"ושבתה הארץ לה'"

דפי הדרכה בתחומי החקלאות לקראת השמיטה

גידולי-השדה הינם התחום הרגיש ביותר במשק שומר שמיטה, משום שחלק גדול מהם כלל אינו ניתן לביצוע בשמיטה, בעיקר עקב איסור הזריעה. מתוך גידולי- השדה האפשריים יש לציין את החיטה המהווה כ - 40% משטח גידולי-השדה בשנים רגילות, ואת גידולי-המספוא - כ- 16% . למעשה עשויה להיגרם הוברה של שטחים נרחבים, העשויה להקטין את פעילות המשקים, לגרום נזק כלכלי, ולעתים אף לסכנה שיפשטו נכרים בשטחים. הצעותינו מכוונות למצות את הדרכים האפשריות לשם ניצול שטחי הגידול גם בשנת השמיטה.
לגבי כל הגידולים שיבולם קדוש בקדושת שביעית, יש להבטיח מראש את יעד היבול, וכן את ביצוע כל העבודות, לרבות הכנת הקרקע וזריעתה המתבצעות לפני השמיטה - שייעשו בשליחותו של אוצר-בית-דין. גם כאשר החקלאי מעוניין בתוצרת לעצמו, עליו לזכור כי היבול קדוש בקדושת שביעית והינו הפקר, וכי רק בית-הדין מוסמך לחלקו, שהרי החקלאי הופך בשמיטה לשכיר של בית-הדין שהוא הוא הגוף המנהל והאחראי, לטיפול וחלוקת היבול.
לשם ביצוע התכניות להגדלת שטחי המספוא הנדרשת לרוב לקראת השמיטה, וכן לשם ביצוע הזריעה לפני ראש-השנה, יש לדאוג מראש לתכנית-עבודה, ולעיתים גם לעזרה חיצונית לביצוע עצמו. כמו כן יש לדאוג להבטחת הספקת הדשנים והזרעים של הזנים המתאימים במועד הנכון. יש להזמין בשנה השישית זרעים עבור השנה השמינית, לגידולים בהם אסור יהא להשתמש בגרגרי שביעית לזריעה.
בעיה חשובה מהווה תכנון דרכי העברת היבולים אל הצרכנים, ויש לדאוג לו כתנאי מוקרם לגידול. על המגדל לחתום מראש על הסכם הכולל הרשאה ומינוי לפעול כשליח בית-דין. בית-הדין ידאג להעברת התוצרת לתחנות-חלוקה, יגבה את ההוצאות וישלם לחקלאי את הוצאותיו ושכר עבודתו בטיפול (בשדה וביבול) שאותה ביצע בשליחותו ולפי הוראותיו (כולל הוצאות הזריעה והשימוש במיתקנים).
על החקלאי לדעת כי יש גידולים, שלא תהא כל אפשרות לעסוק בהם אלא אם כן יימצא בית-דין היכול ומעונין לעסוק בחלוקת היבול לצרכנים, שמהם יוכל גם לגבות הוצאותיו. לדוגמה - גידול החיטה לגרגרים בשינוי סדר הגידולים יתאפשר רק אם יימצא בית-דין שיארגן מסגרת של צרכנים, וכן מרכיבי שיווק, לביצוע איסום, טחינה, אפייה וחלוקה, דבר שאינו ניתן כמעט כיום.
גם ליבולי ירקות הנזרעים לפני שמיטה ונאספים במהלכה יש להבטיח צרכנים מראש, מכיוון שיש שאינם רוצים להשתמש ביבולים אלו, כיוון שלדעת רמב"ם יש בהם איסור ספיחים. כאמור, לפי הכרעת בעל ה"חזון-איש", כדעת הר"ש ורמב"ן אין בהם איסור ספיחים.
נציע להרחיב את שטחי הגידול ולא להוביר, כי הוברה כרוכה בנזק כלכלי.
לשם כך יש למצוא בעוד מועד צרכנים לכמויות גדולות של שחת, תחמיץ, ואולי גם ירק טרי. כמו כן יש מקום לחישובה של כדאיות הגדלת שיעור המזון הגס בהזנת הבהמות במשקים, הכל במסגרת אוצר-בית-דין. נזכיר כי לכתחילה יש לזרוע גידולים אלה בשינוי סדר הגידולים כדי למנוע חלות של "איסור ספיחים". אך במצב בו ייגרם הפסד משמעותי עקב הוברת הקרקעות, הותר להסתמך על המתירים במאכל בהמה.
