שלמה ובת פרעה

מלכים א, ג; דברי הימים ב, ח

יהודה איזנברג


תקציר:
מעמדה של בת פרעה בבית שלמה המלך, והשלכות נישואין אלו על מלכותו ועל עם ישראל במהלך ההיסטוריה.

מילות מפתח:
שלמה המלך; בת פרעה.


אחת הפעולות הראשונות שעשה שלמה עם עלותו לכס המלוכה הייתה נשואיו עם בת פרעה. כדוד אביו, שנשא את מעסה בת תלמי מלך גשור, נשא שלמה את בת פרעה מלך מצרים, כדי לכרות בדרך זו ברית עם מצרים, ולהגן על גבולו הדרומי.


מיוחד היה מעמדה של בת פרעה. בתחילה מסופר כי שלמה הביאה לעיר דוד, "עד כלותו לבנות את ביתו ואת בית ה' ואת חומת ירושלם סביב" (מלכים א, ג א). לאחר מכן עלתה בת פרעה אל ביתה, הנימוק: "כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל, כי קדש המה אשר באה אליהם ארון ה'" (דה"ב ח), ו"אז בנה שלמה את המילוא" (מלכים א, ט כד). בבניה זו של המילוא, מציין המדרש, חל קרע ראשון בין שלמה לבין ירבעם. ירבעם טען נגדו: "אביך הניחו פרוץ לעולי רגלים, ואתה בנית אותו לעשות אנגריה לבת פרעה". השטח שדוד הניח לחנייתם של עולי הרגלים, ואילו שלמה בנה אותו לצורך עבדיה של בת פרעה.

כאשר מסכם הכתוב את חייו ואת חטאיו של שלמה, מוזכרת בת פרעה במיוחד, כפי מעמדה בבית המלך:
"והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות, ואת בת פרעה, מואביות עמוניות אדומיות צדניות חתיות, מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבואו בהם, והם לא יבואו בכם, אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם...".

בעקבות האהבה שאהב שלמה נשים נכריות, באה התוצאה:
"ויהי לעת זקנת שלמה, נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים, ולא היה לבבו שלם עם ה' אלקיו כלבב דויד אביו".

מול מעמד המיוחד של בת פרעה בארמון שלמה, מתאר הכתוב את את יחסו של פרעה לשלמה המלך, חתנו. פרעה נותן את בתו לשלמה - ושלמה אוהבה יותר מכל נשיו. לכאורה: ברית שלום וידידות נצח. אבל אין ברית זו מפריעה למלך מצרים לכרות בריתות עם אויביו של שלמה, ולתת להם מקלט במצרים. מלך מצרים כורת ברית עם ישראל, ובאותה שעה ממש הופך את מצרים למרכז פעילות נגד ישראל. כאשר הדד האדומי בורח מדוד - מוצא הוא מקלט במצרים. אותו מעמד ששלמה נותן לבת פרעה, נותן פרעה לאויבו של שלמה: להדד. "ויתן לו אשה את אחות אשתו, אחות תחפניס הגבירה", ובנו של הדד, גדל בארמון פרעה, עם בני המלך. הכתוב כמו מעמיד זה מול זה את השניים: שלמה בונה ארמון לבת פרעה, ומחשיבה יותר מכל נשיו; פרעה נותן בית להדד, אויב שלמה, ומגדל את ילדיו בארמונו.

ובזה לא די. כאשר נקרע קרע בין שלמה לבין ירבעם בן נבט מוצא ירבעים מקלט אצל בן בריתו של שלמה: במצרים. וכאשר רוצה העם למרוד במלכות שלמה, מזמין הוא מנהיג למרד ממצרים.

ניסוח חריף של הקשר שבין ממלכת שלמה לבין פרעה, נותן המדרש:
"אמר רב יהודה, אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל, ונעץ קנה בים, והעלה שרטון, ובו נבנה כרך גדול שברומא".

במשנה נאמר:
"אותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב, אחד בבית אל ואחד בדן, נבנה צריף אחד, וזהו איטליה של יוון" (שבת נו:).

הניסוח הציורי שבמדרש חריף ומדהים. כאשר שלמה נושא את בת פרעה, מתחיל התהליך של בנינה של רומא. מה עשתה לנו רומא אנו זוכרים: החריבה את המקדש, והגלתה את ישראל מארצו. נישואי שלמה לבת פרעה, אומר הדרשן - לא זו בלבד שלא הבטיחו את אגפו הדרומי של מלכות בית דוד, אלא שבמבט היסטורי היו תחילתה של ההתדרדרות, שסופה אבדן העצמאות המדינית של ישראל.

מול נישואי שלמה את בת פרעה מעמיד המדרש את עגלי הזהב שהקים ירבעם בן נבט. באותו יום שהכניס ירבעם את עגלי הזהב, החל התהליך של בנייתה של יוון. מה עשתה לנו יוון זוכרים אנו גם זוכרים: גזרה גזירות נגד קיום התורה, וניסתה לכפות עלינו את תרבות יוון.

שני שלבים להתדרדרותו של העם מתאר המדרש: הניסיון להגיע לעצמאות מדינית, באמצועות ברית עם מצריים - הביאו לאבדן העצמאות. הניסיון לבנות וריאציה חדשה של עבודת אלהים - עגלי זהב וחגים שירבעם בדה מליבו - הביאו לאבדן העצמאות הרוחנית, ולכניעה לתרבות יוון.