|
פרשה יז: ולקחתם אגודת אזוב
א [כל פעל ה' למענהו]
אתה מוצא, שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית, לא ברא אלא לכבודו, ולעשות בהן רצונו.
ביום הראשון ברא שמים וארץ, אף הם לכבודו בראם, שנאמר ( ישעיה סו, א): כה אמר ה' השמים כסאי. ואומר (תהלים יט, ב): השמים מספרים כבוד אל.
וכן האור שברא לכבודו, הוא דכתיב ( שם קד, ב): עוטה אור כשלמה.
מה נברא ביום שני?
רקיע לכבודו בראו, שיעמדו שם המלאכים ויהיו מקלסין אותו, שנאמר (שם קנ, א): הללוהו ברקיע עזו.
מה ברא ביום שלישי?
דשאים ואילנות, ומצינו שהדשאין מקלסין להקדוש ברוך הוא, שנאמר (שם סה, יד): יתרועעו אף ישירו.
ומנין אף האילנות?
שנאמר (דה"א טז, לג): אז ירננו עצי היער מלפני ה'.
אתה מוצא שצוה הקדוש ברוך הוא מן האילנות לעשות מהן מצות.
בפרה אדומה צוה להשליך בשריפתה עץ ארז ואזוב,
והזאת מי נדה צוה לעשות באזוב,
וטהרת המצורע צוה לעשות בעץ ארז ואזוב.
וכן במצרים צוה להגיע הדם אל המשקוף ואל שתי המזוזות באזוב, שנאמר: ולקחתם אגודת אזוב.
וכן ברא המים ביום שלישי, שכינסן מעל הארץ ומשם קלוסו עולה, שנאמר (תהלים צג, ד): מקולות מים רבים אדירים משברי ים.
מה נברא ביום רביעי?
מאורות, לכבודו בראם, שנאמר (שם קמח, ג): הללוהו שמש וירח.
ביום חמישי ברא עופות לכבודו, להקריב מהן קרבן, שנאמר (ויקרא א, יד): אם מן העוף עולה קרבנו.
מה נברא ביום שישי?
בהמות לכבודו וצוה להקריב מהם קרבן, שנאמר (שם שם, ב): אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר.
וברא בו אדם לכבודו, שנאמר (תהלים שם, ז-יג): הללו את ה' מן הארץ תנינים וגו'.
הוי, כל פעל ה', למענהו:
ב [כתפוח בעצי היער]
ולקחתם לכם אגודת אזוב, הדא הוא דכתיב (שיר ב, ג): כתפוח בעצי היער.
למה נמשל הקדוש ברוך הוא לתפוח?
לומר לך, מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום, ויש בו טעם וריח, כך הקדוש ברוך הוא (שם ה, טז): חכו ממתקים וכלו מחמדים, ונראה לעובדי כוכבים ולא רצו לקבל התורה, והיתה התורה בעיניהם כדבר שאין בו ממש, ויש בו טעם וריח.
טעם מנין?
שנאמר ( תהלים לד, ט): טעמו וראו כי טוב ה'.
ויש בו מאכל, דכתיב (משלי ח, יט): טוב פריי מחרוץ ומפז.
ויש בה ריח, שנאמר (שיר ד, יא): וריח שלמותיך כריח לבנון.
אמרו ישראל: אנו יודעין כחה של תורה, לפיכך אין אנו זזין מן הקדוש ברוך הוא ותורתו, שנאמר (שם ב, שם): בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי.
וכן יש דברים שהן נראין שפלים, וצוה הקדוש ברוך הוא לעשות מהן כמה מצות, האזוב נראה לאדם שאינו כלום וכחו גדול לפני האלהים שמשל אותו לארז בכמה מקומות:
בטהרת מצורע
בשריפת הפרה
ובמצרים צוה לעשות מצוה באזוב, שנאמר: ולקחתם אגודת אזוב.
וכן בשלמה אומר (מ"א ה, יג): וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר, ללמדך, שהקטן וגדול שוין לפני הקדוש ברוך הוא, ובדברים קטנים הוא עושה נסים, ועל ידי אזוב, שהוא שפל שבאילנות, גאל את ישראל.
