דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתות בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן (ירמיהו א,א):

מן הפסוק הזה נתנו החוקרים את לבם בעיקר לחלקו הראשון, המציין את מוצאו של ירמיהו ממשפחת כוהנים שהודחה מירושלים. בעובדה זו תלו כמה מהשקפותיו של הנביא. מאידך, לא השקיעו את עצמם בעולם הרחב שמגלה לנו חצי הפסוק השני: "אשר בענתות בארץ בנימין". מלים אלו לא עוררו בלבם את ההכרה, שירמיהו הנביא נולד "בענתות בארץ בנימין" וינק את השפעת סביבתה המיוחדת כשם שינק את חלב אמו.

בענתות זו התחנך וגדל, בסביבותיה התהלך והגה הנער ירמיהו. יחד עם מראות-הטבע רבי-הפלא שנגלו לעיניו, הלכה והתפתחה נשמתו הנבואית.

מטרת מחקר זה היא לגלות את ההשפעה המיוחדת שהשפיע טבע המולדת על הנביא ועל דבריו, ולהבהיר על ידי כך פסוקים וביטויים שנראו עד כה סתומים או מוזרים, תוך העלאת תמונות חיות מן המקומות אשר שנפשו של ירמיהו ספגה משחר ילדותו. במחקר זה ניתנים גם הסברים לתופעות מיוחדות בדברי ירמיהו ובסגנונו, אשר לא הושם לב אליהן. תופעות שאינן מופיעות בתנאי טבע אחרים, ולא הופיעו אצל נביאים אחרים.
בין יישובי ארץ בנימין תופסת ענתות מקום נכבד בתוך שורת ערי-הספר, בגבול בין המדבר המזרחי מזה וארץ-ההרים החקלאית במערב מזה.

ערי-הספר הללו נמצאות כולן בעברו המזרחי של קו פרשת-המים, על הגבעות המשתפלות לעבר המדבר. עובדה זו קובעת שהן מקבלות כמות גשמים פחותה במידה ניכרת מן הישובים המערביים להן, הנמצאים על קו פרשת-המים או מערבה לו. מעמדן הטופוגרפי מציב אותן ב"צל" הגשם הבא ממערב וניתך בעיקרו על המדרונות הפונים למערב, ולא על אלה הפונים מזרחה, לעבר המדבר. נוסף לכך הקרקעות באזור זה סידניות מאוד, והן נופלות בפוריותן מן הקרקעות באזורי ההרים העליונים-המערביים.
כל אלה נותנים צביון מיוחד לאופיו הצמחי והחקלאי של האזור: בכל שעל אדמה ניכרת המלחמה הקבועה שבין המדבר והארץ הנושבת. דבר זה בולט גם באופיין של חברות צמחי-הבר וגם בחקלאות; מכאן מסתבר גם אורח-חייהם המיוחד של יושבי האזור, שקצתו מבוסס על שטחי הפלחה והמטעים, וקצתו על שטחי המרעה העצומים של המדבר.

אלה כן אלה תלויים מדי שנה בשנה בחסדי שמים, יותר מאשר אזורי ההרים המערביים. בשנה שכמות הגשמים תהיה נמוכה ב-200 מ"מ מן הממוצע, והדבר קורה לעתים לא רחוקות, יספגו הרי בנימין הגבוהים בין 400 ל-600 מ"מ גשם, במקום 600 עד 800 מ"מ בשנה רגילה, ואילו השדות בערי-הספר יקבלו רק 200 עד 300 מ"מ, במקום 400 - 500 המגיעים להם. בגבעות המדבר אפשר שירדו 50 מ"מ, ואולי אף פחות.

- מה אומרים מספרים אלה?
הם קובעים, כי בעוד שבהרים יוכלו לעלות תבואות החורף, באזור הספר לא יתקבל כל יבול של ממש, אם נביא בחשבון גם את דלות הקרקע וחלחולה המהיר. במדבר עצמו לא יעלו כלל כל הצמחים החד-שנתיים המהווים את עיקר המרעה. ולהפך בשנים גשומות: אם ירד גשם רב מן הרגיל, יפרח המדבר כולו בשפע בלתי מצוי של צמחים חד-שנתיים ופרחים מצבעים שונים, עד שעין זר לא תכיר כלל כי מדבר הוא. ואף יבולם של שדות-הספר יעלה על הרגיל.

