ספר יהושע - מעוצב ומפוסק

פחדם של מלכי האמורי

פרק ה'

א. וַיְהִי כִשְׁמעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמרִי
אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה,
וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם,
אֵת אֲשֶׁר הובִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן
מִפְּנֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם -
וַיִּמַּס לְבָבָם, וְלא הָיָה בָם עוד רוּחַ
מִפְּנֵי בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.

ברית מילה

ב. בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֶל יְהושֻׁעַ:
"עֲשֵׂה לְךָ חַרְבות צֻרִים,
וְשׁוּב מל אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית."

ג. וַיַּעַשׂ לו יְהושֻׁעַ חַרְבות צֻרִים,
וַיָּמָל אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלות.

ד. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהושֻׁעַ:
כָּל הָעָם הַיּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים,
כּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,
מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶך בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.

ה. כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיּצְאִים.
וְכָל הָעָם הַיִּלּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ,
בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם - לא מָלוּ.

ו. כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר,
עַד-תּם כָּל הַגּוי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיּצְאִים מִמִּצְרַיִם,
אֲשֶׁר לא שָׁמְעוּ בְּקול ה',
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם,
לְבִלְתִּי הַרְאותָם אֶת הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבותָם לָתֶת לָנוּ,
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

ז. וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם,
אתָם מָל יְהושֻׁעַ.
כִּי עֲרֵלִים הָיוּ,
כִּי לא מָלוּ אותָם בַּדָּרֶךְ.

ח. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוי לְהִמּול,
וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה, עַד חֲיותָם.

ט. וַיּאמֶר ה', אֶל יְהושֻׁעַ:
"הַיּום גַּלּותִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם."
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקום הַהוּא "גִּלְגָּל"
עַד הַיּום הַזֶּה.

פסח ראשון בארץ

י. וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל,
וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יום לַחדֶש בָּעֶרֶב,
בְּעַרְבות יְרִיחו.

יא. וַיּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח
מַצּות וְקָלוּי,
בְּעֶצֶם הַיּום הַזֶּה.

יב. וַיִּשְׁבּת הַמָּן מִמָּחֳרָת,
בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ,
וְלא הָיָה עוד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן.
וַיּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן,
בַּשָּׁנָה הַהִיא.

המלאך ביריחו

יג. וַיְהִי בִּהְיות יְהושֻׁעַ בִּירִיחו,
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא,
וְהִנֵּה אִישׁ עמֵד לְנֶגְדּו
וְחַרְבּו שְׁלוּפָה בְּיָדו.
וַיֵּלֶךְ יְהושֻׁעַ אֵלָיו וַיּאמֶר לו:
"הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ."

יד. וַיּאמֶר:
"לא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה'.
עַתָּה בָאתִי."
וַיִּפּל יְהושֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.

וַיּאמֶר לו:
"מָה אֲדנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּו?"

טו וַיּאמֶר שַׂר צְבָא ה' אֶל יְהושֻׁעַ:
"שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ,
כִּי הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה עמֵד עָלָיו, קדֶשׁ הוּא."
וַיַּעַשׂ יְהושֻׁעַ כֵּן.