שירים / חלי איתן

בחצר הבית הישן

גֶּזַע הַזַּיִת הַזָּקֵן
בְּגִנַּת בֵּיתִי הַיָּשָׁן
אֶל גַּבִּי נִשְׁעָן
וּתְמוּנַת יַלְדוּת
צָפָה בִּבְהִירוּת
עַל מָסַךְ דִּמְיונִי:
אֲנִי לְמַעְלָה בֵּין בַּדִּים
עֲמוּסֵי פְּרִי
יונֶקֶת אֲגוּדָל יְמִינִי
סַבָּא כְּמִנְהָגו
עַל הָאֶבֶן הָעֲגֻלָּה
בַּצֵּל נָח
חָשׁ בְּמַחְבּואִי
נושֵׂא עֵינָיו הַכֵּהות
מושִׁיט מַטֶּהוּ וּמְצַוֶּה:
"אֶחֱזִי בּו וּרְדִי!"

וַאֲנִי בְּשֶׁקֶט
מְטַפֶּסֶת אֶל הַצַּמֶּרֶת
לְבַל יַפְרִיעַ
אֶת הֲנָאַת הָאֶצְבַּע
הַנִּמְצֶצֶת.