|
פרשה נז: הולדת רבקה
א [בשורת הולדת רבקה]
כתיב (משלי יד): חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה, שעד שהוא בהר המוריה, נתבשר שנולד זוגתו של בנו, שנאמר: הנה ילדה מלכה.
(שם יג) רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, שעד שהוא בהר המוריה, נתבשר שנולדה זוגתו של בנו, שנאמר: הנה ילדה מלכה, גם היא בנים:
ב [שמועה טובה - הולדת רבקה]
תמן תנינן: על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: ברוך הטוב והמטיב.
מה ראו לסמוך בשורות טובות לירידת גשמים?
רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר: על שם מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק, מה שמועה טובה, ברוך הטוב והמטיב, אף מים קרים, ברוך הטוב והמטיב.
דבר אחר:
כמים קרים על נפש עיפה כן שמועה טובה מארץ מרחק, זה אברהם, שעד שהוא בהר המוריה, נתבשר שנולדה זוגתו של בנו, הה"ד הנה ילדה מלכה וגו':
ג [הקב"ה מודיעו שנולד זוגו של יצחק]
אחר הרהורי דברים שהיו שם.
מי מהרהר?
אברהם הרהר, אמר: אילו מת בהר המוריה, לא היה מת בלא בנים?! עכשיו, מה אעשה אשיאנו מבנות ענר אשכל וממרא, שהן צדקניות.
וכי מה איכפת לי מיוחסים?
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אין אתה צריך, כבר נולד זוגו של יצחק, הנה ילדה מלכה גם היא.
היא, גם היא, מה זו בני גבירה שמונה, ובני פילגשים ארבעה, אף זו, בני גבירה שמונה, ובני פילגשים ארבעה:
ד [אימתי היה איוב?]
נתירא מן היסורין.
אמר לו הקב"ה: אין אתה צריך, כבר נולד מי שיקבלם, את עוץ בכורו, ואת בוז אחיו.
איוב אימתי היה?
ריש לקיש בשם בר קפרא אמר: בימי אברהם היה, שנאמר: את עוץ בכורו, וכתיב (איוב א): איש היה בארץ עוץ.
רבי אבא בר כהנא אמר: בימי יעקב היה.
דאמר רבי אבא בר כהנא: דינה אשתו של איוב היתה, דכתיב באשת איוב (שם ב): כדבר אחת הנבלות, וכתיב בדינה (בראשית לד): כי נבלה עשה בישראל.
ר' לוי אמר: בימי שבטים היה, הה"ד (איוב טו): אשר חכמים יגידו ולא כיחדו מאבותם, זה ראובן ויהודה.
ומה שכר נטלו על כך?
להם לבדם נתנה הארץ.
רבי לוי בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר: בירידתן למצרים נולד ובעלייתן מת. אתה מוצא עיקר שניו של איוב לא היו, אלא מאתים ועשר שנים, ועשו ישראל במצרים מאתים ועשר שנים, ובא שטן לקטרג וגירה אותו באיוב.
רבי חנניא בריה דרבי אחא אמר: לרועה, שהוא עומד ומביט בצאנו. בא זאב אחד נזדווג לו, אמר: תנו לו תיש אחד, שיתגרה בו.
ורבי חמא אמר: לאחד שהיה יושב בסעודה, בא כלב אחד ונזדווג לו. אמר: תנו לו ככר א' שיתגרה בו.
כך, בא שטן לקטרג, גירה אותו באיוב, הה"ד (איוב יז): יסגירני אל אל עויל, ועל ידי רשעים ירטני, והלואי בני אדם צדיקים, אלא בני אדם רשעים.
ר' יוסי בר יהודה אומר: בימי שפוט השופטים היה, הה"ד (שם כז): הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו. חזיתם מעשי ומעשי דורי, חזיתם מעשי מצות ומעשים טובים.
מעשה דורי, שהן מבקשין ליתן שכר לזונות מן הגרנות, ואין דרכן של צדיקים להיות נותנין שכר לזונות מן הגרנות, הה"ד (הושע ט): אהבת אתנן על כל גרנות דגן.
ר' שמואל בר נחמן אמר: בימי כשדים היה, שנאמר (איוב א): כשדים שמו, שלושה ראשים.
ר' נתן אמר: בימי מלכות שבא היה, שנאמר (שם): ותפול שבא ותקחם.
ור' יהושע בן קרחה אמר: בימי אחשורוש היה, דכתיב ביה (אסתר ב): יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה.
וכתיב (איוב מב): ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב.
ריש לקיש אמר: איוב לא היה ולא נהיה!
מחלפיה שיטתיה, דריש לקיש, דתמן אמר ריש לקיש, בשם בר קפרא: בימי אברהם היה, והכא אמר: איוב לא היה ולא נהיה!
מאי לא היה ולא נהיה ביסורים שנכתבו עליו, ולמה נכתבו עליו?
אלא שאילו באו עליו היה יכול לעמוד בהן.
ר' יוחנן אמר: מעולי גולה היה, וישראלי היה, ומדרשו בטבריה, לפיכך היו למדים ממנו קריעה וברכת אבלים, הה"ד (שם א): ויקם איוב ויקרע את מעילו, מכאן שצריך אדם לקרוע מעומד.
ר' חנינא אמר: עובד כוכבים היה.
תני ר' חייא: עובד כוכבים צדיק אחד עמד לי באומות העולם, ונתתי לו שכרו ופטרתי.
ואיזה?
זה איוב.
את עוץ בכורו
ר' יהושע בן לוי אמר: הוא לבן, הוא קמואל.
ולמה נקרא שמו קמואל?
שקם כנגד אומתו של אל.
ופילגשו ושמה ראומה
אמר רבי יצחק: כולהון לשם מרדות הן, טבח טבחון, גחם גמחון, תחש תחשון, מעכה מעכון.
|