נסכם:
גם המדבר וגם אזור הספר רגישים מאוד לכל תנודה קלה בכמות המשקעים, וכמובן בחלוקתה, מפני שהם עומדים על גבול המינימום: ירידה ממנו גורמת לשיתוק החיים, ועלייה כל שהיא מרבה את פריחתם פי כמה.

ברור, אפוא, כי תלות עדינה זו יש בה כדי להשפיע רבות על מצבם החומרי של תושבי האזור הזה, ולא פחות מכך על עיצוב תכונות נפשם.

אין לזלזל בערך העצום שיש לחיים הכפולים של אנשי הכפרים הללו, המעבדים את שדותיהם ומטעיהם, ואף נודדים עם צאנם למרחקי המדבר; יש אשר מיטב הנוער של הכפר יישלח הרחק אל גבעות המדבר עם עדרי הצאן למשך שבועות, עתים אף לירחים שלמים. פעמים רבות נפגשתי עם בני הכפרים הללו בעת סיורי במדבר הזה.

בתוך אזור הספר האמור, יושבת ענתות בנקודה המקנה לה תנאים מיוחדים. מצידה האחד קשורה היא לירושלים כאחת מבנותיה: מכל ערי-הספר של בנימין היא מן הקרובות ביותר לירושלים - כמהלך שעה ומחצה ממנה, בגישה נוחה. ומאידך, קרובה היא ביותר אל שטחי המדבר, אף שהיא שוכנת מערבית יותר מרוב אחיותיה. מול ענתות קרובים שטחי המדבר לקו פרשת-המים יותר מאשר בכל מקום אחר צפונית או דרומית לה. רק רצועה צרה, באופן יחסי, נשארה לה לענתות לעיבוד חקלאי. כמו כן קרובה ענתות לערוץ העמוק, בו זורם המעין הכביר המכונה בשם "עין פרה", ואשר את השפעתו על בני ענתות אין להטיל בספק. מענתות מתגלה מראה-נוף אדיר לעבר גבעות מדבר יהודה הבהירות ומי התכלת של ים המלח, כיכר-הירדן החרבה וגאון הירדן הנראה כפס ירוק-כהה, והרי העברים המתכסים באד תכלת דקיק. מפה נראה בברור הגבול החד שבין השדות המעובדים ובין גבעות-המרעה השוממות.

כאן נולד ירמיהו; פה ספג את רשמי עולמו הראשונים; בתוך מראות הקסם הללו הקיץ בוקר בוקר משנתו, וראה את השחר הבוקע מעבר להרי העברים על פני ים המות, ומדי ערב ספג אל נפשו את משחק צבעי השקיעה המרצדים על פני גבעות המדבר ותכלת הים הרחוק, הנראה כה קרוב. פה גדל והיה לנער, אשר ירד מדי פעם בפעם, בדד או עם חבריו, כדי לחזות בפלא הגדול של ערוץ עין פרה ושפע מימיו, ולשחק שם בהדים הרבים שענו מכל צד לקריאות הנערים. והנער היה לעלם אשר נשא בעול, והיה נודד עם צאנו הרחק אל לב המדבר השגיב במראותיו המפליאים, ויהי לאיש ההולך אל עיר-האם ירושלים מפעם בפעם לצורכי הבית או השדה.

בתנאים אלה, בסביבות המרחב הכביר הזה, גדלה בנער ירמיהו נפש הנביא, עלתה בתוכו והכתה בלבו גלים גלים בכוח חזק והולך, עד אשר התפרצו חוצה ויציפו תבל.

יובן מאליו שאין הדברים הללו מכוונים לומר כי הסביבה הזאת הצמיחה בהכרח את הנביא, רבים נולדו וגדלו בענתות לפני ירמיהו, אתו ואחריו עד היום הזה - ואיש מהם לא גדל לנביא כירמיהו. והנביא גופו יודע ומרגיש כי רוחו הנבואית צמחה אתו יחד עוד לפני צאתו לאור העולם:

בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ
נָבִיא לַגּויִם נְתַתִּיךָ:

אך לעומת זאת ברור, שאותה הנפש הנבואית של ירמיהו היא שהייתה מסוגלת לקלוט ולעכל את השפעת הסביבה המיוחדת הזאת ולעבדה בתוך נבואותיה.

זהו, בקווים כלליים ביותר הרקע שעליו התרקמו חיי ירמיהו. עתה נפנה אל הספר ונראה מה יפה מסתברים דבריו על רקע זה.