|
פרשה עה: פגישת יעקב עם עשו
א [וישלח יעקב מלאכים לפניו]
ר' פנחס בשם ר' ראובן פתח: (תהלים יז): קומה ה' קדמה פניו, הכריעהו, פלטה נפשי מרשע חרבך.
ר' פנחס אמר: חמש פעמים דוד מקים להקב"ה בס' תהלים.
(שם ג) קומה ה' הושיעני אלהי.
(שם ז) קומה ה' באפך.
(שם י) קומה ה' אל נשא ידך אל תשכח.
(שם ט) קומה ה' אל יעוז אנוש.
(שם יז) קומה ה' קדמה פניו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: דוד בני! אפילו את מקימני כמה פעמים, איני קם.
ואימתי אני קם?
לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, הה"ד (שם יב): משוד עניים מאנקת אביונים.
ר' שמעון בר יונה אמר: עתה אקום! כל זמן שהיא מוכפשת באפר כביכול, אלא לכשיגיע אותו היום שכתוב בו (ישעיה נב): התנערי מעפר קומי, שבי ירושלים.
באותה שעה (זכריה ג): הס כל בשר, מפני ה'.
למה?
כי נעור ממעון קדשו.
אמר רבי אחא: כהדא תרנגולתא דמנענה גרמה מן קיטמא.
קדמה פניו, קדמיה לרשיעא, עד לא יקדמינך.
הכריעהו, הכריחהו לכף חובה, שוברהו, היך מה דאת אמר: (תהלים כ): המה כרעו ונפלו וגו' פלטה נפשי מרשע חרבך פלטה נפשי, מאותו רשע, שהוא בא מכחה של אותה החרב, שנאמר: (בראשית כז): ועל חרבך תחיה.
דבר אחר:
פלטה נפשי, מאותו הרשע, שהוא חרבך, שבו אתה רודה את עולמך.
רבי יהושע דסכנין, בשם ר' לוי אמר: פלטה נפשי, מאותו הרשע, שהוא עתיד ליפול בחרבך, הה"ד (ישעיה לד): כי רוותה בשמים חרבי.
אמר לו הקב"ה: לדרכו היה מהלך, והיית משלח אצלו ואומר: כה אמר עבדך יעקב:
ב [אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע]
רבי יהודה ברבי סימון פתח: (משלי כה) מעין נרפש ומקור משחת וגו'.
אמר רבי יהודה בר' סימון: כשם שאי אפשר למעין להרפס, ולמקור להשחית, כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע.
וכמעין נרפש וכמקור משחת, כך, צדיק ממיט עצמו לפני רשע.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו, ואומר לו: כה אמר עבדך יעקב:
ג [לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו?]
ר' הונא פתח: (שם כו): מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו.
שמואל בר נחמן אמר:
משל לארכי לסטים, שהיה ישן בפרשת דרכים, עבר חד ושרי מעיר ליה.
אמר לו: קום לך! דבישא שכיח הכא קם ושרי מקפח ביה.
אמר לו: ניער בישא!
אמר לו: דמיך הוה, ועוררתניה!
כך, אמר לו הקב"ה: לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו: כה אמר עבדך יעקב?
רבי יהודה ברבי סימון פתח: (ירמיה יג): מה תאמרי כי יפקוד עליך ואת למדת אותם עליך אלופים לראש.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו, ואומר לו: כה אמר עבדך יעקב?
ד [מלאכים - אלו שלוחי בשר ודם]
רבנן אמרי: מלאכים ממש.
אמר רבי חמא בר חנינא: הגר שפחת שרי היתה, ונזדמנו לה חמשה מלאכים, זה שהוא אוהבו של בית, על אחת כמה וכמה! ומה אליעזר שהיה עבד ושל בית נזדווגו לו כמה מלאכים, זה שהוא אוהבו של בית עאכ"ו!
אמר רבי יוסי: יוסף קטנן של שבטים היה, ונזדווגו לו שלושה מלאכים, הדא הוא דכתיב (בראשית לז): וימצאהו איש, וישאלהו האיש, ויאמר האיש, זה, שהוא אביהן של כולן, אעכ"ו!
לפניו, לזה שבא שעתו ליטול המלכות לפניו.
ר' יהושע אמר: שלח פורפירא וטלקיה קודמוהי.
