|
פרשה לב: הנה אנכי שולח מלאך
א [אילו המתינו ישראל למשה]
וכן הוא אומר (שמות לב): והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות.
מהו חרות?
ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר: חירות מן גליות.
ור' נחמיה אומר: חירות ממלאך המות.
בשעה שאמרו ישראל כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, אמר הקב"ה: אדם הראשון צויתיו מצוה אחת, כדי שיקיימנה והשויתיו למלאכי השרת, שנא' (בראשית ג): הן האדם היה כאחד ממנו, אלו שהן עושין ומקיימין תרי"ג מצות, חוץ מן הכללים, ומן הפרטים, ומן הדקדוקים, אינו דין שיהיו הן חיין וקיימין לעולם?!
וכן הוא אומר (במדבר כא): וממתנה נחליאל, שנחלו מהקב"ה, שיהיו חיים וקיימין לעולם. כיון שאמרו: אלה אלהיך ישראל, בא מות עליהן.
אמר הקב"ה: בשיטתו של אדם הראשון הלכתם, שלא עמד בנסיונו ג' שעות, ובתשע שעות נקנסה עליו מיתה.
אני אמרתי אלהים אתם והלכתם אחר מדותיו של אדה"ר.
אכן כאדם תמותון.
מהו וכאחד השרים תפולו?
אמר רבי יהודה: או כאדם, או כחוה.
דבר אחר:
וכאחד השרים תפולו
אמר רבי פנחס הכהן, ב"ר חמא: אמר להם הקב"ה: הפלתם עצמכם. לשעבר הייתם משתמשים ע"י רוה"ק, עכשיו אין אתם משתמשים, אלא ע"י מלאך. הוי, הנה אנכי שולח מלאך לפניך:
ב [איך אשיתך בבנים]
הנה אנכי שולח מלאך לפניך, הה"ד (ירמיה ג): ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים.
מהו אשיתך?
אמר הקב"ה: משעה שעמדתם בסיני, וקבלתם את התורה, וכתבתי שאני אוהב אתכם, שנאמר (דברים ז): כי מאהבת ה' אתכם, ואחר שאהבתי אתכם, היאך אני יכול לשנוא אתכם?!
איך אשיתך בבנים ואין אשיתך, אלא שנאה, שנא' (בראשית ג) ואיבה אשית.
דבר אחר:
איך אשיתך בבנים
ר' יהושע אומר: חייבתם עצמכם, כדכתיב (שמות כא): ככל אשר יושת עליו.
ור' ברכיה אמר: ביירתם עצמכם, כדכתיב ( ישעיה ה) שמיר ושית:
(ירמיה ג) ואתן לך ארץ חמדה.
למה נקראת חמדה?
שבהמ"ק נתון בתוכה, הה"ד (תהלים סח): ההר חמד אלהים לשבתו.
דבר אחר:
ארץ חמדה, שחמדו לה כל המלכים. שבין העי ובין יריחו אינו אלא ג' מילין, לזו מלך, ולזו מלך.
דבר אחר: ארץ חמדה
רבנין אמרי: ארץ שנחמדו לה אבות העולם.
אברהם, שנאמר (בראשית יב): לך לך מארצך.
יצחק, גור בארץ הזאת.
יעקב, (שם מז) ונשאתני ממצרים.
ולמה הם מתחמדים לה?
אמר ר' שמעון בן לקיש: מפני שהם חיים תחלה לימות המשיח.
ומהו נחלת צבי, למה הוא מושלה לצבי?.
מה הצבי, משאדם מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו,
כך בשעה שזכו ישראל, אין ארץ ישראל מחזקת פירותיה.
דבר אחר:
מה צבי זה, קל לאכול,
כך א"י, פירותיה קלין לאכול.
ורבנין אמרי: מה צבי זה, רגליו קלין יותר מכל בהמה ומן החיה,
כך א"י ממהרת לבשל פירותיה יותר מכל הארצות.
וכל כך למה?
אמר להם הקב"ה לישראל: כדי שיהא שמי מיוחד עליכם.
(ירמיה ג) ואומר אבי תקראי לי ומאחרי לא תשובי, אתם לא עשיתם כן, אלא (שם): אכן בגדה אשה מרעה.
רבנן אמרי: מאישה אין כתיב כאן, אלא מרעה.
מה אשה זו, אינה יכולה למרוד בבעלה, אלא ברעה היא יכולה לכפור בו.
למה?
שאין ביניהן גמיסקין.
כך אמר הקב"ה לישראל: לא עשיתוני כבעל אלא כרע, כשם שהאשה בוגדה ברעה,
כך בגדתם בי בית ישראל.
