|
פרשה ז: בריאת דגים ועופות
א [ישרצו המים]
כתיב (תהלים פו) אין כמוך באלהים וגו'.
בנוהג שבעולם בשר ודם צר צורה ביבשה, אבל הקדוש ברוך הוא צר צורה במים, שנאמר: ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה:
ב [דגים אינם טעונים שחיטה]
שמע ר' חגי שלח ליה, תא לקי!
אמר לו: בר אינש דאמר מלתא מן אורייתא לקי?!
אמר ליה: מנין היא דאורייתא?
אמר ליה: מן הדא דכתיב: ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ. ומה עוף טעון שחיטה, אף דגים טעונין שחיטה!
אמר ליה: לא הורת טב.
אמר ליה: מניין את מודע לי?
אמר ליה: רביע ואנא מודע לך! דכתיב (במדבר יא): הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם ואם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם, ישחט אין כתיב כאן אלא יאסף.
אמר: חבוט חבטך רצוף רצפך, דהיא טבא לאולפנא.
[אין מלין בשבת בן של נכרית]
שמע רבי חגי שלח ליה, תא לקי!
אמר בר נש דאמר מלתא דאורייתא לקי?!
אמר לו: ומן היא דאורייתא?
אמר לו: (שם א): ויתילדו על משפחותם לבית אבותם.
משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה.
אמר לו: לא הורית טב.
אמר ליה: ומנין את מודע לי?
אמר ליה: רביע ואנא מודע לך! אמר, אם אתי בר עבודת כוכבים לגבך, ויאמר לך אנא בעי מתעבדא יהודי על מנת למגזרא ביומא דשבתא, או ביומא דכיפוריא, מחללין אותו עליו?! והלא אין מחללין שבת ויום הכפורים, אלא על בנה של בת ישראלית בלבד!
אמר ליה: ומנין לך?
מן הדא, דכתיב (עזרא י) ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם, בעצת ה' וגו'.
אמר ליה: רבי! ומן הקבלה אתה מלקני?!
אמר ליה: והכתיב תמן, וכתורה יעשה.
אמר ליה: מאיזו תורה?
אמר ליה: מן ההוא, דאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי ולא תתחתן וגו'.
מפני מה? כי יסיר את בנך מאחרי בנך. הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן עובדת כוכבים קרוי בנך.
אמר ליה: חבוט חבטך, דהיא טבא בקולטא, ורצוף רצפך, דהיא טבא באולפנא:
ג [בריאת העוף]
בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין ומשרה דיורין בעליונים ובתחתונים, שמא בחלל?! אבל הקדוש ברוך הוא, משרה דיורין בחלל, כדכתיב: ועוף יעופף על הארץ וגו':
ד [בריאת התנינים]
רבי פנחס בשם רבי אחא אמר: תנינם כתיב, זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות.
אמר רבי שמעון בן לקיש: בהמות יש לו בן זוג ואין לו תאוה, שנאמר (איוב מ): גידי פחדיו ישורגו.
רב הונא בשם רב מתנא אמר: הצבוע הזה מטפה של לובן הוא, ויש לו שלוש מאות וששים וחמשה מיני צבעונים כמנין ימות השנה של חמה.
רבי ירמיה כהנא שאל לר' שמעון בן לקיש:
המרביע מחית הים מהו?
אמר ליה: אף הן כתיב בהן למיניהם!
בהדא פרס בן לקיש מצודתיה לכהנא אותיב כהנא, והלא אף הדגים כתיב בהן למיניהן, בהא פרס כהנא מצודתיה על ר' שמעון בן לקיש והיך עבידא?
אמר רבי יונה: יכול אני מקיים לה משום מנהיג. מביא שני דגים חד מיירן וחד אספרון וקשרן בגמי וממשיכו בנהר, או בים ואסור לעשות כן, משום כלאים.
דתנן כלאים שאמרו, הנוהג בהן אסורין לחרוש ולמשוך ולנהוג יחדו, שנאמר: ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהן.
ואת כל עוף כנף, זה הטווס:
ה [הקב"ה פסק ממלאכתו עם קידוש השבת]
אמר רבי אלעזר: נפש חיה, זה רוחו של אדם הראשון.
ויעש אלהים את חית הארץ למינה
ר' הושעיא רבה אמר: זה הנחש.
אמר רבי חמא בר הושעיא: בנפשות אומר ד', כשנבראו הוא אומר חית הארץ למינה ואת הבהמה ואת כל רמש האדמה אתמהא?!
ר' אומר: אלו השדים, שברא הקב"ה את נשמתן ובא לבראות את גופן, וקדש השבת ולא בראן. ללמדך דרך ארץ מן השדים, שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב, או מרגלית ערב שבת עם חשיכה, אומרים לו: השלך ממך! שמי שאמר והיה העולם, היה עסוק בברייתו של עולם וברא את נשמתן, בא לבראת את גופן, וקדש שבת ולא בראן.
|