אמר לו: אין שני זרזירים ישנים על דף אחד.
אל עשו אחיו, אע"פ שהוא עשו, הוא אחיו.
ארצה שעיר שדה אדום, הוא אדום, ותבשילו אדום, וארצו אדומה, גבוריו אדומים, לבושו אדומים, ופורע ממנו.
אדום, בלבוש אדום.
הוא אדום, (בראשית כה): ויצא הראשון אדמוני.
תבשילו אדום, הלעיטני נא מן האדום האדום הזה.
ארצו אדומה, (שם): ארצה שעיר. שדה אדום.
גבוריו אדומים, (נחום ב): אנשי חיל מתולעים וגו'.
ופורע ממנו אדום, (שיר ה): דודי צח ואדום.
בלבוש אדום, (ישעיה סג): מדוע אדום ללבושך:
ה [כה תאמרון לאדוני לעשו]
רבינו אמר לרבי אפס: כתוב חד אגרא מן שמי למרן מלכא אנטונינוס. קם וכתב מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס, נסבה וקרייה וקרעיה.
אמר ליה: כתוב מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס.
אמר ליה רבי: מפני מה אתה מבזה על כבודך?
אמר ליה: מה אנא טב מן סבי, לא כך אמר: כה אמר עבדך יעקב!
עם לבן גרתי, לבן דהוא רבהון דרמאי יהיבתיה בחפתי לההוא גברא, על אחת כמה וכמה! ולמה עם לבן גרתי ואחר עד עתה? שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש, אבל עכשיו נולד שטנו של אותו האיש.
דאמר רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן, מסורת הוא, שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הה"ד (ירמיה מט): אם לא יסחבום צעירי הצאן.
ולמה קורא אותן צעירי הצאן?
שהם צעיריהם של שבטים:
ו [ויהי לי שור וחמור]
ר' יהודה ור' נחמיה, ורבנן, ר' יהודה אומר: משור אחד יצאו שוורים הרבה, ומחמור אחד יצאו חמורים הרבה.
ר' נחמיה אמר: לישנהון דברייתא היא חמורתא גמלתא.
רבנן אמרי: שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים לג): בכור שורו הדר לו.
חמור, זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט): עני ורוכב על חמור וגו'.
צאן, אלו ישראל שנאמר (יחזקאל לד): ואתנה צאני צאן מרעיתי ועבד ושפחה.
(תהלים קכג): הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם.
(שם) חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז:
ז [עשו וארבע מאות איש]
וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו.
ריש לקיש אמר: עמו, כעמו. מה הוא, שהוא גבור ויכול לעמוד כנגד ארבע מאות איש, כך כל אחד ואחד. מהן עשוי על ארבע מאות איש.
רבי לוי אמר: הלך ונטל אגרומי ממצרים.
אמר: אין יכילנא ליה הא טב, אם לאו, אנא אימא ליה, אייתא מכסא! ומגו כן, אנא קאים עליו, וקטילנא ליה:
ח [ברכות לראש צדיק]
וישלח יעקב מלאכים
זהו שנאמרה ברוח הקודש על ידי שלמה מלך ישראל, (משלי י): ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס.
כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה?
לא אמרו, אלא כנגד יעקב ועשו.
ברכות לראש צדיק, זה יעקב.
ופי רשעים יכסה חמס, זה עשו הרשע.
אשריהם הצדיקים, שמתברכין בארץ ומתברכין בשמים, וכך היא המדה, שנאמר (ישעיה סה): אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן, להודיעך, שכל הברכות שבירך יצחק את יעקב, כנגדו ברכו הקב"ה מלמעלה.
יצחק אמר לו (בראשית כז): ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'
והקדוש ברוך הוא ברכו: בטל ומטר, שנאמר (מיכה ה): והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל וגו'.
יצחק אמר לו: ומשמני הארץ.
והקב"ה ברכו: בתבואה, שנאמר (ישעיה ל): ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה.
יצחק אמר: יעבדוך עמים.
והקדוש ברוך הוא אמר לו: (שם מט): והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך.
יצחק אמר לו: הוה גביר לאחיך.
והקב"ה אמר לו: ע"י משה (דברים כז): ולתתך עליון על כל הגוים, הא למדת, שכל הברכות שברכו יצחק מלמטה ברכו הקדוש ב"ה מלמעלה.
