פרק ראשון - פרק שלא נלמד - במדב י"ב, א'-ט"ז

שאלה 1
עיין בפסוקים א'-ב' ובפירוש רש"י בקטעים המסומנים 1, 2.
א. לפי רש"י, באר את הטענה של מרים ואהרן בפסוק ב', והסבר מה הקשר בין טענתם לבין דבריהם בפסוק א'?
ב. עיין בפסוק ג' ובפירוש רמב"ן בקטע המסומן.
מדוע נזכרת הענווה של משה דווקא כאן, לפי רמב"ן, ומדוע היא נזכרת לפי ראב"ע (המובא ברמב"ן)?

שאלה 2
א. עיין בפירוש רש"י לפסוק ה', בד"ה "ויצאו שניהם".
1. מהי הבעיה המתעוררת מהמסופר בפסוקים ד'-ה', שמיישב רש"י בפירושו?
2. מהו ההבדל בין שתי המטרות הנזכרות בפירושו של רש"י?
ב. עיין בפירוש רמב"ן לפסוק ד' בקטע המסומן.
לפי רמב"ן, מה הן שתי המטרות של קריאת ה' גם למשה לצאת?

שאלה 3
א. בפסוקים ו'-ח' נזכרת הבחנה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים.
לשם מה מזכיר ה' הבחנה זו בדבריו לאהרן ולמרים?
ב. עיין בפסוקים ז'-ח' ובפירוש ספורנו לפסוק ח', בד"ה "ומדוע לא יראתם".
הסבר את התוכחה של ה' לאהרון ולמרים בפסוק זה , על פי ספורנו.

שאלה 4
עיין בפסוקים י"א-ט"ו.
א. עיין בפסוקים י"א-י"ב ופירוש רש"י בקטעים המסומנים 1, 2.
1. עיין בקטע המסומן 1.
הסבר את שתי הבקשות שמבקש אהרון ממשה בפסוקים אלה.
2. עיין בקטע המסומן 2.
לפי קטע זה, מהו ההסבר לבקשתו של אהרון?
ב. עיין בפירוש ספורנו לפסוק י"ג.
1. לפי ספורנו, מהי בקשתו של משה מה' בפסוק י"ג, ולשם מה הוא מבקש אותה?
2. האם ה' נענה לבקשתו, לפי פסוקים י"ד-ט"ו? נמק את תשובתך.

ויקרא, כ"ה, א'-י"ג

עיין בקטע ובמפרשיו.
שאלה 5
א. עיין בפירוש ראב"ע לפסוק ב'.
מהי הבעיה במילים "ושבתה הארץ", וכיצד ראב"ע מיישב אותה?
ב. עיין בפירוש ספורנו לפסוק ב' ולפסוק ד'.
מהו הקושי המתעורר במילים "שבת לה'" (פסוקים ב', ד'), וכיצד ספורנו מיישב אותו?

שאלה 6
עיין בפסוקים ג'-ד' ובפירוש רמב"ן בקטע המסומן.
א. מה מביא את רמב"ן לציין כי "דרך הכתוב לומר כן", וכיצד פסוק ג' קשור לפסוק ד' לפי פירושו?
ב. מהי המשמעות של פסוק ג', לדעת רבותינו, וכיצד פסוק ג' קשור לפסוק ד' לפי דעתם?

שאלה 7
עיין בפסוקים ד'-ז' ובפירוש רש"י לפסוקים ה'-ו' בקטע המסומן.
א. מהי הסתירה לכאורה בין פסוקים ד'-ה' לבין פסוקים ו'-ז', וכיצד היא מיושבת על ידי פירושו של רש"י?
ב. עיין בפירוש רש"י לפסוק ז'.
איזו בעיה בפסוק מעורר מדרש ההלכה שמביא רש"י, ומהי ההלכה הנלמדת לדעת המדרש מפסוק זה?

שאלה 8
בקטע זה (פסוקים א'-י"ג) עוסקת התורה במצוות הנוהגות בשמיטה וביובל.
א. עיין בפסוקים ח'-י"ג.
ציין שלוש מצוות המיוחדות ליובל (שאינן נהוגות בשמיטה). היעזר בפירוש רש"י.
ב. עיין בפסוק ט' ובפירוש רש"י בד"ה "ביום הכיפורים".
1. העתק את דברי רש"י ופסק אותתם (סמן מרכאות וסימן שאלה).
2. איזו בעיה בפסוק מעורר מדרש ההלכה שמביא רש"י, ומה הן שתי המסקנות ההלכתיות המובאות במדרש?

פרק שני - תורה

שאלה 9
עיין בדברים, ט"ו, א'-י"ד.
א. 1. בקטע זה נזכרת השנה השביעית בקשר לשני עניינים.
האם המשמעות של השנה השביעית זהה בשני העניינים? הסבר את תשובתך.
2. באר את מצוות העשה והלא תעשה הנזכרות בפסוקים ב'- ג', ואת מצוות העשה והלא תעשה הנזכרות בפסוקים י"ג - י"ד.
ב. עיין בפסוק ד' ובפסוק י"א.
מהי הסתירה לכאורה בין פסוקים אלה, וכיצד אפשר ליישבה?

