגויים תוקן את היתר המכירה. על פי זה ניתן למכור את הקרקע לגוי לתקופת שנת השמיטה וע"י כך ניתן לבצע חלק מהפעולות החקלאיות כרגיל, חלקן ע"י יהודי וחלקן ע"י גוי. לקראת שנת השמיטה הבעל"ט הייתה כוונה להימנע, עד כמה שניתן משימוש בהיתר המכירה וכפי שיתבהר להלן ניתן לגדל את רוב סוגי הפרחים באופן זה.
א. שיטות הגידול העקריות הן: מצע מנותק בחממה, גידול בקרקע בחממה, גידול בקרקע בבית רשת, גידול בקרקע בשטח פתוח.
מבני החממות ובתי הרשת כולם מכוסים וברובם מוקפים בפלסטיק או רשת. הבסיס להיתר הגידול בחממות ובתי רשת הוא היותם מוגדרים 'בית' ע"פ ההלכה. חממה או מנהרה או בית רשת נחשב הלכתית בית בתנאי שהוא מכוסה בפלסטיק או רשת צל וכן יש לו דפנות בגובה 80 ס"מ. סוג הכסוי יכול להיות פלסטיק או פלריג או רשת צל. על מנת שרשת צל תחשב כיסוי לצורך שמיטה היא צריכה להיות בצפיפות של מעל 50%. יש לשים לב כי הקובע הוא צפיפות הרשת ולא אחוז הצל. בגידול ב'בית' ניתן ביתר קלות לבצע את פעולות האחזקה השוטפת - השקיה, דישון, הדברת מזיקים ומחלות. בנוסף אפשר להקל במלאכות נוספות שאיסורן מדרבנן אם מצטרפת לכך סיבת היתר נוספת, לדוגמה שתילת צמחי סרק בגוש, ע"י גוי בבית מצטרפים בה 4 סיבות להקלה ומסיבה זו מתירים שתילת צמחי סרק בחממות בגוש ע"י גוי.
ב. הפעולות החקלאיות הנפוצות בפרחים:
1. שתילה וזריעה - רוב הפרחים החד שנתיים נזרעים במשתלה במצע מנותק ומוגבה בתוך חממה ואח"כ נשתלים אצל המגדל בחממה, בבית רשת או בשטח פתוח. סוגים מסיומים נזרעים אצל המגדל, הנפוצים שבהם חמניות וכן כל גידולי הבצלים ופקעות כגון סייפנים, שושן, כלנית, נורית ועוד. פרחים נוספים הנזרעים בד"כ הם חריע, ודלפיניום שדה (דורבנית הפרש). שתילה בגוש אסורה רק מדרבנן. שתילת שתילי פרחים בגוש מותרת בחממה ע"י גוי ואף ללא היתר מכירה (מדריך שמיטה לחקלאית, הרבנות הראשית לישראל, מכון התורה והארץ תשנ"ד). שתילה בשטח פתוח מותרת רק לאחר מכירת האדמה לגוי. שתילת פקעות ובצלים בחממה מותרת גם ע"י ישראל רק עם היתר מכירה אך בשטח פתוח רק ע"י גוי. ללא היתר מכירה אין לשתול בצלים ופקעות כלל. (ניתן לשתול בצלים ופקעות רק במצע מנותק בחממה או ע"י יצירת שתילים בגוש ע"י הנבטה מוקדמת במגשים או עציצונים).
2. שתילה במצע מנותק בחממה - הגדרת המצע המנותק לצורך שמיטה שונה מההגדרה המקובלת בקרב החקלאים. ההלכה דורשת גידול במיכלים שנפחם אינו עולה על 70 ליטר ובשעת הדחק 40 סאה (330 ליטר). רוב המצעים המנותקים בגידול פרחים אינם עונים על הדרישה הזו . דרישה נוספת של ההלכה היא שהניתוק צריך לכלול גם את נוף הצמחים מה שמחייב פרישת יריעת פלסטיק גם בשבילים שבין הערוגות.
3. השקיה ודישון - קיימות בכל הגידולים והן פעולות מותרות בשמיטה.
4. הדברת עשביה - הדברת עשביה המזיקה לפרחים מותרת על פי סדר העדיפות הבא - ריסוס במונע נביטה, ריסוס עשביה קיימת, כיסוח עשבים. עקירת עשבים ביד מותרת רק אם נגרם נזק לצמח ומוצו הדרכים הנ"ל ואין דרך אחרת למנוע את הנזק.
