אברבנאל: "... ראה משה לצוות מעצמו לזקנים שהם יזרזו במצווה הזאת מהפסח והם יתחילו ראשונה בלקיחתו ובשחיטתו ובנתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות, שהם היו הדברים היותר מסוכנים, ולכך חשש משה אולי יהיה בעיני העם קשה לעשות הדברים האלה, משום 'הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו [שמות, ח', כ"ב]... ויפחדו מעשות המצווה הזאת. ולכן, כדי לתת להם אומץ לב בדבר, ציווה לזקנים 'משכו וקחו לכם', רוצה לומר: אתם ראשי בני ישראל, זקני העם ושוטריו, התחילו ראשונה בעשיית המצווה הזאת...".

אור החיים: " 'ושמרתם את הדבר הזה' - .. כי ממה שאמר הכתוב 'לחק לך' בפני עצמו וחזר לומר 'ולבניך' .. הרי זה מפרש שאינם שווים בדבר: 'לחק לך' הוא כל האמור בעניין, 'ולבניך עד עולם' - פרטים מהעניין [שחיטת הפסח]..."

ויקרא י"ט, ט'-י"ח (נספח ב')

שאלות אלו מיועדות לתלמידי הישיבות התיכוניות בלבד

"לא תגנבו", "ולא תכחשו" (פסוק י"א).
"ולא תשבעו" (פסוק י"ב).
"לא תעשו עון במשפט" (פסוק ט"ו).

ראב"ע: "והנה טעם לזכור ה' [בשבועה], כי כאשר (=כמו] הוא השם אמת, כן יהיה דברו אמת. והנה אם לא יקיים דברו, כאילו מכחיש את השם".

ספרא: " 'לא תגנבו' - מה תלמוד לומר, לפי שנאמר 'הגנבה... שנים ישלם' (שמות,
כ"ב, ג'), למדנו עונש, אזהרה מניין, תלמוד לומר 'לא תגנבו' ".

"לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו" (פסוק י"א).
גמרא : "אמר שמואל אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של עובד כוכבים"
(חולין, צ"ד, א').

רמב"ן: "וטעם 'ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש' - על דרך הפשט ביאור ממה שנאמר בתורה (ויקרא, י"ט, י"ג) 'לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר', כי דרך הכתובים לדבר בהווה, והמנהג לשכור הפועל ביום אחד, ולערב הוא יוצא טרם בוא השמש. ויצווה הכתוב לפרעו ביומו בהשלים מלאכתו מיד, ושלא תבוא עליו השמש.. ילמד אותנו בכאן, כי מה שאמרה בתורה 'לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר' הכוונה בו שתפרענו ביומו, שאם לא תפרענו בצאתו ממלאכתו מיד, הנה ילך לביתו ויישאר שכרו אתך עד בוקר וימות הוא ברעב בלילה..".

"ואעשך לגוי גדול... ונברכו בך כל משפחת האדמה" (פרק י"ב, ב'-ג').
"ואברהם היו יהיה לגוי גדול.. ונברכו בו כל גויי הארץ" (פרק י"ח, י"ח).

רש"י: " 'ארדה נא' - לימד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראייה... דבר אחר, 'ארדה נא' - לסוף מעשיהם".

מצודת דוד : " 'אלמדה' - אז אוכל ללמד את דרכיך את הפושעים ולהזהירם על התשובה...".

"...ועתה בפרשה הזאת הזהיר 'לא תעשה כן לה' אלקיך' - לעבדו במקדשו [=בבית המקדש] בעבודות שלהם".

רש"י : "הלוך אחר בית דין יפה".
ספורנו: "כשתיתן לך שופטים... בחר את היותר שופטי צדק..."

"והעניין הזה כתורה עשאו".

רש"י: " ודעת דרכי יחפצון' - חפצים לשאול הוראות לחכמים כאילו רוצים לקיימם".
מה מביא את רש"י להוסיף את המילה "כאילו" בפירושו?