הוי, כתפוח בעצי היער:
ג [דם פסח ודם מילה]
ולקחתם אגודת אזוב
כלומר אני עושה אתכם אגודה לעצמי, אף על פי שאתם שפלים כאזוב, שנאמר (שמות יט, ה): והייתם לי סגולה מכל העמים.
וטבלתם בדם אשר בסף
מה ראה הקדוש ברוך הוא להגן עליהם בדם?
כדי לזכור להם דם מילת אברהם, ובשני דמים ניצולו ישראל ממצרים, בדם פסח ובדם מילה, שנאמר (יחזקאל טז, ו): ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי, בדם פסח ובדם מילה.
והגעתם אל המשקוף, בזכות אברהם.
ואל שתי המזוזות, בזכות יצחק ויעקב, ובזכותם ראה את הדם ולא יתן המשחית:
ד [ומה אעשה כי יקום אל]
מי אמר הפסוק הזה?
שר העולם אמרו, אף על פי שאמרו איוב על עצמו, וכן כל באי עולם עתידין לומר כך.
אנו מוצאין בדור המבול, בישיבה דן אותם האלהים, שנאמר (תהלים כט, י): ה' למבול ישב.
מה כתיב בהם?
(בראשית ז, כג): וימח את כל היקום, אבל מצרים בעברה דן אותם, שנאמר: ועבר ה' לנגוף את מצרים. וכתיב (שמות יב, יב): ועברתי בארץ מצרים. אבל לעתיד לבא הוא עומד ודן את עולמו בעמידה, שנאמר (זכריה יד, ד): ועמדו רגליו ביום ההוא. וכתיב (צפניה ג, ח): לכן חכו לי נאם ה', ליום קומי לעד.
אומרים באי עולם: אם בישיבה דן דור המבול ומחה אותן, ובעברה דן את המצרים והרג את בכוריהן, לכשיעמוד לעתיד לבא ודן עולמו, מי יוכל לעמוד?! לכך כתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום, מפני צעקת עניים, שנאמר (תהלים יב, ו): משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה':
ה [ועבר ה' לנגוף את מצרים]
יש אומרים: על ידי מלאך.
ויש אומרים: הקדוש ברוך הוא בעצמו.
ומהו שאמר לנגוף?
מלמד, שאף המעוברות שהיו ראויות לילד, הפילו ומתו האימהות, והמשחית יצא וחבל כל מה שמצא, ואין לנגוף אלא עוברות, שנאמר (שמות כא, כב): ונגפו אשה הרה והקדוש ברוך הוא מחבל בכוריהם של מצרים, וישראל עושין כל מה שאמר להם הקדוש ברוך הוא, שנאמר: וילכו ויעשו.
למה היה הקדוש ברוך הוא וישראל דומין?
למלך, שבא עם בניו בים, וספינות של פירטון מקיפות אותו.
אמר להם: הא לכם מוכנות מורניות שלי, שאני עובר על גלי הים ונלחם עמהן.
כך היה הקדוש ברוך הוא עם בניו במצרים, ומחנות מצרים מחשבים עליהם כל הלילה.
אמר להם הקדוש ברוך הוא: אי רשעים! על בני אתם מחשבים! מורניות שלי מוכנות הן, שנאמר (תהלים קו, ח): ויושיעם למען שמו, הן עסוקים בצלי. והיה הורג הקדוש ברוך הוא בכוריהן של מצרים, והן היו מזין על פתחיהן, ושמו הגדול היה עומד על פתחיהם, והם עוסקים בהלל ובהלכות הפסח, והאלהים מפריש, שיכפר דם טמאים על דם טהורים, שנאמר (שם לד, כג): פודה ה' נפש עבדיו. הן היו עסוקין במצות, שהיו טוחנין ולשין, והקדוש ברוך הוא עוקר נטיעתן של מצרים, שנאמר (שם ז, ז): קומה ה' באפך:
|
