|
פרשה ט: והנה טוב מאד
א [כבוד אלוהים הסתר דבר]
רבי לוי פתח: (משלי כה): כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר.
רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר: מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הוא,
הסתר דבר, מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר.
כבוד דברי תורה, שנמשלו במלכים, שנאמר (שם ח): בי מלכים ימלוכו לחקור דבר:
ב [עולם זה מצא חן העיני הקב"ה ולכן קיימו]
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.
רבי תנחומא פתח: (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו.
אמר רבי תנחומא: בעונתו נברא העולם, לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן.
אמר רבי אבהו: מכאן שהקדוש ברוך הוא היה בורא עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו. אמר: דין הניין לי יתהון לא הניין לי.
אמר רבי פנחס טעמיה דרבי אבהו: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, דין הניין לי יתהון לא הניין לי:
ג [לא יפלא ממך דבר]
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.
רבי יוחנן אמר: מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת, ובתחתונים ראיה אחת, אבל הקב"ה מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת.
אמר רבי שמעון בן לקיש:
הנה טוב מאד, זה העולם הזה.
והנה טוב מאד זה העולם הבא.
העולם הזה והעוה"ב הביט בהן הקדוש ברוך הוא ראיה אחת.
רבי שמעון בן לקיש בשם ר"א בן עזריה אמר: (ירמיה לב): אהה ה' אלהים, הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה, לא יפלא ממך כל דבר, מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר.
רבי חגי בשם רבי יצחק אמר: (ד"ה א כח): ואתה שלמה בני, דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה, כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין.
אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד. קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם, כבר היא גלויה לפניך.
רבי יודן בשם רבי יצחק: קודם עד שלא נוצר יצור, כבר מחשבתו גלויה לפניך.
אר' יודן: לגרמיה, (תהלים קלט): כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה, קודם עד שלא יארש לשונו דבור, כבר הן ה' ידעת כלה:
ד [ חן העולם בשעת בריאתו]
משל למלך שבנה פלטין, ראה אותה וערבה לו.
אמר: פלטין, פלטין, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת, כשם שהעלית חן לפני בשעה זו.
כך אמר הקב"ה לעולמו: עולמי, עולמי, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת, כשם שהעלית חן לפני בשעה זו.
רבי יונתן אמר: למלך שהיה משיא את בתו ועשה לה חופה ובית, וסיידה וכיירה וציירה, וראה אותה וערבה לו.
אמר לה: בתי! הלואי תהיה החופה הזאת מעלת חן לפני בכל עת, כשם שהעלית חן לפני בשעה הזו.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו: עולמי, עולמי, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת, כשם שהעלית חן לפני בשעה הזו:
ה [גזרת המיתה]
אמר רבי שמואל בר נחמן: רכוב הייתי על כתפו של זקני, ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את ר"ש בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר: הנה טוב מאד, הנה טוב מות.
רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן רבי חמא בר חנינא אמר: ראוי היה אדם הראשון שלא לטעום טעם מיתה.
ולמה נקנסה בו מיתה?
אלא צפה הקב"ה, שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות, ולפיכך נקנסה בו מיתה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כח): בעדן גן אלהים היית.
וכי בגן עדן היה חירם אתמהא?!
אלא, אמר לו: אתה הוא שגרמת לאותו שבעדן שימות.
רבי חייא בר ברתיה דר' ברכיה משום רבי ברכיה: (שם) את כרוב ממשח, אתה הוא שגרמת לאותו כרוב שימות.
אמר לו רבי יונתן: א"כ יגזור מיתה על הרשעים ואל יגזור מיתה על הצדיקים?!
אלא, שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רמיות, ושלא יהו הרשעים אומרים כלום. הצדיקים חיים, אלא שהן מסגלין מצות ומעשים טובים, אף אנו נסגל מצות ומעשים טובים! נמצאת עשיה שלא לשמה.
רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר:
מפני מה נגזרה מיתה על הרשעים?
אלא, כל זמן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב): הוגעתם ה' בדבריכם.
כיון, שהן מתים הן פוסקים מלהכעיס להקב"ה, שנאמר (איוב ג): שם רשעים חדלו רוגז.
שם חדלו מלהכעיס להקדוש ברוך הוא.
מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים?
אלא, כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן, כיון שהם מתים הם נחין, הדא הוא דכתיב (שם): ושם ינוחו יגיעי כח. דיינו מה שיגענו.
