חידונים בפרשת השבוע
אריה פלהיימר
פרשת מקץ
שאלות
הפוך בה והפוך בה - בקיאות בפרשה
1. היכן כתוב בפרשתנו "אני והוא איש"?
2. במגילת אסתר מצויים מספר ביטויים המקבילים לביטויים בפרשתנו. להלן אחדים מהם.
מצא את מקבילותיהם בפרשתנו, ונסה למצוא קשר רעיוני בין השניים:
א. אסתר א, כא : וייטב הדבר בעיני המלך והשרים...
ב. אסתר ב, ג : ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה...
ג. אסתר ג, י : ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא...
ד. אסתר ו, יא: וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו...
3. מא, מה : ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח.
באילו מקומות נוספים בתנ"ך מסופר על נתינת שם חדש לאדם, לאחר שמונה למשרה רמה ?
4. מב, טו: ... בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה... .
בתנ"ך ישנה הבחנה חד משמעית בביטוי השבועה חי- ---, בין הצורה חֵי- לבין חַי-.
התדע את טיב ההבחנה?
5. איזה עיקרון (המנוסח בירושלמי ר"ה פ"ג, ה"ה) ניתן ללמוד מהשוואת הפסוקים המתארים את השלכת יוסף לבור (לז, כד-כח),
לפסוק (מב, כא) המצטט את דברי האחים בעומדם לפני יוסף: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו"?
6. מי אמר: "את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך",
ומי אמר: "אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים".
7. היכן ישנן שש מילים עוקבות, שכולן מתחילות באות א?
8. היכן מופיעים שמותם של:
א. יצירה הילכתית חשובה.
ב. אחד ממפרשי הרמב"ם.
9. אחד מעשרה בפרשתנו - מהו, ומי הם תשעת חבריו?
10. להלן "ציטוט" של פסוקים. בכל אחד מהם הוגנב שינוי אחד או יותר (ייתור, חיסור, שגיאות כתיב.
אין הכוונה לכתיב חסר ומלא) - זהה אותו ! (או אותם)!
א. ויהי בבקר ותתפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה.
ב. וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויתגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה.
ג. ועתה יראה פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים.
ד. ויקרא פרעה שם יוסף פענת צפנח ויתן לו את אסנת בת פוטיפר כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים.
ה. ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב כי אמר שמא יקראנו אסון.
ו. ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר המרכזי לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה.
ז. והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ מנשה בינתם.
ח. ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא נשאר לבדו וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי בשאול יגונה.
ט. ויאמר ישראל מדוע הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח.
ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן איפה זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ופיצוחים.
תשובות
1. מא, יא: ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו.
2. א. מא, לז: וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו.
ב. מא, לד, לה: יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ... ויקבצו את כל אכל השנים הטבות.
ג. מא, מב: ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף.
ד. מא, מג : וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך.
הקשר הרעיוני המודגש בביטויים הדומים הוא הלקח המשותף, שהאירועים מתרחשים אמנם באופן טבעי, ובני האדם סבורים, שהם הם המגלגלים אותם (במגילת אסתר אין שם ה' מוזכר ולו פעם אחת!), אך המציאות היא, שההשגחה האלוהית היא המכוונת את האירועים, כדי שתקום עצת ה', שתוכננה "מעמק חברון" - "מעצה עמוקה של אותו צדיק".
3. א. מלכים ב כג, לד: וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים...
ב. מלכים ב כד, יז : וימלך מלך בבל את מתניה דדו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו.
4. על פי כל מראי המקומות בתנ"ך - עשרות רבות במספר - מופיעה חֵי... לפני שם אדם ואילו חַי... מופיעה לפני שם ה' בלבד!
דוגמא בולטת מופיעה בשמואל ב טו, כא : ויען אתי את המלך (=דוד) ויאמר חַי ה' וחֵי אדוני המלך...
אגב הדרך - "חֵי אלהיך דן וחֵי דרך באר שבע" (עמוס ח, יד) הם חול !
5. מעצם העובדה, שתחנוניו של יוסף אינם מוזכרים בתיאור האירוע בפרק לז, כד-כה, ניתן ללמוד ש"דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר",
אגב דהיינו, המקרא עשוי לפסוח על פרט כלשהו בשעת תיאור אירוע מסוים, ולציינו לאחר מכן, בהזדמנות מתאימה.
6. מב, לז: ראובן.
פג, ט: יהודה.
7. מב, כא: (ויאמרו) איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו וגו'.
8. א. מג, יח: וייראו האנשים בי הובאו בית יוסף (רבי יוסף קארו).
ב. מג, יב: וכסף משנה קחו בידכם (אחד מ"נושאי כליו" של הרמב"ם(.