ואף רבקה אמו ברכתו כנגדן, שנאמר (תהלים צא): יושב בסתר עליון.
וכך אמרה לו: כי מלאכיו יצוה לך וגו', כיון שאמרה לו בלשון הזה, ברכתו רוח הקודש: יקראני ואענהו וגו'.
וכי מאחר שברכו הקדוש ברוך הוא אביו למה חזר וברכו, שנאמר (בראשית כח): ויקרא יצחק את יעקב ויברך אותו?
אלא שראה יצחק ברוח הקודש, שעתידין בניו להגלות לבין האומות.
אמר לו: בא ואברכך ברכות של גליות, שיחזור עליך הקב"ה ויקבצך מבין הגליות.
ומה הן הברכות?
(איוב ה) בשש צרות יצילך, ובשבע לא יגע בך רע
(שם) בשוט לשון תחבא, ולא תירא משוד, כי יבא לשוד, ולכפן תשחק, ומחית הארץ אל תירא.
לכך נאמר: ברכות לראש צדיק:
ט [אל תתן ה' מאויי רשע]
וישלח יעקב
(תהלים קמ) אל תתן ה' מאוויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה
אמר לפניו: רבון העולמים! אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו.
מהו זממו אל תפק?
אמר לפניו: רבונו של עולם! עשה לו זמם לעשו הרשע, כדי שלא תהא לו נחת רוח שלימה.
ומה זמם עשה לו הקדוש ברוך הוא לעשו הרשע?
אמר רבי חמא בר חנינא: אלו בני ברבריא ובני גירמאניאה, שאדומיים מתייראין מהם.
דבר אחר:
אל תתן ה' מאויי רשע
אמר לפניו: רבון העולמים! כשם שהיתה בדעתו של לבן לעשות עמי רעה ולא עזבתו, אף מחשבות של עשו אחי, שמחשב עלי להרגני, הפר רעתו.
זה אחד משלושה בני אדם שחשבו רעות ולא עמדו בידן:
עשו
וירבעם
והמן
עשו, שנאמר (בראשית כז): ויאמר עשו בלבו.
בירבעם, כתיב (מלכים א יב): ויאמר ירבעם בלבו.
בהמן, כתיב (אסתר ו): ויאמר המן בלבו.
מהו ויאמר עשו בלבו?
אמר: קין הרג את אחיו ולא עשה לו המקום כלום, וסוף שהוליד בנים אחרים, וירשו עמו את העולם, אבל אני אהרוג את יצחק אבי תחלה, ואחר כך אהרוג את יעקב אחי, ואירש את העולם לבדי, שנאמר (בראשית כז): יקרבו ימי אבל אבי.
אמר: אקרב אבלו של אבא קודם, ואח"כ ואהרגה את יעקב אחי, ולא הספיק הקב"ה בידו, לכך נאמר: אל תתן ה' מאויי רשע:
י [המלאכים שפגשו את עשו]
וישלח יעקב מלאכים
בוא וראה מה כתיב למעלה מן הענין, (שם לב): ויאמר יעקב כאשר ראם.
כמה היה מחנה אלהים?
שני אלפים רבוא ממלאכי השרת, שנאמר (תהלים סח): רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש.
ויקרא שם המקום ההוא מחנים
שתי מחנות.
למה?
מלמד, שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים רבוא מלאכי השרת, ונדמו לחיילות של מלך, מהן לובשי ברזל, ומהן רוכבי סוסים, ומהן יושבי קרנות.
פגע בלובשי ברזל, אמר להם: משל מי אתם?
אמרו לו: של יעקב.
פגע ברוכבי סוסים, אמר להם: משל מי אתם?
אמרו לו: של יעקב.
פגע ביושבי קרנות, אמר להם: משל מי אתם?
אמרו לו: של יעקב, שנאמר: מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי.
ואף יעקב היה מזכיר לעשו שמו של הקדוש ברוך הוא ליראו ולבהלו, שנאמר: כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים.
משל למה הדבר דומה?
לאחד, שזימן את חבירו לסעודה, והכיר בו שהיה מבקש להרגו.
אמר: דומה טעם תבשיל זה, כטעם אותו תבשיל שטעמתי בבית המלך.
אמר: ידע ביה מלכא, מסתפי ולא קטליה.
אף כך יעקב, כיון שאמר לעשו: כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים.