אמר רבי יהודה ב"ר סימון: הלואי כאשה ברעה, שכל זמן שהוא נותן לה שכר היא נשמעת לו, פסק הימנה שכר, אומרת לו: כלום הייתי משועבדת לך, אלא בשביל השכר!
כך אמר הקב"ה לישראל: כלום חסרתי אתכם, עד שכפרתם בי?! הוי, אכן בגדה אשה מרעה.
דבר אחר:
הנה אנכי שולח מלאך
אמר הקב"ה לישראל: אלו זכיתם, אני בעצמי נעשיתי לכם שליח, כדרך שעשיתי לכם במדבר, שנאמר (שמות יג): וה' הולך לפניהם יומם, ועכשיו שלא זכיתם, הריני מוסר אתכם לשליח, שנאמר: הנה אנכי שולח מלאך:
ג [שליחות המלאך התעכבה עד לימי יהושע]
בשעה שעבדו עבודת כוכבים.
מנין שכן?
אמר הקב"ה למשה: לך נחה את העם.
אמר משה: אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה.
ועוד אמר משה: רבון העולם! מה בינינו לבין עובדי כוכבים?
לנו נביאים ולהם נביאים,
לנו שר ולהם שר.
אמר רבי לוי: שתי מדות טובות בטל הקב"ה מעובדי כוכבים:
שלא יעמדו עליהם נביאים,
ושלא ימסרו ישראל לשר כל ימי משה.
כיון שמת משה, חזר אותו השר למקומו, שכן יהושע ראהו, שנאמר (יהושע ה): ויהי בהיות יהושע ביריחו ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי.
לכך נאמר: הנה אנכי שולח מלאך לפניך:
ד [כי שמי בקרבו]
אמר הקב"ה לישראל: הזהרו בשליח, שאינו חוזר בשליחותי. מדת הדין הוא.
אל תמר בו, לשעבר הוא אומר: ממרים הייתם עם ה' והייתי מקבל מכם, אבל עכשיו, אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם.
דבר אחר:
אל תמר בו
אל תמירוני בו, ואל תעשוני תמורתו, שמא תאמרו: הואיל והוא השר שלנו, לו אנחנו עובדים, והוא נושא את פשעינו?!
לאו, אלא כי לא ישא לפשעכם לא כמותי, שכתוב בי (מיכה ז): נושא עון ועובר על פשע, אבל הוא, לא ישא לפשעכם. ולא עוד, אלא שאתם גורמים לו שישמט שמי מקרבו, שנאמר: כי שמי בקרבו.
דבר אחר:
כי שמי בקרבו
לפי שאין מלאכי השרת ניזונין, אלא מזיו שכינה, שנאמר (נחמיה ט): ואתה מחיה את כולם.
מהו כך?
אמר רבי חגאי, בשם ר' יצחק: ואתה מחיה לכולהון, ולא עוד, אלא שהוא מתחייב על ידם, כי אם שמוע תשמע בקולו ועשית כל אשר אדבר. ידבר אין כתיב כאן. אלא אדבר, אם מקבלין אתם הימנו, כאלו לי אתם מקבלים. אם עושים אתם כן, ואיבתי את אויביך. הוי, הנה אנכי שולח מלאך:
ה [בגדה אשה מרעה]
כל הנסים והגבורות שעשיתי לכם, לא שתתנו שכרי, אלא שתהיו מכבדים אותי כבנים, וקוראים אותי אביכם. ואומר אבי תקראי לי.
ומה נסים עשיתי לבריה בעולם יותר מכם, שעשיתי לכם שהייתם מהלכים אחרי, ואני מהלך לפניכם ומאיר לכם, שנא' (שמות יג): וה' הולך לפניהם יומם.
ואומר אבי תקראי לי, ואתם מה עשיתם?
אכן בגדה אשה מרעה, מאישה אין כתיב כאן, אלא מרעה.
למה?
אלא אדם שהוא נוטל אשה ועושה עמה ימים הרבה, אפי' הֶעֱנִי, אשתו אינה כופרת בו, אלא אומרת: בשעה שהיה עשיר, האכילני והלבישני, ועכשיו שהֶעֱנִי, איני כופרת בו. ובשעה שהיא זונה, אם נתן לה הרי היא מודה לו, ואם לא נתן לה, אינה מכרת אותו, לכך נאמר: אכן בגדה אשה מרעה.
דבר אחר:
הזונה, בשעה שיש לה אוהב והוא מכבדה בחפץ, היא מראתו לחברותיה ואומרת: ראו כמה כבדני אוהבי. ואתם בית ישראל לא עשיתם כן, אלא עשיתי לכם נסים וגבורות:
שהיו ענני כבוד מקיפין אתכם,
והמן יורד,
והבאר עולה,
והשליו מצוי,
ולא קלסתם אותי, ולא הייתם כזונה לקלס אתנן, שנאמר (ירמיה ב): ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים, אף אני כי לא אעלה בקרבך.
