|
כָּל חֲבֵרָיו שֶׁל סַבָּא נָחִים עַל גִּבְעַת-הַפְּרָחִים. לַצְּעִירִים בָּנוּ בֵּית-כְּנֶסֶת מְפאָר אֲבָל בַּר-הַמִּצְוָּה שֶׁל בְּנִי נֶעֱרַךְ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַיָּשָׁן שֶּהִתְיַתֵּם גַּם מֵחֲבֵרָיו שֶׁל אַבָּא. נִמְלֵאתִי חֲשָׁשׁות וְנִזְכַּרְתִּי בַּפָּנִים הַמְּאִירות מִתּוך טַלִּיתות עֵת הִפְרִיחוּ סֻכָּרִיּות עַל יַלְדֵי בַּר-מִצְוָה וּבָאֵי שַׁעֲרֵי-תּורָה. הִתְבּונַנְתִּי בַּיְּלָדִים הַתּופְסִים סֻכָּרִיּות מִן הָאֲוִיר מָה רַב הַמֶּרְחָק בֵּינָם לְבֵינִי |
