א. דברים העומדים למאכל אדם (פירות, ירקות, תבואה וקטניות) או מאכל בהמה (פ"ז משנה א), הגדלים באדמת ארץ ישראל בשנת שמיטה, קדושים בקדושת שביעית. כמו כן מיני תבלין (תוספתא פ"ו ד, רמב"ם פ"ה הכ"ב) וריח (ירושלמי פ"ז ה"א, חזו"א סי' י"ד ס"ק ט ד"ה ובתשובת), מינים העומדים לעשות מהם צבע (פ"ז משנה א) לצביעת אדם או בגדיו וכלי תשמישיו (חזו"א סי' יג ס"ק ז), ומינים העומדים להדלקה למאור (ברש"י סוכה דף מ), קדושים בקדושת שביעית.

ב. פרחים העומדים לנוי ואין להם ריח, אינם קדושים בקדושת שביעית (ספר השמיטה פ"ז אות ד ס"ק ז, מנחת שלמה סי' נא אות יא בסופו ואות כג ד"ה אך, שבט הלוי ח"ב סי' רב), ויש אומרים שאף פרחים שיש להם ריח אינם קדושים בקדושת שביעית (בספר השמיטה פ"ז אות ד ס"ק ה כתב, שצמחים העומדים לריח כגון וורדים ושושנים או שאר מיני בשמים, קדושים בקדושת שביעית. וכן הורה הגרי"ש אלישיב אך הגרש"ז אויערבך שליט"א הורה שאין בפרחי נוי קדושת שביעית, משום שכיום עיקר המטרה היא הנוי).

ג. עצים העומדים להסקה אינם קדושים בקדושת שביעית (סוכה מ ע"א בבא קמא קא ע"ב קב ע"א רמב"ם פ"ז הי"ד). כמו כן עצים העומדים לבניית בתים או לייצור רהיטים, אינם קדושים בקדושת שביעית (חזו"א סי' יג ס"ק ח ד"ה וטעם).

ד. פשתן וסיבי כותנה אינם קדושים בקדושת שביעית (מנחת יצחק ח"ח סי' קא).

ה. צמחי מרפא שמשתמשים בהם לריפוי מחלות, אינם קדושים בקדושת שביעית (כרם ציון הר צבי סי' יז במנחת יצחק ח"ח סי' קא, בקהילות יעקב שביעית סי' יז אות ב ובהלכות שביעית סי' ה סעי' יד בביאור הלכה וכן משמע בחזו"א סי' יד ס"ק ה ד"ה ונראה). אבל צמחים המשמשים בריאים לחיזוק בריאותם, יש לומר שקדושים בקדושת שביעית.

ו. עלי גפנים שנקטפו לאכילה, קדושים בקדושת שביעית (סוכה מ ע"א ב"ק קא ע"ב).

ז. הדסים שנקטפו למצוה, יש אומרים (מהרי"ל דיסקין בתשובה כפי שמביאו בציץ הקדש סי' טו, ספר השמיטה פ"ז הערה 11, מנחת יצחק ח"ו סי' קל אות ג ומנחת שלמה סי' נא אות כג) שאין בהם קדושת שביעית וכן נוהגים. אם נקטפו לריח, יש אומרים (מנחת יצחק שם) שיש בהם קדושת שביעית.

ח. לולבים יש אומרים (ספר השמיטה שם, מנחת שלמה סי' נא אות כג, שבט הלוי ח"א סי' קפא) שאין בהם קדושת שביעית וכן המנהג.

ט. פטריות נראה שאין בהן קדושת שביעית (מאירי ע"ז יד ע"א וכ"כ במנחת יצחק ח"ח סי' צט).

י. בצל של שנה שישית או חו"ל שהוציא עלים ירוקים כשהיה מונח בבית, אין בהם קדושת שביעית (פרק ו מ"ג ובר"ש שם, רמב"ם פ"ד ה"כ).

יא. דין קדושת שביעית בקליפות, גרעינים ושיירי מאכל, ראה פרק כג.

יב. דבר הקדוש בקדושת שביעית שהתערב בחולין ממין אחר, כגון יין של שביעית שהתערב בעוגה או מיץ תפוזים של שביעית שהתערב במשקה אחר אם יש ביין או במיץ כדי נתינת טעם (ראה שו"ע יור"ד סי' צח סעי' א), דהיינו שאין מהחולין פי שישים כנגדם, אסור הכל בסחורה ובהפסד (פרק ז משנה ו). ואם התערבו במינם, כגון יין של שביעית שהתערב ביין שישית, י"א שאפילו כל שהוא שהתערב אוסר הכל בסחורה ובהפסד (במשנה שם שבמינה אוסרת בכל שהוא).

יג. דבר מאכל הקדוש בקדושת שביעית שהתבשל או נכבש עם דבר מאכל של חולין ממין אחר, אם נתן בו טעם, דהיינו שאין מהחולין פי שישים כנגדו, אסור הכל בהפסד ובסחורה כפירות שביעית. אם התבשל או נכבש עם חולין מאותו מין, י"א שאפילו רק כל שהוא מהשביעית אוסר את החולין.