שירים / חלי איתן

אריות כאיילות

אֲרָיות כַּאַיָּלות בָּאָחוּ
מַבְחִינִים בִּי
וּמַנִיחִים לְנַפְשִׁי.
רִשְׁרוּשׁ מִנְעָלַי בָּעֵשֵׂב הַיָּבֵשׁ
מֵעִיר לְפֶתַע נָמֵר מֵרִבְצו
בִּדְהָרַת זַעַם מֵגִיחַ אֵלַי
לְקֶצֶב לִבִּי הַהולֵם.
יָדִי יְבֵשָׁה
לְבָנָה מְאָזְלַת-דָּם
בִּפְקֻדַּת מַלְאָךְ מוּנַעַת
אֶל הָאֶבֶן
יורָה אותָהּ בְּראשׁו
הִתְבּונַנְתִּי בּו
אֵיךְ נָמוג בְּעָשָׁן חֲרונו
וּפָקַחְתִּי עֵינַי
אֶל עַרְפֶל הַבּקֶר.

בַּצָּהֳרַיִם כְּשֶׁפָּנִיתָ אֵלַי
וְלא בְּשִׁיר
נִזְכַּרְתִּי בַּחָלום.