שָׁרָב


מִדְבָּר סַהֲרָה נושֵׁף
בְּעָרְפָּה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
חורֵךְ אֶת הָאֲוִיר
בְּחולות אַרְגְּמָן
מְעַמְעֵם אֶת אורָהּ.
לַהַט הַחול בַּנְּחִירַיִם
פָּשׁ בַּגָּרון
הַיָּרק בָּרַמְזור מַכְחִיל בְּחִוָּרון
וְהָאורות הָחולְפִים מַלְבִּינִים
כְּעֵינַיִם חולות.

הָעִיר עוטָה רְעָלַת-מִדְבָּר
והַדֶּרֶךְ מִתְאַבֶּכֶת.
נִסִּיתִי לִלְכּד אֶת הָאור
בְּכחַ הַמַּבָּט

אֲבָל הַחול בָּעֵינַיִם