5. הדברת מזיקים - קיימת הרבה בעיקר בגידולי חממה וזה מותר בשביעית. הערה: עבודה עברית כמעט ולא קיימת בענף הפרחים כך שברוב רובם של המקרים מתקיימת ההקפדה לקיום מלאכות ע"י גוי.
1. אין קדושת שביעית נוהגת בפרחים שאין להם ריח. וכן בפרחים שיש להם ריח אך אינם "עומדים לריח" ז"א שלא מגדלים או קונים אותם לצורך הריח שלהם.
2. מאחר ואין קדושת שביעית אין איסור לסחור בפרחים אלו.
3. אין איסור ספיחין בפרחים.
4. פרחים שנשתלו לפני השמיטה ולא מתבצעות בהם פעולות האסורות בשמיטה - ניתן לגדל אותם ולסחור בהם.
5. בנוסף, פרחים, בהיותם צמח סרק, הנשתלים בחממה,עם גוש, ע"י גוי ניתן לגדל אותם ולסחור בהם. (במקרים אלו יש לעשות היתר מכירה רק כשחייבים לעבד את הקרקע בשמיטה).
6. חלק גדול מגידולי הפרחים הם רב שנתיים בבתי גידול המוגדרים כ'בית'. חלק נוסף הוא רב שנתי אך גדל בשטח פתוח. חלק נוסף נשתל לפני השמיטה ומניב פרחים למשך תקופה מסויימת, בין 60 יום לשנה. חלק נוסף נכלל בסעיף 5 דלעיל. חלק מהפרחים אכן נזרע בשמיטה - ראה פרוט בהמשך.
מכאן שחלק גדול מגידולי הפרחים מותר גם במכירה וגם בקניה אף ללא היתר מכירה. לגבי פרחים שנשתלו או עובדו באיסור הבעיה בקנייתם היא, שבכך מסייע בידי עוברי עבירה. אשר על כן, גם מי שבדרך כלל אינו סומך על היתר המכירה, יכול לקנות פרחים ממגדל שמכר את הקרקע שלו (בהיתר המכירה), כיון שהמגדל מצידו יש לו על מי לסמוך ואינו עובר עבירה.
ענפי קישוט ירוקים הגדלים בבתי רשת - רוסקוס, אספרגוס, פיטוספורום, ארליה, מרסינה, סהרון, מגינית ועוד, הם גידולי קרקע רב שנתיים מכוסים ברשת צל של מעל 50% צל. כמעט כל הענפים הנמצאים בשוק הם משתילות שקדמו לשמיטה. גידולים אלו נשתלים בד"כ אחת לשלש או עשר שנים. רוב הגידולים הללו אינם מניבים יבול מסחרי בשנת הגידול הראשונה ולכן די נדיר שיהיו בשוק פרחים או ענפי קישוט אחרים מקבוצה זו שנשתלו בתשס"ח. לפיכך הקונה פרחים וענפים רב שנתיים בשנת השמיטה אינו צריך לחשוש שנשתלו בשמיטה. העבודות המתבצעות בשטח הן - השקיה, דישון, הדברת עשבים וקטיף. במינים אלו אין פעולות גיזום למעט הסרת ענפים חולים, המותרת בשמיטה. הלכך, אף הקונה ממינים אלו בחנות ואינו יודע מה מקור הענפים אין לו לחוש לפחות עד אמצע הקיץ. בכל ענפי הקבוצה הזו, אם כן, ניתן לגדל אותם בשמיטה כהלכה ללא היזדקקות להיתר המכירה.
ענפים הגדלים על גבי הקרקע בשטח פתוח - פרח שעווה, ספארי סנסט, גרווילאה. ועוד. הפעולות החקלאיות בהם הם כמו בקבוצה הקודמת וכן ההתיחסות לשנת השתילה. אלא שאלו אינן גדלים ב'בית'. לגבי פרח שעווה, ספארי סנסט ודומיהם כל הענפים המשווקים עד אמצע הקיץ הם כאלו שלא נעשו בהם פעולות גיזום בשמיטה ולכן גם כאן ניתן לקנות ללא חשש לפחות עד חודש אב בשנת תשס"ח. לגבי גרווילאה העיקרון הוא כנ"ל אך בחודש יוני כבר יהיו ענפים שהם תוצר של גיזום בשמיטה אך גם בקבוצה זו ניתן לגדל אותם בשמיטה כהלכה ללא הזדקקות להיתר המכירה.