אלא מה אעשה?
הנה אנכי שולח מלאך:
ו [בזכות המצוות שומרים המלאכים על האדם]
הנה אנכי שולח מלאך, הה"ד (תהלים לד) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.
עושה אדם מצוה אחת, הקב"ה נותן לו מלאך אחד לשמרו, שנאמר: חונה מלאך ה'.
עושה שתי מצות, הקב"ה נותן לו שני מלאכים לשמרו, שנאמר (שם צא): כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך.
עשה הרבה מצות, נותן לו הקב"ה חצי מחנהו, שנא' (שם): יפול מצדך אלף ורבבה מימינך והוא חצי מחנהו, שנאמר ( שם סח): רכב אלהים רבותים אלפי שנאן:
ז [בגלל חטאיהם נמסרו ישראל לידי שרים של מעלה]
הנה אנכי שולח מלאך, הה"ד (שם פב): אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם.
כשעמדו ישראל בסיני וקבלו את התורה, אמר הקב"ה למלאך המות:
על כל עובדי כוכבים יש לך רשות בהם, ועל אומה זו אין לך רשות בה, שהם חלקי.
כשם שאני חי וקיים, כך בני קיימין, שנא' (דברים לב): בהנחל עליון גוים.
וכתיב (שם): כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, ולא רציתם, אלא חבלתם מעשיכם ואמרתם לעגל: אלה אלהיך ישראל, ולכך (תהלים פב): אכן כאדם תמותון.
מה עובדי כוכבים משתמשים בשרים, אף אתם כן, שנאמר: הנה אנכי שולח מלאך.
וכן אתה מוצא, שהראה הקב"ה ליעקב שרי כל מלכות ומלכות, שנאמר (בראשית כח): ויחלום והנה סולם מוצב ארצה, הראה לו כמה אומות, וכמה איפרכין, וכמה שילטונין עומדים מכל מלכות ומלכות, וכשם שהראה לו אותן עומדים, כך הראה לו אותן נופלין, שנאמר: והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו.
אמר לו הקב"ה: עלה אף אתה!
אמר לו יעקב: מתיירא אני, שמא ארד כשם שירדו אלו.
אמר לו הקב"ה: אל תתירא! כשם שאיני יורד מגדולתי, כך לא אתה ולא בניך יורדים מגדולתם, שנאמר: והנה ה' נצב עליו.
אימתי?
בשעה שהם עושים רצוני. ובשעה שאמרתם: אלה אלהיך ישראל ועזבתם אותי והלכתם בדרכי עובדי כוכבים, מה עובדי כוכבים בשרים, אף אתם בשרים, שנאמר: הנה אנכי שולח מלאך:
ח [אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה]
כך היו התנאים?!
לא אמרת ( שמות ג): וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא! ועתה אתה אומר: הנה אנכי שולח מלאך לפניך?! אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה!
אמר לו: כי לא אעלה בקרבך.
אמר משה: הרי אמרת מלאך, ואני אומר: אם אין פניך הולכים, נראה דברי מי עומדים? הה"ד (שמות לג): ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי.
אמר לו הקב"ה: חייך! פני ילכו והניחותי לך.
ורוח הקודש צווחת ( קהלת ח): באשר דבר מלך שלטון וגו' שומר מצוה לא ידע דבר רע:
ט [בכל מקום שהמלאך נראה השכינה נראית]
אמר לו הקב"ה למשה: מי ששמר את האבות, הוא ישמור את הבנים.
וכן אתה מוצא באברהם, כשבירך את יצחק בנו, אמר לו (בראשית כד): ה' אלהי השמים וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך.
ויעקב אבינו מה אמר לבניו?
(שם מח) המלאך הגואל אותי וגו'.
אמר להם: הוא גאלני מיד עשו,
הוא הצילני מיד לבן,
הוא זנני ופרנסני בשני רעבון.
אמר הקב"ה למשה: אף עכשיו, מי ששמר את האבות, ישמור את הבנים, שנאמר: הנה אנכי, בכל מקום שהמלאך נראה השכינה נראית, שנאמר (שמות ג): וירא מלאך ה' אליו בלבת אש. ומיד, ויקרא אליו אלהים. ולא עוד, אלא בשעה שצועקים ישראל לפניו, תבא להם תשועה.
כך בסנה, שנאמר (שם): הנה צעקת בני ישראל באה אלי.
וכן בגדעון (שופטים ו): ויבא מלאך וגו' וירא אליו מלאך ה' וגו' (שם) ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל.
וכן לעתיד לבוא, בשעה שיגלה הגאולה בא על ישראל, שנאמר (מלאכי ג): הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני:
|