שאלה 10
עיין בדברים, י"ז, י"ד-כ'.
א. "ואמרת אשימה עלי מלך" (פסוק י"ד).
רמב"ן: "על דעת רבותינו כמו ואמור אשימה עלי מלך".
מה משמעות הפסוק על פי "דעת רבותינו"?
איזה פירוש אפשרי לפסוק זה רבותינו מבקשים לשלול בדברים אלה?
ב. "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה" (פסוק ט"ז)
יש מחלוקת בין הפרשנים (רש"י ורמב"ן) בפירוש המשמעות של פסוק זה.
באר את הפסוק לפי כל אחד מהפרשנים.

שאלה 11
עיין בדברים, י"ט, ט"ז - כ"א.
בקטע זה עוסקת התורה בעדים זוממים.
א. כיצד העדים נעשים "עדים זוממים"?
הסבר לפי הרמב"ן מדוע מקבלים את העדות של העדים המזימים ולא את העדות של העדים הזוממים.
ב. לפי רמב"ן (בפירושו ל"בן סורר ומורה"), יש טעם משותף לעונשים המוטלים על עדים זוממים ועל בן סורר ומורה.
מהי הבעיה המשותפת לשני עניינים אלה, שמיושבת על ידי טעם זה?

שאלה 12
עיין בדברים, כ"ב, א'-ג'.
א. על פסוקים אלה כותב רמב"ן: "זו מצווה מבוארת".
לפי רמב"ן, ציין שלושה עניינים בפסוקים אלה שהתורה מוסיפה בהם דינים, והסבר מהי התוספת.
ב. "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם" (פסוק א).
רש"י: "לא תראה אותו שתתעלם ממנו זהו פשוטו, ורבותינו אמרו: "פעמים שאתה מתעלם...".
1. מהו הקושי הסגנוני בפסוק, שרש"י בא ליישב בפירושיו?
2. מהי המשמעות ההלכתית של פסוק זה לפי "פשוטו", ומהי משמעותו לפי "רבותינו"?

שאלה 13
על שירת האזינו מביא רמב"ן את דברי הספרי: "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא"
א. ציין שני עניינים מהעבר הנרמזים בשירת האזינו, והסבר לשם מה הם נזכרו.
ב. כיצד מסביר רמב"ן את ההחלטה האלוקית לגאול את ישראל בלי להתנות זאת בחזרתם בתשובה?

שאלה 14
עיין בדברים, כ', י'-י"ח.
א. "כן תעשה לכל הערים הרחקת..." (פסוק ט"ו).
1. על איזה מהפסוקים הקודמים מוסב פסוק ט"ו לפי רש"י, ועל איזה פסוקים הוא מוסב לפי רמב"ן? הסבר את דבריך.
2. את מה הכתוב רוצה למעט באומרו "רק מערי העמים האלה" (פסוק ט"ז) לפי רש"י, ואת מה הוא רוצה למעט לפי רמב"ן?
ב. עיין במלכים א', פרק ט', ט"ו-כ"ב.
על מעשיו של שלמה, המתוארים בפסוקים כ'-כ"ב, כותב רמב"ן (בדברים):
"והעניין הזה כתורה עשאו".
על איזו בעיה הלכתית רומז רמב"ן בדבריו? האם בעיה זו קיימת גם לפי שיטת רש"י?
נמק את תשובתך.

פרק שלישי - נביאים וכתובים

שאלה 15
עיין בישעיה, מ"ב, א'-ז'.
א. עיין בפסוקים א'-ד'.
מהו תפקידו של העבד לפי פסוקים אלה, ומה הם המאפיינים של דרכו במילוי תפקידו?
ב. עיין בפסוקים ה'-ז'.
1. כתוב אל מי פונה ה' בפסוקים ו'-ז', ובאר מה הם תפקידיו לפי פסוק ז'.
2. באר את דברי החיזוק הנאמרים בפסוק ו'.

שאלה 16
עיין בישעיה, פרק נ"ב, פסוק י"ג - פרק נ"ג, פסוק י"ב.
יש המזהים את עבד ה' המופיע בפסוקים אלה עם עם ישראל.
א. עיין ב פרק נ"ב, פסוק י"ג - פרק נ"ג, פסוק ג'.
"מי האמין לשמעתנו" (נ"ג, א').
מהי השמועה שהגויים שמעו? בסס את דבריך על הכתוב.
מה מתמיה אותם בשמועה זו?
ב. עיין בפרק נ"ג, פסוקים ד'-ו'.
מהו ההסבר המוטעה שהגויים נתנו בתחילה למצבו של העבד, ומהו ההסבר הנכון שהם נתנו לאחר מכן למצבו?

שאלה 17
עיין באיוב, ד'.
א. עיין בפסוקים ו'-ז'.
הסבר את דבריו של אליפז לאיוב בפסוק ו', וכתוב מה הוא מוסיף עליהם בפסוק ז'.
ב. עיין בפסוקים י"ב-כ"א.
1. מה מוכיח אליפז מדברי הנבואה שנאמרו לו? הסבר כיצד.
2. כיצד מתקשרים דברים אלה של אליפז לדבריו שבפסוקים ו'-ז'?

