"בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך" (פסוק ה')
"... שאלת ה' לירמיהו הנביא - 'מה אתה רואה'... והייתה התשובה 'היטבת לראות', שכוונת ההטבה לראות, באשר אין ספק שירמיהו ראה לפניו עוד חפצים באותו מעמד, אבל התבונן כי ה'מקל שקד' וה'סיר נפוח ופניו מפני צפונה' המה המכוון לה', ומשום כך אמר לו ה' 'היטבת לראות', שכלך טוב ויפה".
"אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם" (פסוק י"'ז).
רש"י: 'ועזב את אביו ומת' - " אם יעזוב את אביו דואגים אנו שמא ימות בדרך, שהרי אמו מתה בדרך".
"'אלה תולדות השמים והארץ בהבראם' - לפי שבתחילה קיצר במקצת הדברים, עתה חוזר ומפרש איך נעשו"
רש"י: "'ברכתני' - הודה לי על הברכות שבירכני אבי". רשב"ם: "'בירכני' - שתשלחני מאתך בשלום, שלא אהיה ניזוק במה שנתאבקתי עמך".
רשב"ם: "...והמפרשו במכירת יוסף לא ידע פשוטו של פסוק ולא בחילוק [פיסוק] טעמים כלל.
ספורנו: "'למען ענותך' - שתקיים מעוני כדאגת מי שאין לו פת בסלו. 'ולמען נסותך' אם תעשה רצונו בתתו פרנסתך שלא בצער".
"ויש לדעתו לישאל למה לא אמר זה הענין לנביא אחר אלא לירמיהו? ונוכל לומר: לפי שידע האל יתברך שירמיהו יסרב בשליחות האל הודיעו כי הוא מוכן לנבואה מן הבטן כדי שיחזק לבו ללכת בשליחות האל".
גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה ועבדום וענו אותם".
אמר אל אדני לא יוכל הנער לעזוב את אביו, ועזב (הנער) את אביו ומת".
מרת אליהם: כה אמר אד-ני אלהים"