|
בְּאִחוּר שֶׁל שָׁנָה אַתָּה מְנַכֵּשׁ עֲשָׂבִים שׁוטִים מִן הַגִּנָּה לְאור הַשֶּׁמֶשׁ הַצּורֶבֶת אֲגַמֵי עֵינֶיךָ נֶאֱבָק בְּשָׁרָשִׁים מְחֻפָּרִים עָמק בָּאֲדָמָה כַּעֲלוּקות עַל שִׂפְתֵי שׁושָׁנִים שֶׁשָּׁתַלְנוּ בָּאָבִיב יָדֵינוּ. עַכְשָׁו שׁושָׁנָּה בֵּין חוחִים נִפְתַּחַת לִזְרִיחָה מַפְתִּיעָה שֶׁל קֶרֶן עֵינְךָ הַכְּחֻלָּה. |