שחת ותחמיץ והנבטתם לפני ראש-השנה - אפשרית בכל שדה (בהגבלה כנ"ל), ללא חשש לאיסור ספיחים. הגידולים המתאימים הם תלתן אלכסנדרוני לירק, זון, שיבולת-שועל-סאיה (-6 , או תערובת של 2 ,4 ,6 ), וכן גידולים רב-שנתיים כמו משנצת, אספסת ועשבי מרעה. גידולי השחת הרגילים כמו בקיה ותלתן פהלי פחות מתאימים מחמת בעיות של מחלות ורביצה. את הסאיה יש לקצור במשך החורף לניקוי השטח ולמניעת השתבלות מוקדמת.
קיימת גם אפשרות מסוימת לגידול כותנה בדרך של זריעה בסתיו להנבה בקיץ, גידול המתאים רק לתנאי קרקע מנוקזת, ועדיף זן מכלוא בין מיני העמיד למעבר החורף, אך בתנאי כדאיות נמוכים של גידול הכותנה בכללו אין להניח כדאיות.
להנבטה על-ידי הגשמים. בעבר היה נהוג מחזור-זרעים קבוע, ולכן היה כל שינוי בו בולט. גם כיום, כאשר המחזור אינו קבוע, יש מקום להחשיב זריעת חיטה על שלף חיטה במקום שאין נוהגים לעשות כך בשנים רגילות, לשינוי מסדר הגידולים. הוא הדין באשר לזריעת שעורה בכל שדה שהיא - כשאין זורעים אותה באיזור המדובר בשנים רגילות, וכן לגבי זריעת חיטפון ולפתית. כאמור לעיל, קיים היתר לזריעת כל מאכל בהמה ללא שינוי סדר הגידולים בשעת הדחק.
בגידול כזה קיים סיכון של תמותת נבטים כאשר יורד גשם מוקדם שלאחריו הפסקת גשמים למשך 4-5 שבועות, ואז תידרש השקיה. מידת הסיכון מעטה בשעורה, ורבה יותר בחיטה ועוד יותר בבקיה, סאיה ותלתן. הסיכון פוחת באופן בולט בגידול באי פליחה עם חיפוי. בשיטה זאת משאירים בשנה קודמת (או אף לפניה) את גבעולי הדגן ואת הקש בשטח, וזורעים לתוך השלף לפי סכמת שיטת אי-פליחה וזריעה תחת חיפוי שהוכנסה לאחרונה בצורה נסיונית חצי מסחרית בנגב. סיכון נוסף בזריעה מוקדמת הוא של השתבלות מוקדמת בדגניים ובעקבותיה יבול נמוך ואף שידפון - חוסר הפריה כאשר ההשתבלות חלה בתנאי לילות קרים. סיכון זה פוחת בשימוש בזנים אפילים. כמו כן קיים סיכון של מחלות עלים בקטניות לשחת במקרי התפתחות מוקדמת של הנוף בחורף. למרות הסיכונים הקיימים, כאשר האפשרות החילופית היא הוברת שטח, הרי שלפי בדיקות, כולל ניתוח שנעשה בשמיטות קודמות, נמצא כי הנזק גדול יותר בהוברה.
המשך גידול צמחים שהנבתם החלה בשנה הקודמת (או קודם לכן). מדובר בגידולים לירק ושחת כמו אספסת, משנצת (דו-שנתית), דוחן ענק ווידן, וגידול לתעשייה - כותנה דו-שנתית. הכותנה שנזרעת לעונת הקיץ התש"ס נקטפת בסתיו, וניתן להשאירה לשמיטה. חשוב לנהוג בזהירות בטיפולים הניתנים לשילוך העלים לקראת הקטיף, כדי לשמור על חיוניות הצמחים. בתנאי חורף גשום ביותר או קרה חריפה, וכן בשטח שאינו מנוקז היטב, קיים סיכון לתמותה רבה במעבר החורף. תנאים המשפרים הישרדות הם - שטח מדרוני, שטח שלפני כן היה בעל, וגידול על גדודיות. בכמה ניסויים בתנאי סיכון, וכן בשטח משקי בתש"מ נמצא כדאי כיסוי ביריעות פוליאתילן דקות, המשפרות את תנאי מעבר החורף.
קיימים גם גידולים נוספים כמו פרחים, וצמחי תבלין ורפואה הגדלים כרב-שנתיים, ולא ניכנס לפרטיהם כאן.