גדולי מצע מנותק בחממה - הדוגמאות הנפוצות הן ורדים וגרברות - גידולים רב שנתיים, אך אין הגדרת המצע המנותק החקלאית תואמת את ההגדרה ההלכתית ולכן ברוב המקרים יש להתייחס כמו לגידול בקרקע בחממה. רוב הפרחים הנסחרים בשוק הם משתילות שלפני ראש השנה תשס"ח ובמקרים אלו ניתן לגדל אף ללא היתר מכירה. ניתן למצוא חקלאים המגדלים גרברות בכלי גידול העונים לדרישה ההלכתית של מצע מנותק.
גידול בקרקע בחממה ללא מצע מנותק - ציפורן, גרברה, ליזיאנטוס, אסטר, גיבסנית, חרציות ועוד, נשתלו כולם לפני ראש השנה וגדלים כל השנה ולכן אין בעיה לרכוש אותם כל השנה גם כאשר לא ידוע מקורן. חלק מהמגדלים ישתלו שוב במהלך השמיטה ויצאו לשוק החל מתחילת הקיץ, אך מאחר שמקובל עלינו שמותרת שתילת צמחי סרק בגוש בחממה ע"י גוי אזי אין חשש לשתילות בשמיטה. אלא שלקראת השתילה בד"כ מעבדים את הקרקע וכאן כדאי כבר להפעיל היתר מכירה. שאר הפעולות המתבצעות בחממה הן השקיה ודישון, הדברת עשביה, הדברת מזיקים וסילוק עלווה פגועה. ישנם מספר מגדלי פרחים המגדלים במצע מנותק העונה לדרישות ההלכה. יוצא מן הכלל - חרציות הנשתלות בקיץ, נשתלות על פי רוב בבתי רשת של 30% צל ומצב זה נחשב כמו שטח פתוח ואזי ניתן לגדל רק עם היתר מכירה. אף כאן ישנם מגדלים המגדלים בקיץ תחת כסוי פלסטיק על מנת לא להזדקק להיתר מכירה.
גידולי בצל ופקעת - כאן ממש צריך לבדוק. כלנית, נורית, שושן וסייפנים נחשבים כזרעים לעניין השתילה ולכן ניתן לרכוש רק פרחים שנשתלו לפני ראש השנה או ממצע מנותק בחממה או מהיתר מכירה.
פרחים בשטח פתוח - חמניות ודלפיניום שדה - שיטת הגידול היא זריעה בשטח פתוח, כולל הכנת השטח לזריעה ע"י חריש (או עיבוד אחר שלעניין שמיטה הוא כמו חריש). מכאן שהחל מחודש טבת יש לברר מה מקור הפרחים. בהערכות נכונה וקצת יותר הסברה ניתן היה לתת הכשר לרוב גידול הפרחים בארץ אף ללא היתר מכירה. בפועל, ישנם סוגים של פרחים, בעקר רב שנתיים, שניתן לקנותם ללא חשש של איסור. בנוסף, ישנו מספר רב של מגדלים אשר מכרו את שדותיהם ב"היתר מכירה" ואף אצלם ניתן לרכוש פרחים ללא חשש. במספר מקומות יש חנויות פרחים המוכרות פרחים עם הכשר לשמיטה. כן ישנם מספר סוחרי פרחים שיש להם הכשר על בסיס היתר מכירה ואף דאגו שכל מגדלי הפרחים המספקים להם סחורה יעשו אף הם היתר מכירה. בקניה אצל חנות או בית מסחר לפרחים נמצא לעיתים טופס אישור על היתר מכירה, יש לוודא שהוא כולל גם את כל הספקים ולא רק את בעל העסק. נאמר כאן פעמים רבות 'ברוב המקרים' אך בעניין זה אין להסתמך על הרוב.
בכל מקרה, על מנת להגדיל תורה ולהאדיר רצוי לחזר אחר פרחים עם 'הכשר' ובכך גם לעזור וגם לעודד חקלאים וסוחרים לשמירת השמיטה.
1. מדריך השמיטה לחקלאים תשנ"ד. הוצאת מכון התורה והארץ - כפר דרום.
2. ענף הפרחים וענפי הקישוט בשביעית. הרב ארז לוי , אבני איתן, הצופה, חשוון תשס"א.
3. דרך הורד. ניסים פינס , הוצאת שה"ם ומועצת הפרחים תשנ"ט 1999.
4. גינת הנוי בשנת השמיטה על פי פסקי החזון איש זצ"ל. בעריכת הרב הלל גולדברג.
5. חוברת שמיטה לצרכן, מכון התורה והארץ, כפר דרום .