שאלה 18
עיין באיוב, י"ב, ז'-כ"ה.
א. עיין בפסוקים ז'-י"א.
"ואולם שאל נא בהמות ותרך..." (פסוקים ז-ח').
1. מה "יורו" הבהמות ושאר הברואים הנזכרים בפסוקים אלה?
2. מהי טענתו של איוב כנגד הרעים בפסוקים אלה?
ב. עיין בפסוקים י"ב-כ"ה.
מה משותף לפעולות של ה' בקטע זה?
הבא שתי דוגמאות מהכתוב לפעולות של ה' בשני תחומים שונים.

שאלה 19
עיין באיוב, ל"א, כ"ד-ל"ז.
א. עיין בפסוקים כ"ד-ל'.
ציין שלושה תחומים שאליהם מתייחס איוב בפסוקים אלה, וכתוב מהי התנהגותו בכל אחד מהם.
ב. עיין בפסוקים ל"א-ל"ז.
מהו המבנה של פסוקים אלה, ומה רוצה איוב להשיג על ידי השימוש במבנה זה?

שאלה 20
עיין ביהושע, כ"ב.
א. עיין בפסוקים י"א-י"ח ובדברי רלב"ג שלפניך:
רלב"ג: "... ולזאת הסיבה אחשב שאמרו פנחס והנשיאים לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה 'המעט לנו את עוון פעור אשא לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף' וגו'... כי אולי זה העוון משך לב קצת העם עד שכמעט לא היטהרו ממנו עדיין כי קצתם למדו מזה ונסתבכו בחטא הסתבכות מה כי זה דרך המרי. ועוד כי הנגף היה בעדת ה' בעבור חטא היחידים".
לפי רלב"ג, כיצד האזכור של עוון פעור מסביר את רצונם של ישראל לצאת למלחמה נגד שניים וחצי השבטים?
ב. בפסוק י"ט, פנחס והנשיאים עוסקים במניע של שניים וחצי השבטים לבניית המזבח. על פי פסוק זה, מהו המניע שהנשיאים מייחסים לשניים וחצי השבטים, ואיזו טענה הם מעלים נגדו?

שאלה 21
עיין בשמואל א, פרקים כ"א-כ"ב.
א. על פרק כ"א, פסוק י' אומר רש"י: " 'אחרי האפוד' - אחר ששאלו באורים ותומים אמר לו כן".
מה משנה רש"י מפשט הכתוב בפירושו, ואיזו בעיה הוא מיישב באמצעות שינוי זה? היעזר בפסוקים ח'-י' בפרקנו, ובפרק כ"ב, פסוקים ט'-ט"ו.
ב. עיין בשמואל א, פרק כ"ב, כ"א, ובשמואל ב, פרק י"ב, ט'.
על דברי אביתר לדוד ועל דברי נתן לדוד כותב רד"ק: "... אף על גב שבכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה, כי בכל מקום השולח פטור והשליח חייב, כאן הכתוב קראו הורג... והטעם לפי שהיה מלך ואין עובר על מצוותו".
מהו הקושי המשותף לשני המקומות, וכיצד רד"ק מיישב אותו?

שאלה 22
עיין בתהילים, ק"ד.
א. עיין בפסוקים א'-כ"ד ובדברי רד"ק שלפניך (לפסוק כ"ד).
רד"ק: " 'מלאה הארץ קנייניך'... מלוא כל הארץ, קנייניך ומעשיך, אין דבר במקרה...".
הסבר לפי רד"ק, מה מביע תיאור הבריאה בפסוקים אלה. הבא דוגמה אחת.
ב. עיין בפסוקים כ"ט-ל"ה.
1. פסוקים כ"ט ו-ל"ב חורגים מהנאמר בשאר פסוקי המזמור.
במה הנאמר בפסוקים אלה חורג מהנאמר בשאר פסוקי המזמור?
מהו הרעיון המובע במזמור כולו?
2. עיין בפסוק ל"ה.
מהי בקשת המתפלל בפסוק זה, וכיצד היא מתקשרת לדבריו במזמור כולו?

שאלה 23
עיין בתהילים, קמ"ה.
א. עיין בפסוקים י'-ט"ז.
בקטע זה מספרים החסידים על ייחודה של מלכות שמיים לעומת מלכות בשר ודם.
1. על איזו מילה מנחה בפסוקים אלה אפשר לבסס קביעה זו?
2. ציין שלושה עניינים, שבהם ייחודה של מלכות ה' בא לידי ביטוי. בסס את תשובתך על הפסוקים.
ב. עיין בפסוקים י"ד-כ'.
על פסוק י"ז כותב המאירי: " 'צדיק ה' בכל דרכיו - ...לתת לאיש כדרכיו'
'וחסיד בכל מעשיו - להטות כלפי חסד".
1. לפי המאירי, מה מבטא התואר "צדיק", ומה מבטא התואר "חסיד"?
2. כיצד תארים אלה באים לידי ביטוי בהנהגת ה', לפי קטע זה? הבא דומה אחת מהכתוב לכל תואר.