ורשב"ל אמר: ליתן שכר לאלו בכפליים, ולהפרע מאלו בכפליים.
ליתן שכר לצדיקים שלא היו ראוים לטעום טעם מיתה וקבלו עליהם טעם מיתה,
לפיכך (ישעיה סא): לכן בארצם משנה יירשו.
ולהפרע מן הרשעים, שלא היו צדיקים ראויים לטעום טעם מיתה, ובשבילן קבלו עליהן מיתה, לפיכך משנה שכרן יירשו:
ו [השינה טובה לצדיקים]
וכי שינה טובה מאד אתמהא?!
לא כן תנינן, יין ושינה לרשעים נאה להם, ונאה לעולם, אלא מתוך שאדם ישן קימעא, הוא עומד ויגע בתורה הרבה:
ז [הטוב שביצר הרע]
הנה טוב מאד, זה יצר טוב.
והנה טוב מאד, זה יצר רע.
וכי יצר הרע טוב מאד אתמהא?!
אלא שאלולי יצר הרע, לא בנה אדם בית, ולא נשא אשה, ולא הוליד, ולא נשא ונתן.
וכן שלמה אומר: (קהלת ד): כי היא קנאת איש מרעהו:
ח [הייסורין מביאין לחיי עולם הבא]
הנה טוב מאד, זו מדת הטוב.
והנה טוב מאד, זו מדת יסורין.
וכי מדת יסורין טובה מאד אתמהא?!
אלא, שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא.
וכן שלמה אומר (משלי ו): ודרך חיים תוכחת מוסר.
אמרת, צא וראה! איזהו דרך מביאה את האדם לחיי העולם הבא?
הוי אומר: זו מדת יסורין:
ט [התועלת שבגיהינום]
הנה טוב מאד, זו גן עדן.
והנה טוב מאד, זו גיהינום.
וכי גיהינום טוב מאוד אתמהא?!
משל למלך שהיה לו פרדס והכניס לתוכו פועלים, ובנה אוצר על פתחו.
אמר כל מי שהוא מתכשר במלאכת הפרדס יכנס לאוצרו, וכל מי שאינו מתכשר במלאכת הפרדס אל יכנס לאוצרו.
כך כל מי שהוא מסגל במצות ומעשים טובים הרי גן עדן,
וכל מי שאינו מסגל במצות ומעשים טובים הרי גיהינום:
י [הטובה הבאה ממלאך המות]
הנה טוב מאד, זה מלאך חיים.
והנה טוב מאד, זה מלאך המות.
וכי מלאך המות טוב מאד אתמהא?!
אלא למלך, שעשה סעודה וזימן את האורחים, והכניס לפניהם תמחוי מלא כל טוב.
אמר: כל שהוא אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו, וכל מי שהוא אוכל ואינו מברך את המלך יותז ראשו בסייף.
כך כל מי שהוא מסגל במצות ומעשים טובים הרי מלאך חיים,
וכל מי שאינו מסגל במצות ומעשים טובים הרי מלאך המות:
יא [מידה כנגד מידה]
הנה טוב מאד, זו מדת הטוב.
והנה טוב מאד, זו מדת הפורענות.
וכי מדת הפורענות טובה היא מאד?
אלא שוקד על הפורענות, היאך להביאה.
אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא: כל המדות בטלו, מדה כנגד מדה לא בטלה.
רבי הונא בשם ר' יוסי: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה, שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, לפיכך, אמרו חכמים: והנה טוב מאד, זו מדה טובה:
יב [תכלית הבריאה - בריאת האדם]
הינון אותיות דדין הינון אותיות דדין, הדא הוא דכתיב (בראשית א): וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, זה אדם:
יג [גם במלכות הרשע יש טוב]
הנה טוב מאד, זו מלכות שמים.
והנה טוב מאד, זו מלכות הרומיים.
וכי מלכות הרומיים טוב מאד אתמהא?!
אלא, שהיא תובעת דקיון של בריות, שנאמר (ישעיה מה): אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי:
יד [מנין העולם מיום בריאת האדם]
אמר רבי יודן: זו שעה יתירה, שמוסיפין מחול על קדש ובה נגמרה מלאכת העולם, על כן כתיב הששי.
אמר רבי סימון בר מרתא: עד כאן מונין למנינו של עולם, מיכן ואילך מונין למנין אחר.
|
