1 |
נאספו הכל - בטלנים עם אנשי מעש
גם אנשי "מקורות" ופועלי מעץ. היתה זו ממש הקהלה על כולם הונחתה האלה. |
2 |
מי שעיניו בראשו ואת העתיד חוזה
יודע הלכות הסכמים וחתימת חוזה. התיתכן איפוא כריתת ברית - בפועל ולא בכח כאשר חסר הצד השני, היינו הלקוח? |
3 |
אין צמחיה, אף לא חורש
ובכל זאת מסופר על טיפול שורש. |
4 |
הטיבטי שואל "מה" (היהודי - "למה")
על אף הגיעו מארץ הלמה. לרישא מכל מקום יש יוצא דופן - שואל הגוי שאלה בכל אופן. |
5 |
ניתנה לנו תורה על מגש
הרוצה לקיימנה לקראתה אך יגש. יושיט את ידו כמלוא האמה ישיגנה לאלתר ויטעם טעמה. |
6 |
"לא יכול", בן דוד הוא של "לא רוצה"
האם מהכלל הזה ישנו יוצא? |
7 |
מי הוא זה אשר הגיד ויאמר
דברי תוכחה בקל וחומר? |
1 | כט, ט-יג: "אתם נצבים היום כלכם... מחטב עציך ("פועלי מעץ" = מעץ) עד שאב מימיך (אנשי "מקורות") ...ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת". |
|
2 | כט, יג-יד: "ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום". |
|
3 | כט, יז: "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלקינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם, פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה". |
|
4 |
כט, כא-כג: "ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם
והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה... ואמרו כל הגוים על מה
עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה".
"ארץ הלמה" - טיבט - ארץ מוצאה של בהמת ה"למה". |
|
5 | ל, יא-יד: "כי המצוה אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא, לא בשמים הוא לאמר... ולא מעבר הים הוא... כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו". |
|
6 | לא, ב: "ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה". "לא אוכל" - איני רשאי (רש"י). |
|
7 | לא, כז: "כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי". |