חידונים בפרשת השבוע

אריה פלהיימר

"רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: 'כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום', אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום, שנאמר: 'וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' " (אבות ג, ד).

מה נאוו דברי התנא הללו, המהווים מאז ומתמיד נר לרגלי המשפחה היהודית, בהסיבה יחד לשולחן השבת והחג. אולם אליה וקוץ בה: במספר לא קטן של בתי-אב אין קול התורה נשמע כלל בשעת הסעודה, ואילו אצל משפחות רבות נאמרים אמנם דברי תורה, אך ניתן לומר, שאפשר היה לומר דברים בסיסיים ומשמעותיים יותר מאלו הנשמעים בדרך כלל. יצוין, שדברי ביקורת אלו אינם מתייחסים למשפחות, שילדיהן לומדים עדיין בכיתות הרכות של ביה"ס היסודי, עובדה המאפשרת להם לספר את תוכן הפרשה גופא, ואין לך דברי תורה חשובים מאלה. המדובר בגיל המבוגר יותר, המחפש - במקרים רבים לשווא - אתגרים של ממש.
וכאן האב שואל - מהי הסיבה לתמונת מצב זו? מדוע אכן אלו פני הדברים?
שלוש תשובות עיקריות בדבר:
א. לראש המשפחה הממוצע אין בדרך כלל פנאי להכין את עצמו לאמירת ד"ת בשולחן השבת.
ב. גם אם עיתותיו בידיו, אין בעל הבית מצויד בדרך כלל בכלים המתאימים, היכולים להנחות אותו בבחירת החומר מתוך ההיצע העצום העומד לרשותו.
ג. אף אם נצא מתוך ההנחה, שאין הסעיף הקודם מהווה מכשול, נמצא, שבדרך כלל מתייחס כל ספר שנכתב בנושא זה לסוג מסוים של פרשנות (תרגום, פירוש לשוני, מוסרי, פילוסופי וכיו"ב), והרי "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" (ע"ז יט, עמ' א), ומה יעשה ראש המשפחה עם ילדיו, שכשם שאין פרצופיהם דומים כך אין דעותיהם דומות?!

תכליתו של הספר הזה להתמודד בחדא מחתא עם שלוש הבעיות הנ"ל, וזאת על ידי מתן שאלות מנחות המנוסחות בקצרה והמתפרסות על פני שבעה תחומים שונים וקבועים. בבואו להכין את דברי התורה לשולחן השבת, אין על המעוניין (ואין אנו מוציאים מכלל זה את המחנכים בבתי הספר ואת המורים לתנ"ך וללשון עברית) אלא להציץ בחטף בשאלות בתחום הקרוב לליבו, או ללב ילדיו, ואם איננו יודע להשיב, או שאינו בטוח בתשובתו, יוכל לבדוק את התשובה בסוף כל פרשה ופרשה (גם למי שבטוח בתשובתו, מומלץ להשוותה לזו הכתובה בספר, שכן לעיתים השאלות מטעות!).

אמות המידה לבחירת החומר: בחירת החומר היתה המשימה הקשה ביותר שבפניה עמדנו. אמות המידה העיקריות שהנחו אותנו היו קשורות במידת התאמת החומר:
1. לרמת חלק מבני המשפחה (באופן כללי - מגיל 8 ומעלה).
2. לנסיבות המיוחדות: ברוב התחומים נמנענו משיבוץ חומר כבד מדי לטעמנו, אשר איננו מתיישב עם האווירה הבלתי מחייבת די צורכה בשעת הארוחה. יוצא מן הכלל לעניין זה הוא הפרק "לחשוב מחשבות", היכול לשמש בסיס לשיעור של ממש בפרשת השבוע.
3. למשך הזמן המקובל בדרך כלל למטרה זו: חמש-עשר דקות בלבד.
4. למידת זמינות החומר בידי המשפחה הממוצעת. בהתאם לכך נבחרו בדרך כלל - בפרק המתאים - פרשני ימי הביניים, שפירושיהם משובצים בחומש "מקראות גדולות", "תורת חיים", ודומיהם.
למותר לציין, שגם במסגרת אמות מידה אלו ניתן היה לבחור עניינים אחרים, וברור, שבשום פנים ואופן אין בכך כדי להצביע על העדפת חומר מסוים על משנהו!

תחומי הלימוד המופיעים בספר הם כדלקמן:
מֵרְשוּת - מעין פתיחה לפרשה.
א. הפוך בה והפוך בה (בקיאות בפרשה).
ב. חכמת שלמה (בקיאות ברש"י).
ג. התורה הכתובה והמָסורָה (ענייני מסורה).
ד. לשון לימודים (ענייני לשון).
ה. לחשוב מחשבות (עניינים שבמחשבה).
ו. דברי חכמים וחידותם (חידות בחרוזים).
ז. לחכימא ברמיזא (אתגרים לשוניים).

