א. פירות שנת שמיטה פטורים מתרומות ומעשרות (רמב"ם מתנות עניים פ"ו ה"ה, טור יור"ד ריש סי' שלא). בטעם הפטור, יש אומרים (הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל סי' כד ד"ה ועתה ראיתי, ובשו"ע יור"ד סי' שלא סעי' יט) שהוא משום שהם הפקר והפקר פטור מתרומות ומעשרות, ויש אומרים (שו"ת המבי"ט ח"א סי' יא (נדפס גם בשו"ת אבקת רוכל סי' כב) ושו"ת מהרי"ט ח"א סי' מג) משום שפירות השנה השביעית אינם חייבים בתרומות ומעשרות.

ב. פירות שנת שמיטה שגדלו ברשות נכרים ונגמרה מלאכתם ברשות ישראל, חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות בלי ברכה (הרמ"א יור"ד סי' שלא סעי' יט כתב שפירות נכרים שנגמרה מלאכתם ברשות ישראל חייבים בתרומות ומעשרות, ומקורו מהבית יוסף על הטור ריש סי' שלא. וכתב פאת השלחן סי' כג סעי' יב שיפריש בלי ברכה, וכן הכרעת החזו"א סוף סי' ט וסי' כ ס"ק ז. וכתב החזו"א סי' כז ס"ק ז: הנלקטים בשביעית פטורים מן המעשר אף אם נמכרו, א. מפני שנמכרו ע"י שליח ואין שליח לדבר עבירה, ב. מפני שלא נמסר להם בטב"ו, ואם היה הערבי
תובע לקיים המקח, היו אומרים כך דינכם דבלא רשימת הטב"ו לא קנה, ג. מפני שבלב כל אדם שאינו קנין באמת, ובמכירת חמץ אמרינן כדי שלא יעברו בב"י גמר ומקנה, אבל הכא בשביל הפקעת מצות שביעית לא ימכרו כל הארץ לנכרי, אדרבה נוח לנו לשמור את השביעית מלמכור כל הארץ לנכרי. בשאלה האם פירות נכרים שנגמרה מלאכתם ביד ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות בשנת שמיטה, נחלקו אחרונים. דעת הבית יוסף באבקת רוכל סי' כד כתב, שפירות שמיטה שנגמרה מלאכתם ברשות ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, משום שפטור תרומות ומעשרות בשנת שמיטה הוא מטעם הפקר אך דעת המבי"ט והמהרי"ט שם שפירות נכרי בשמיטה פטורים מתרומות ומעשרות, משום שהשנה השביעית אינה חייבת במעשרות כתב החזו"א סי' ט ס"ק יח ד"ה ולמעשה, שאין בהפרשה מספק משום הפסד פירות שביעית, כיון שאין מצוה לאכול פירות שביעית, ואפילו אם היתה מצוה לאוכלם, מותר לפרוש מאכילתם משום ספק אכילת תרומה, וממילא אין איסור בקבורתה. ומסיים החזו"א: ונראה דנכון להפקיר קודם שימרח, הפקר המועיל לאפטורי ממעשר כדי לצאת מידי ספק). במקרה זה מפרישים מעשר עני (רמ"א שם). ונהגו להפריש מספק גם מעשר שני(כן כתב האדר"ת (מובא בסוף הספר אדר היקר איגרת טו), וכתב שם שמוה"ר שמואל סלנט הסכים עמו להנהיג הפרשת מעשר שני על תנאי, וכן כתב בשו"ת דעת כהן סי' רלט. במנחת שלמה סי' לז האריך לבאר הטעם), ולומר בנוסח ההפרשה: ומעשר שני בדרומם של הפירות ומחולל... ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני בדרומם.

ג. פירות וירקות המשתייכים לשנה שישית חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות כרגיל גם בשנת שמיטה. בפרק טו נתבאר איזה שלב בגידול שהיה בשנה השישית משייך את הפירות לשנה השישית, כל מין לפי השלב הקובע.