א [נח מצא חן בעיני ה' וניצול]

ונח מצא חן בעיני ה'
כתיב (איוב כב): ימלט אי נקי ונמלט בבור כפיך.
אמר רבי חנינא: אינוניתא אונקיא אחת היתה ביד נח.
אם כן למה נמלט?
אלא בבור כפיך.

אתיא, כההיא דאמר רבי אבא בר כהנא: כי נחמתי כי עשיתים ונח, אפילו נח שנשתייר מהן לא היה כדאי, אלא שמצא חן בעיני ה', שנאמר: ונח מצא חן בעיני ה':

ב [אל תשחיתהו כי ברכה בו]

רבי סימון פתח: (ישעיה סה): כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו.
מעשה בחסיד אחד, שיצא לכרמו בשבת וראה עוללה אחת וברך עליה.
אמר: כדאי היא העוללה הזו שנברך עליה.
כך, כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול וגו':

ג [שלושה מציאות מצא הקב"ה]

דבר אחר:
אמר רבי סימון: שלוש מציאות מצא הקדוש ברוך הוא:
אברהם, דכתיב (נחמיה ט): ומצאת את לבבו נאמן לפניך.
דוד, דכתיב (תהלים פח:) מצאתי דוד עבדי.
ישראל, דכתיב (הושע ט): כענבים במדבר מצאתי ישראל.

איתיבון חבריא לרבי סימון: והא כתיב ונח מצא חן?
אמר להון: הוא מצא הקב"ה לא מצא,
והא כתיב (ירמיה לא): מצא חן במדבר, בזכות דור המדבר.

ומצאת את לבבו נאמן לפניך:

ד [מצא חן]

דבר אחר:
רבי הונא ור' פנחס ורבי חנין ורבי הושעיא לא מפרשין.

ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבנן מפרשין.

רבי יוחנן אמר: לאחד שהיה מהלך בדרך וראה אחד ודבקו.
עד היכן?
עד שקשר עמו אהבה.
כך נאמר כאן חן, ונאמר להלן (בראשית לט): וימצא יוסף חן בעיניו.

רבי שמעון בן לקיש אמר: לאחד שהיה מהלך וראה אחד ודבקו.
עד היכן?
עד שהשליטו.
כך נאמר כאן חן, ונאמר להלן (אסתר ב): ותהי אסתר נשאת חן.

רבנן אמרי: לאחד שהיה מהלך בדרך וראה אחד ודיבקו.
עד היכן?
עד שנתן לו את בתו.
כך נאמר כאן חן, ונאמר להלן (זכריה יב) ושפכתי על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח חן ותחנונים.
עד היכן?
עד שהיה יודע להבחין איזה בהמה ניזונת בשתי שעות ביום, ואיזו ניזונת בשלוש שעות בלילה:

ה [הראשונים זכו בזכות האחרונים]

אמר ר' סימון: מצינו שהקדוש ברוך הוא עושה חסד עם האחרונים בזכות הראשונים.
ומנין שהקב"ה עושה עם הראשונים בזכות האחרונים?
ונח מצא חן בעיני ה'.
באיזו זכות?
בזכות תולדותיו.