חידונים בפרשת השבוע
אריה פלהיימר
פרשת משפטים
שאלות
5. הכיצד ייתכן, לפי רש"י, שאדם אחד נפצע, וחובשים... דווקא את חבירו ?
6. האם הכירו בימי קדם את שיטת ההרדמה בשעת טיפול כירורגי?
הוכח את תשובתך.
7. שלוש פעמים בפרשתנו מציין רש"י את העיקרון ש"דבר הכתוב בהווה".
א. מהי משמעות "הווה" בענייננו?
ב. באילו הזדמנויות נאמרו דבריו אלו?
8. בעוד שבמקום מסוים בספרנו משמש רש"י אכסניה להשקפת העולם הדוגלת בתלמוד תורה לעומת המלאכה, (לעיל טז, לב, ד"ה לדרתיכם),
הרי בפרשתנו הוא מביא גם דעה, הנראית סותרת את קודמתה. היכן?
9. באיזה עניין קובע רש"י את הכלל: "מום שבך אל תאמר לחברך"?
10. איזה יסוד בדרכי השגחתו של הקב"ה בעולמו מחדש רש"י בעניין הטיפול בבשר הטריפה?
11. מה המשותף ל:
א. "זקן ואינו לפי כבודו".
ב. "בהמת גוי ומשאוי ישראל".
א. "זקן ואינו לפי כבודו".
ב. "בהמת גוי ומשאוי ישראל".
12. האם אדם, האומר לחברו משפט תמים כגון: "ניפגש ליד מסגד אברהם אבינו" עובר על לאו?
5. כא, יט: אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא.
רש"י, ד"ה ונקה המכה : וכי תעלה על דעתך שיהרג זה שלא הרג, אלא למדך כאן שחובשים אותו עד שנראה אם יתרפא זה,
וכן משמעו: כשקם זה והולך על משענתו אז נקה המכה, אבל עד שלא יקום זה, לא נקה המכה.
6. מדבריו של רש"י, לכא, כה, ד"ה פצע, עולה בבירור, שאכן שיטת ההרדמה בשעת טיפול כירורגי היתה ידועה: ...אלא אומרים:
יש לו לחתכה בסם שאינו מצטער כל כך, וזה חתכה בברזל וצערו.
7. א. הווה = מציאות, המצב המצוי והרגיל.
ב. I. כא, כח, ד"ה וכי יגח שור: אחד שור ואחד כל בהמה וחיה ועוף, אלא שדיבר הכתוב בהווה.
כב, יז רש"י, ד"ה מכשפה לא תחיה : אלא תומת בבית דין ואחד זכרים ואחד נקבות, אלא שדיבר הכתוב בהווה שהנשים מצויות מכשפות.
III. כב, ל: ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו.
רש"י, ד"ה ובשר בשדה טרפה : אף בבית כן, אלא שדיבר הכתוב בהווה, מקום שדרך בהמות ליטרף וכן : כי בשדה מצאה (דברים כב, כז)
וכן : אשר לא יהיה טהור מקרה לילה (שם כג, יא) הוא הדין מקרה יום, אלא שדיבר הכתוב בהווה.
8. כא, לז: כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה.
רש"י, ד"ה חמשה בקר וגו': אמר ר' יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנשאו על כתפו
משלם חמשה שה שנשאו על כתפו משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה שור שבטלו
ממלאכתו חמשה שה שלא בטלו ממלאכתו ארבעה.
9. כב, כ: וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים.
רש"י, ד"ה כי גרים הייתם: אם הוניתו אף הוא יכול להונותך ולומר לך : אף אתה מגרים באת, מום שבך אל תאמר לחברך וכו'.
תשובות
5. כא, יט: אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא.
רש"י, ד"ה ונקה המכה : וכי תעלה על דעתך שיהרג זה שלא הרג, אלא למדך כאן שחובשים אותו עד שנראה אם יתרפא זה,
וכן משמעו: כשקם זה והולך על משענתו אז נקה המכה, אבל עד שלא יקום זה, לא נקה המכה.
6. מדבריו של רש"י, לכא, כה, ד"ה פצע, עולה בבירור, שאכן שיטת ההרדמה בשעת טיפול כירורגי היתה ידועה: ...אלא אומרים:
יש לו לחתכה בסם שאינו מצטער כל כך, וזה חתכה בברזל וצערו.
7. א. הווה = מציאות, המצב המצוי והרגיל.
ב. I. כא, כח, ד"ה וכי יגח שור: אחד שור ואחד כל בהמה וחיה ועוף, אלא שדיבר הכתוב בהווה.
כב, יז רש"י, ד"ה מכשפה לא תחיה : אלא תומת בבית דין ואחד זכרים ואחד נקבות, אלא שדיבר הכתוב בהווה שהנשים מצויות מכשפות.
III. כב, ל: ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו.
רש"י, ד"ה ובשר בשדה טרפה : אף בבית כן, אלא שדיבר הכתוב בהווה, מקום שדרך בהמות ליטרף וכן : כי בשדה מצאה (דברים כב, כז)
וכן : אשר לא יהיה טהור מקרה לילה (שם כג, יא) הוא הדין מקרה יום, אלא שדיבר הכתוב בהווה.
8. כא, לז: כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה.
רש"י, ד"ה חמשה בקר וגו': אמר ר' יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנשאו על כתפו
משלם חמשה שה שנשאו על כתפו משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה שור שבטלו
ממלאכתו חמשה שה שלא בטלו ממלאכתו ארבעה.
9. כב, כ: וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים.
רש"י, ד"ה כי גרים הייתם: אם הוניתו אף הוא יכול להונותך ולומר לך : אף אתה מגרים באת, מום שבך אל תאמר לחברך וכו'.
