1 |
האם מאבדת התורה את הצפון?
חלילה וחס - שקר הדבר ולא נכון! מדוע איפוא (ל)כל הרוחות בסדר שונה הן ערוכות? הנושא הזה הוא אולי עניין צדדי אך אם תפתרנו, הינך, ללא ספק, רב צדדי! |
2 |
"תן לאצבעות ללכת במקומך"
ליעילות משמשת הסיסמא מעוף ומנוף. "אתה, בן אדם, תישאר במקומך ורק עיניך תחזינה בנוף". |
3 |
אם יעדיף יהודי את המשפט הרומי
יהיה זה מעשה מצער, בהחלט לא קומי. שהרי תורתנו קבעה באופן נחרץ שהמשפט העברי הוא הנערץ. |
4 |
התריע והזהיר מפני פסל ואשרה
אך לא זכה לדרכון ואשרה. |
5 |
איזה פסוק בתפילת "עלינו"
מוזכר במלואו בזאת פרשתנו? |
6 |
"אשכים היום אף אקדימה
לאחת מאלו השוכנות קדימה". מי הוא הדובר האומלל ומדוע מזרחה הוא פזל? |
7 |
במסכת "הוריות" לימד רבי יוחנן, אף שנה,
שהזית משכח לימוד של שבעים שנה. התוכל מפרשתנו להמציא הוכחה שאכן יש קשר בין זית לשכחה? |
2 | ג, כז: "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה". |
|
3 | ד, ח: "ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום". |
|
4 | ד, כב-כג: "כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן וכו'. השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלקיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך ה' אלקיך". |
|
5 | ד, לט: "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". |
|
7 |
הגמרא במסכת הוריות (יג:) יכולה להסתייע -
באסוציאציה בלבד - בדברי הכתוב בפרשתנו (ו, ט-יב):
"והיה כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ... לתת לך ערים גדלת... כרמים וזיתים... השמר לך פן תשכח את ה'...". |