דברי חכמים וחידותם
חידות בחרוזים
חידות בחרוזים
אריה פלהיימר
פרשת וזאת הברכה
| 1 |
עומדים - עומדים
שוכבים - שוכבים. |
|
| 2 |
נחש נא מי הארי בחבורה
קשר לו הדוק לענייני תחבורה. |
|
| 3 |
"יש לו מנה רוצה מאתיים"
הפוך ל"הנה מה טוב ומה נעים". מי בפרשתנו סותר את הרישא תמיד מרגיש "עשר" - אפילו לא תשע. |
|
| 4 |
אחרי העיניים לא לתור
מצווים אנו בקריאת שמע. למי התגלה זאת בראש הטור - ממש פשוטו כמשמע? |
|
| 5 |
מי הוא הקדמון
אשר לבדד ישכון. לא ישזפנו אדם, אחריו לא יעקוב - לא עיני גוי ולא עין יעקב. |
|
| 6 |
הביטוי "בלא עין הרע"
נועד למנוע משהו שלילי. לרגל איזה מאורע מפורש המשפט באופן מילולי? |
|
| 7 |
שבעה ימים לפני חג
הכאב הראשון כבר פג. |
|
פתרונות
| 1 |
לג, ו: "יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר".
"מתים" = אנשים.
כאשר המלה מתים מנוקדת בשני סימנים עומדים - בשווא, אזי הכוונה לבני אדם חיים - עומדים. כאשר המלה מתים מנוקדת בשני סימנים שוכבים - בצירי (מתים, בר מינן) - אזי בשוכבים קא עסקינן. |
|
| 2 |
המדובר בדן, המשול בספר בראשית (מט, יז) ל-נחש,
ובפרשתנו (לג, כב) לגור אריה.
הקשר לענייני תחבורה - חברת "דן". אגב אורחא - השורה הראשונה רומזת בעליל לנחש ולאריה. |
|
| 3 | לג, כג: "ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה". |
|
| 4 |
לד, ד: "ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם
ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה
לא תעבר".
ראש הטור - ההר ("ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן" - לד, א) - גילה ה' למשה, שלא יזכה לתור בארץ, אחרי שזכה לראותה בלבד. |
|
| 5 | לד, ו: "ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". |
|
| 6 | לד, ז: "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה". |
|
| 7 |
בעקבות פטירתו של משה ביום ז' באדר (קידושין לח),
"ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה" (לד, ח). הכאב הראשוני על פטירתו של משה פג איפוא ביום ז' בניסן, שבעה ימים קודם חג הפסח. |
