דברי חכמים וחידותם
חידות בחרוזים
חידות בחרוזים
אריה פלהיימר
פרשת שפטים
| 1 |
לבעל תפקיד חשוב, גם עול בו
מוצמד בימינו רכב וולבו. נסגרים החלונות, מופעל המזגן, הלוך ונסוע - בקושי ישמע מיודענו את רעש המנוע. פאר מוגזם, סגידה לכסף, עלולים לגרום לביזיון וקצף. התרופה המוצעת לזה המחדל לקרוא בתורה אל יחדל. |
|
| 2 |
הצירוף "אם וכאשר" אהוד על התקשורת
חביב הוא עליה כלבונה וקטורת. בפרשתנו - התוכל זאת לאשר - מצויה "אם" במשמעות של "כאשר". |
|
| 3 |
מודד מוסמך המחפש לו עיסוק
איננו חייב לצאת אל השוק. שתי משימות מצפות לו, חי ראשי - אחת מפורשת, חברתה ברש"י. |
|
| 4 |
קבוצת שתי מילים - אמירה קצרה
מוכרת היא לכל בר בי רב. בפולקלור היהודי קשורה בצרה ובענייננו - ביוצאים אלי קרב. |
|
| 5 |
האם דמיון מופלג, או טעות גרידא
בין הנזכר בפרשתנו ל"סימפונית הפרידה"? |
|
| 6 |
גם אם חייל הינך, חבר, בצבא הקבע
נהג כחבר בחברה להגנת הטבע! |
|
| 7 |
אם תסיר פר מביניהם
יהיו שוטים גם שניהם. (ראב"ע) |
|
פתרונות
| 1 | הכוונה, מחד גיסא, לאיסור החל על המלך להרבות לו כסף וזהב, ומאידך גיסא, לחובה המוטלת עליו לכתוב לעצמו ספר תורה ולקרוא בו כל ימי חייו "לבלתי רום לבבו מאחיו וכו'". (יז, כ). |
|
| 2 | יט, ח: "ואם ירחיב ה' אלקיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את הארץ אשר דבר לתת לאבתיך". |
|
| 3 |
א. כא, א-ב: "כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נתן לך
לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו. ויצאו זקניך
ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל".
ב. יט, ג: "תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך ה' אלקיך והיה לנוס שמה כל רצח". רש"י, ד"ה ושלשת את גבול ארצך: שיהא מתחילת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השניה וכן משניה לשלישית וכן מן השלישית עד סוף הגבול השני של ארץ ישראל. |
|
| 4 |
כ, ב-ג: "והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל
העם ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה
על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל
תערצו מפניהם".
["שמע ישראל" - קריאת זעקה של יהודי בשעת סכנה או כשהוא מוכן למסור נפשו על קידוש השם" (מילון אבן שושן)]. |
|
| 5 | לפני היציאה למלחמה, בעקבות פנייתם של השוטרים, עוזבים בהדרגה כל החריגים את שטח ההיערכות וחוזרים מעורכי המלחמה (כ, ה-ט). תמונה זו מזכירה באסוציאציה את "סימפונית הפרידה" (של המלחין יוסף היידן) שבמהלכה עוזבים המנגנים בהדרגה את הבמה, עד האחרון שבהם. |
|
| 6 | כ, יט: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור". |
|
| 7 | אם מסירים בהתאמה, את האותיות פ, ר מהמלים "שופטים" ו"שוטרים", מקבלים את המלה "שוטים". |
