|
פרשה נא: עונשה של סדום
א [סופה של סדום]
כתיב (תהלים נח) כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש וגו'
כהדין כיליי סיליי לימצא כשלושול הזה שהוא נמחה בצואה, כאישית זו שאינה מספקת לראות שמש, עד שהיא חוזרת לעפר, כאשת איש שזינתה והיא מתביישת שלא תראה עוברה והיא משליכתו בלילה קודם שלא תחזנה שמש, הה"ד: השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה:
ב [הטוב והרע יורדים מן השמים]
משל לשני מדינות שמרדו במלך.
אמר המלך: תשרף אחת משלה וא' תשרף מטמיון.
כך להלן, (ישעיה לד): ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית.
ברם הכא, וה' המטיר על סדום ועל עמורה וגו'.
אמר ר' אבון: לשפחה שהיתה רודה פת בתנור. בא בן גברתה ורדת פת, ונתנה לו. בא בן בנה ורדת גחלים, ונתנה לו.
כך להלן: ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.
ברם הכא, וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש.
ר' חלבו בן ר' חילפי בר סמקאיי בשם ר' יהודה בר ר' סימון
וה' המטיר על סדום, זה גבריאל.
מאת ה' מן השמים, זה הקדוש ברוך הוא.
אמר ר' אליעזר: כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו.
אמר רבי יצחק: בתורה בנביאים וכתובים מצינו שההדיוט מזכיר שמו ב' פעמים: בפסוק אחד בתורה (בראשית ד): ויאמר למך לנשיו נשיי אין כתיב כאן, אלא נשי למך האזנה וגו'.
בנביאים (מלכים א א): ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו'. את בן המלך אין כתיב כאן, אלא את שלמה בני.
בכתובים, דכתיב (אסתר א): כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך, ואת תמיה שהקב"ה מזכיר שמו שני פעמים בפסוק אחד?!
ג [עונשה של סדום ושל הרשעים לעתיד לבוא]
הה"ד (תהלים יא) ימטר על רשעים פחים אש וגפרית וגו'.
פחים, גומרים ומצדין אש וגפרית.
אמר רבי יודן:
מפני מה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת עליו?
למה שהיא יודעת שהיא נידונת בה לעתיד לבוא, שנאמר: מנת כוסם.
ר' ישמעאל בר נחמן משום ר' יונתן: כפיילי פיטרין לאחר המרחץ.
אמר רבי חנינא: אין דבר רע יורד מלמעלה.
אתיבון, והכתיב (תהלים קמח): אש וברד שלג וקיטור?!
אמר להם: רוח סערה היא שהיא עושה דברו.
מילתא דרבי שמעון בן לקיש: פליגא אהא דאמר רבי חנינא בן פזי (דברים כח): יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, מכאן שיש לו אוצרות אחרים.
מאת ה' מן השמים, כמרתק מן גבר:
ד [סדום ושכנותיה נענשו]
רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן: חמשת הכרכים הללו, היו יושבות על צור אחד.
שלח מלאך את ידו והפכן, הה"ד (איוב כח): בחלמיש שלח ידו, הפך משרש הרים.
תרין אמוראי פליגי
חד אמר: בחלמיש של יד.
וחד אמר: בחלמיש של אצבע קטנה.
אמר רבי יהושע: וצמח האדמה, אפילו צמחי האדמה לקו.
אמר רבי יהושע בן לוי: עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירו של סדום ויתן בערוגה, אינה מצמחת:
ה [אשת לוט חטאה במלח ונענשה במלח]
ר' יצחק אמר: שחטאה במלח באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט.
מה היא עושה?
הולכת אל כל שכנותיה ואומרת להן: תנו לי מלח, שיש לנו אורחים, והיא מכוונת שיכירו בהן אנשי העיר, על כן: ותהי נציב מלח:
ו [זכותו של לוט להינצל]
מה זכירה נזכר לו?
שתיקה ששתק לאברהם, בשעה שאמר אברהם על שרה אשתו אחותי היא, היה יודע ושותק.
מתוך ההפכה
ר' שמואל בר נחמן אמר: שהיה שרוי בהן.