להלן מספר הערות לתחומים הללו:

א. 1. בקיאות בפרשה: תופעת ההידרשות לדברי דרשנות בשולחן השבת מושתתת, כפי הנראה, על הנחת יסוד סמויה, שלכתוב בתורת משה עצמו ובמקורות חז"ל אין טעם להתייחס, שכן מי אינו יודע את תוכן הדברים הבסיסיים הכתובים בתורה? דומים אנו, שהצצה בשאלות שבתחום זה תוכיח לקורא הממוצע, שיש לו - וקל וחומר לילדיו - עדיין מה ללמוד בשטח זה.
במסגרת האכסניה הזאת של בקיאות, הרשינו לעצמנו - על סמך דברי הרמב"ם - לייחד שאלה קבועה, שבה מצוטט פסוק מהפרשה, שבכוונה תחילה הוכנס בו שיבוש כלשהו, ועל הנשאל לזהות אותו. במקרים מסוימים שורבבו גם שגיאות כתיב במילים מסוימות. במקרים אלו בפרט מומלץ לקרוא את הכתוב בהיגוי הנכון (א-ע וכיו"ב). מטרתה של שאלה זו היא לחדד בדרך המשחק את בקיאותו של הנשאל, ואף להעמידו על ההבחנה החשובה בין הכתוב בתורה עצמה לבין הנאמר במדרשים, בפרשנים או במקומות אחרים בתנ"ך. הניסיון מוכיח, ששאלה זו אהובה במיוחד על בעלי קריאה ועל הנלווים עליהם ברמת בקיאותם.
בכל מקרה - גם כשהשאלה נראית פשוטה וקלה - מומלץ לעיין במדור התשובות, שבו הרחבנו במקרים רבים את היריעה.

2. חידון מסכם בסוף הספר: חידון זה מהווה הזדמנות נוספת לקיום המאמר (אבות ה, כב) "הפוך בה והפוך בה, דכולה בה".

ב. בקיאות ברש"י: דומה, שבתחום זה אין צורך לנמק, בבחינת המפורסמים אינם צריכים ראיה.

ג. מָסורה: נושא זה, שבו עסקו חכמי הדורות מאז לפני כאלף וחמש מאות שנה, הוזנח בהדרגה, עד כדי השמטת ההערות מחלק מהדפוסים. כוונתנו בתחום זה היא לנסות ולהחזיר במידת מה עטרה ליושנה, להקיץ נרדמים ולמקד את תשומת הלב לעניינים רבים, שלאחרונה הם נחלתם של יודעי ח"ן בלבד.

ד. לשון: הוראת הדקדוק בבית הספר, תחת היותה, בין השאר, מכשיר ואמצעי להבנה טובה יותר של הכתוב במקרא, מתממשת בדרך כלל כמטרה בפני עצמה, כך שהבוגר הממוצע איננו מיישם את תלמודו בלימוד התורה, ואין צריך לומר, שהדברים אמורים בק"ו בן בנו של ק"ו לגבי מי שכלל וכלל לא עסק במקצוע זה. העיסוק בתחום זה מוצע איפוא גם למי שמעריך את עצמו כ"עם הארץ" בשטח זה.
במסגרת העיסוק בלשון כללנו אף התייחסות בלשנית לתרגום אונקלוס. ככל שיהפוך בו הלומד, כן יופתע משפע המלים הארמיות המשולבות היום בפי דוברי העברית החדשה. יתר על כן: אין ספק, שהעיסוק בשפה זו ירחיב את אופקיו הלשוניים של הלומד, שהרי הארמית והעברית שלובות זו בזו.
מדי פעם אף הפלגנו לעבר השפה הערבית, שגם היא קרובה לאחותה העברית, אם כי לא במידה שווה למידת קרבת הארמית אליה.

ה. לחשוב מחשבות: בתחום זה רוכזו עניינים, המתייחסים בדרך כלל לנושאים עקרוניים בעלי נגיעה להשקפת העולם של התורה. בנידון דידן עשויה לצוץ בעיה אמיתית, והיא האריכות היחסית של דברי הפרשן, מה עוד, שאין בדרך כלל טכסט לנגד עיני הנוכחים. כדי להקהות את עוקצה של הבעייתיות הזאת, מומלץ לבחור לשולחן השבת את הקטעים הקצרים יותר, ואת השאר להותיר ללימוד של ממש, במסגרת מחייבת יותר, כגון בבית הספר וכיו"ב.

ו . דברי חכמים וחידותם: בסוף כל פרשה משובצות חידות: בעוד שבספרי בראשית ושמות היוו חידותיו של מר ליפמן לייבוביץ ז"ל את חוט השידרה של מדור זה, זאת הפעם שייך חלק הארי דווקא למחבר, שבחר להפנות חלק מהן גם לציבור המבוגר יותר. מעט מזעיר במדור זה לקוח מחכמי ימי הביניים, בדרך כלל בציון שמם.
לעיתים מופיעה שאלה (או שאלות) , המסתמכת גם על ספרים אחרים בתנ"ך. בכל שאלה מסוג זה מצוין בסוגריים שם הספר, שבו מופיע חלק אחד של התשובה, מלבד ספרנו, המהווה בסיס לחלק האחר של התשובה. סימן של כוכבית (*) משמעו, שחלק מהשאלה מתייחס לכתוב ברש"י.

ז. לחכימא ברמיזא: במדור זה על הקורא להתמודד עם הגדרות מאתגרות, הרומזות למילה או למילים מתוך הפרשה. הצצה ראשונית במדור התשובות מבהירה את טיב המשימה.

נספח - למען ירוץ קורא בו: מדור זה, המופיע בסוף הספר, הינו נספח, שתכליתו ליישר את ההדורים ולהפוך את העקוב למישור בפני בעלי הקריאה, חדשים גם ישנים. המדור מורכב מטבלאות, שבראשן ארבע עמודות, המכילות ארבעה נושאים: מקום ההטעמה, עיצורים זהים או זהים בהיגוי הרווח כיום, קמץ קטן, ואל תקרי... אלא... .

נוסח: נוסח הפרשנים נקבע על-פי המהדורה המדעית "תורת חיים", חמישה חומשי תורה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ו, המושתתת על כתבי יד נבחרים.
נוסח המסורה מושתת על חומש מקראות גדולות, והינו חלק המסורה הגדולה.