אמר עשו הרשע: הגיעו הקב"ה לכבוד הזה, שוב איני יכול לו:
יא [עונשו של יעקב שקרא לעשו אדוני]
וישלח יעקב מלאכים
למה שלח יעקב אצלו שלוחים?
אלא כך אמר: אשלח לו שלוחים, אם יחזור בתשובה.
אמר להם: אמרו לו, אל תאמר יעקב כדרך שיצא מבית אביו הוא עומד, שנאמר: כי במקלי עברתי וגו'.
ויצו אותם לאמר: אמרו לו, אל תאמר כשיצא מעמך נטל בידו כלום מתפיסת הבית, אלא בשכרי קניתי!כל הללו בכחי! שנאמר: ועתה הייתי לשני מחנות.
באותה שעה שקרא יעקב לעשו אדוני, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה השפלת עצמך וקראת לעשו אדוני שמונה פעמים, חייך! אני מעמיד מבניו שמנה מלכים קודם לבניך, שנאמר (בראשית לו): ואלה המלכים אשר מלכו וגו'.
אמר להם: אמרו לו, אם לשלום אתה מתוקן, אני כנגדך, ואם למלחמה, אני כנגדך. יש לי גבורים בעלי גבורה וזרוע, שאומרים לפני הקב"ה דבר והוא עושה להם רצונם, שנאמר: (תהלים קמה): רצון יראיו יעשה.
לפיכך בא דוד ליתן שבח וקלוס לפני הקדוש ברוך הוא, שעזרו בברחו מפני שאול, שנאמר (שם יא): כי הנה הרשעים ידרכון קשת.
מה כתיב אחריו?
(שם) כי השתות יהרסון צדיק מה פעל.
אמר לפניו: רבון העולמים, אם רחקת ונטשת את יעקב, שהוא משתיתו ויסודו של עולם, שנאמר (משלי י): וצדיק יסוד עולם, צדיק מה פעל?
על אותה שעה נאמרה (תהלים כ): אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר:
יב [יעקב מתכונן למלחמה עם עשו]
ויהי לי שור וחמור
שור, זה יוסף, שנאמר (דברים לג): בכור שורו הדר לו.
חמור, זה יששכר, דכתיב (בראשית מט): יששכר חמור גרם.
ובן בנו של יוסף, עומד לכלות את עמלק, שנאמר (שמות יז): ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.
ובניו של יששכר יודעין מה הקב"ה עושה בעולמו, שנאמר (ד"ה א יב): ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים.
וצאן, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד): ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם.
ועבד, זה דוד, שנאמר (תהלים קטז): אני עבדך בן אמתך.
ושפחה, זו אביגיל, שנאמר (שמואל א כה): הנה אמתך לשפחה.
באותה שעה הלכו אותן השלוחים אצל עשו, וראו עמו גבורים מזויינין, ובאו ואמרו ליעקב: שנאמר: וישובו המלאכים אל יעקב לאמר: באנו אל אחיך, אל עשו.
מהו וארבע מאות איש עמו?
אמר רבי שמואל בר נחמני: ארבע מאות מלכים קושרי כתרים.
ויש אומרים: ארבע מאות מיני אפרכין היו עמו.
ור' ינאי אמר: ארבע מאות ראשי גייסות היו עמו.
וכיון שאמרו לו ליעקב כל אותה גדולה, היה מתיירא, והיה מחלק את נשיו ואת בניו לשתי מחנות, שנאמר: ויחץ את העם אשר אתו:
יג [תפילתו של יעקב]
בבקשה ממך, הצילני נא מידו, שלא יבא ויכני אם על בנים. שנאמר: הצילני נא.
מה עשה?
עמד ושלח לו דורון, לסמות את עיניו, שנאמר (דברים טו): כי השוחד יעור עיני חכמים, ואין חכמים אלא אדומים, שנאמר (עובדיה א): והאבדתי חכמים מאדום, ותבונה מהר עשו.
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו
מהו ורוח תשימו?
אמר יעקב לפני הקב"ה: רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בני, לא תביא אותם זו אחר זו, אלא הרווח להם מצרותיהם.
באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שהוא בא מרחוק, ותלה עיניו למרום. בכה ובקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא, ושמע תפלתו, והבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו בזכותו של יעקב, שנאמר (תהלים כ): יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב.
|