רבנן אמרי: שהיה מלוה להן ברבית:
ז [לוט ובנותיו נמלטו למערה]
הה"ד (תהלים נז) למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה
אמר לפניו: רבון העולמים! עד שלא נכנסתי למערה, עשית חסד עם אחרים בשבילי, עכשיו שאני נתון במערה, יהי רצון מלפניך, אל תשחת:
ח [כוונתן של בנות לוט הייתה לקיום העולם]
לכה נשקה את אבינו יין וגו'
ר' תנחומא משום רבי שמואל: ונחיה מאבינו זרע, ונחיה מאבינו בן אין כתיב כאן, אלא ונחיה מאבינו זרע, אותו זרע שהוא בא ממקום אחר.
ואי זה?
זה מלך המשיח.
ותשקן את אביהן יין וגו' נקוד על וי"ו של ובקומה, שבשכבה לא ידע בקומה ידע.
ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה וגו'
מנין היה להם יין במערה?
אלא ממה שהיין מרובה להן, היו מביאין אותו במערות.
אמר רבי יהודה בר סימון: נעשה להם מעין דוגמא של עולם הבא, היך מה דאת אמר (יואל ג):
והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס:
ט [מעשה בנות לוט]
אמר ר' אלעזר: לעולם אין האשה מתעברת מביאה ראשונה.
אתיבין, והא כתיב: ותהרין שתי בנות לוט מאביהן?!
אמר ר' תנחומא: שלטו בעצמן והוציאו ערותן ונתעברו כמביאה שניה.
אמר רבי נחמן בר חנין: כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות, סוף שמאכילין אותו מבשרו.
רבי יודן דמן גלוי ורבי שמואל בר נחמן תרויהון אמרי משום רבי אליהועיני אין אנו יודעים אם לוט נתאוה לבנותיו, אם בנותיו נתאוו לו, מן מה דכתיב (משלי יח): לתאוה יבקש נפרד, הוי, לוט נתאוה לבנותיו ובנותיו לא נתאוו לו.
ר' תנחומא בר רבי חייא משם ר' הושעיא תורגמנא: אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט.
מאי טעמיה?
(שם): בכל תושיה יתגלע.
אמר רבי אחא: יתגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע, האנשים נתרחקו והנשים נתקרבו:
י [האם בנות לוט עשו לשם שמים או לשם זנות]
ר' הונא בר פפא ורבי סימון, רבי הונא אמר: מתחלת עיבורו של מואב, לא היה לשם זנות אלא לשם שמים, שנא' לא כן בדיו עשו לשם שמים, אלא לשם זנות, שנאמר (במדבר כה): וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות וגו'.
ר' סימון אמר: מתחלת עיבורו של מואב לא היה לשם שמים אלא לשם זנות, שנאמר: ועברתו לא כן.
בדיו לא עשה כן בדיו לשם זנות, אלא לשם שמים, שנאמר (רות ג): ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה חמותה.
אמר רבי לוי: אם תחלתו של מואב לשם זנות, גם סופו היה לשם זנות.
בדיו לא כן עשו, וישב ישראל בשטים וגו' ואם מתחלת עיבורו לשם שמים, אף סופו לשם שמים. בדיו לא כן עשו, ותרד הגורן:
יא [בנות לוט נתפקדו בזכות אברהם]
רבי יודן משם ר' אייבו: הבכירה ע"י שביזת כבוד אביה ואמרה: "שמו מואב", מאב.
אמר הכתוב (דברים ד): אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה.
מלחמה אי אתה עושה עמהן, אבל אתה מפתק הנהרות שלהן, שורף גדישים שלהן באש, אבל הצעירה על ידי שחסתה על כבוד אביה ואמרה: ותקרא שמו "בן עמי", בן מי שהיה עמי.
אמר הכתוב (שם): אל תצורם ואל תתגר בהם כל עיקר.
אמר ר' יהודה ב"ר סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן: בנותיו של לוט הולכות לעבור עבירה ונתפקדו.
באיזה זכות?
בזכות מואב, מי אב, שנאמר באברהם (בראשית יז): כי אב המון גוים נתתיך.
|
