ספר יהושע - מעוצב ומפוסק

הגבעונים נכנעים לפני ישראל

פרק ט'

א. וַיְהִי כִשְׁמעַ כָּל הַמְּלָכִים
אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה,
וּבְכל חוף הַיָּם הַגָּדול,
אֶל מוּל הַלְּבָנון,
הַחִתִּי,
וְהָאֱמרִי,
הַכְּנַעֲנִי,
הַפְּרִזִּי,
הַחִוִּי
וְהַיְבוּסִי.

ב. וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו
לְהִלָּחֵם עִם יְהושֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל
פֶּה אֶחָד.

ג. וְישְׁבֵי גִבְעון שָׁמְעוּ
אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהושֻׁעַ
לִירִיחו וְלָעָי.

ד. וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה,
וַיֵּלְכוּ
וַיִּצְטַיָּרוּ,
וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמורֵיהֶם,
וְנאדות יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצרָרִים.

ה. וּנְעָלות בָּלות וּמְטֻלָּאות בְּרַגְלֵיהֶם,
וּשְׂלָמות בָּלות עֲלֵיהֶם,
וְכל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים.

ו. וַיֵּלְכוּ אֶל יְהושֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה, הַגִּלְגָּל.

וַיּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:
"מֵאֶרֶץ רְחוקָה בָּאנוּ,
וְעַתָּה, כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית."

ז. וַיּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי:
"אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יושֵׁב,
וְאֵיךְ אֶכְרָת לְךָ בְרִית?"

ח. וַיּאמְרוּ אֶל יְהושֻׁעַ:
"עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ."
וַיּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהושֻׁעַ:
"מִי אַתֶּם וּמֵאַיִן תָּבאוּ?"

ט. וַיּאמְרוּ אֵלָיו:
"מֵאֶרֶץ רְחוקָה מְאד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ,
לְשֵׁם ה' אֱלהֶיךָ.
כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעו,
וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם.

י. וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה,
לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמרִי,
אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
לְסִיחון מֶלֶךְ חֶשְׁבּון,
וּלְעוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרות.

יא. וַיּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ
וְכָל ישְׁבֵי אַרְצֵנוּ לֵאמר:
קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶך,ְ
וּלְכוּ לִקְרָאתָם.
וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם:
עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ,
וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית.

יב. זֶה לַחְמֵנוּ,
חָם הִצְטַיַּדְנוּ אתו מִבָּתֵּינוּ,
בְּיום צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם,
וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים.

יג. וְאֵלֶּה נאדות הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים,
וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ.
וְאֵלֶּה שַׂלְמותֵינוּ וּנְעָלֵינוּ,
בָּלוּ מֵרב הַדֶּרֶךְ מְאד."

יד. וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים מִצֵּידָם,
וְאֶת פִּי ה' לא שָׁאָלוּ.

טו וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהושֻׁעַ שָׁלום,
וַיִּכְרת לָהֶם בְּרִית לְחַיּותָם,
וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה.

טז וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלשֶׁת יָמִים,
אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית,
וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרבִים הֵם אֵלָיו,
וּבְקִרְבּו הֵם ישְׁבִים.

יז. וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל
וַיָּבאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּום הַשְּׁלִישִׁי.
וְעָרֵיהֶם גִּבְעון וְהַכְּפִירָה
וּבְאֵרות וְקִרְיַת יְעָרִים.

יח. וְלא הִכּוּם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל,
כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה,
בַּה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיִּלּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים.

יט. וַיּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה:
"אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל.
וְעַתָּה לא נוּכַל לִנְגּעַ בָּהֶם.

כ. זאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אותָם,
וְלא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל הַשְּׁבוּעָה
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם."

כא. וַיּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים:
"יִחְיוּ."
וַיִּהְיוּ חטְבֵי עֵצִים וְשׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה,
כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָהֶם הַנְּשִׂיאִים.

כב. וַיִּקְרָא לָהֶם יְהושֻׁעַ,
וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמר:
"לָמָּה רִמִּיתֶם אתָנוּ לֵאמר,
רְחוקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאד,
וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ ישְׁבִים?

כג. וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם,
וְלא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד,
וְחטְבֵי עֵצִים וְשׁאֲבֵי מַיִם
לְבֵית אֱלהָי."

כד. וַיַּעֲנוּ אֶת יְהושֻׁעַ וַיּאמְרוּ:
"כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ
אֵת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלהֶיךָ אֶת משֶׁה עַבְדּו,
לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ,
וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם.
וַנִּירָא מְאד לְנַפְשׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם,
וַנַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

כה. וְעַתָּה, הִנְנוּ בְיָדֶךָ:
כַּטּוב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂות לָנוּ עֲשֵׂה."

כו. וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן,
וַיַּצֵּל אותָם מִיַּד בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל,
וְלא הֲרָגוּם.

כז. וַיִּתְּנֵם יְהושֻׁעַ בַּיּום הַהוּא,
חטְבֵי עֵצִים וְשׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה'
עַד הַיּום הַזֶּה,
אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר יִבְחָר.