א. היא רצתה לגרש את הגר ואת ישמעאל בגלל התנהגותו של ישמעאל.
ב. קודם אברהם הבין שמישמעאל יהיו לו בנים, ועכשיו הוא מבין שמיצחק יצא העם.
א. (1) לא להרוג אותו ולהשליך אותו אל הבור. (2) בפסוק כ"ט מוזכר שראובן חזר אל הבור, וכשראה שיוסף איננו שם, הוא קרע את בגדיו.
ב. יהודה מציע למכור אותו, וכך לא יומת ויהיה אפשר אולי יום אחד לקנות אותו בחזרה.
א. לא תשא פני דל- אסור לזכות את הדל אם הוא לא זכאי בדין, רק בגלל שהוא עני, וצריך לעזור לו.
לא תהדר פני גדול- אסור לזכות את העשיר כדי לא לגרום לו בושות, בגלל שהוא איש חשוב.
ב. (1) אסור לפחוד מאנשים, אלא לעשות משפט צדק מבלי לחשוש מה אנשים יגידו או יחשבו.
(2) כדי שהשופט לא ייכשל ויפחד מאנשים, התורה מזכירה לו שמעל לאנשים יש ה', והמשפט הוא של ה', לכן לעשות משפט צדק.
א. (1) לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב. (2) איש אמו ואביו תיראו, מתאים לכיבוד הורים.
... ואלקי מסכה לא תעשו לכם... מתאים ל"לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
ב. בדיבר הראשון=אנכי ה', כדי להגיד מיהו ה', הוא שהוציא את ישראל ממצרים, ולהסביר למה לא לעבוד עבודה זרה.
פעם שנייה - במצוות השבת, כדילהזכיר שעם ישראל היה גר במצריםועכשיו הוא חופשי.
א. (1) אליהו שואל את בני ישראל עד מתי הם יעבדו גם לה' וגם לעבודה זרה, לבעלים. (2) לא ידעו מה לענות ולכן לא ענו.
ב. הוא צוחק עליהם ואומר להם לקרוא לבעל בקול יותר חזק כי אולי הוא עסוק או ישן, וכך יעירו אותו.
המטרה שלו היתה שבני ישראל יראו שזה מצחיק ולא אמיתי להתפלל לבעל, כי הוא אינו מסוגל לענות, ויחזרו לעבוד את ה' בלבד.
א. האנשים שמקווים לה', יתחזקו ויהיו גיבורים, ויוכלו לעוף כנשרים מבלי להתעייף, וללכת ולרוץ מבלי להתעייף.
ב. פסוק כ"ו: להראות שאי אפשר להשוות את ה' לאף עבודה זרה אחרת, כי ה' ברא שמים וארץ.
פסוק כ"ח: אם בני ישראל טוענים שהדרך של ה' נסתרת ואינם רואים אותה, ה' אומר להם שהוא בורא שמין וארץ, והוא אלקי העולם, ולכן הוא יודע הכל ולא נסתר ממנו כלום.
א. שה' קיבל את המנחה של הבל ואת המנחה של קין לא קיבל.
ב. פסוק ו': ה' רוצה לשאול את קין למה הוא כועס ופניו נפלו. פסוק י':לומר לו שהוא יודע מה הוא עשה להבל, כי הדם שלו קורא מן האדמה.
א. (1) יצחק מסביר לעשו שיעקב התחפש ולקח את הברכה במרמה ובשקר, והוא נתן לו את הברכה. (2) הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי... עשו שואל האם יש לך רק ברכה אחת? אם ברכה אחת נתת ליעקב, ברכני בברכה אחרת, כי בוודאי יש לך ברכות נוספות.
ב. ברך אותו משמני הארץ ומטל השמים.
א. יהודה הציע שכולם יהיו עבדים ליוסף, אם ימצאו את הגביע אצל אחד מהם.,
יוסף לא הסכים שכולם יהיו עבדים, כי הוא אומר שרק מי שהגביע יהיה אצלו , אותו הוא ייקח, וזה לא הוגן לקחת אחרים שלא גנבו. למה הוא אמר זאת? כי הוא רצה לראות איך הם מתנהגים כאשר מוצאים את הגביע אצל בנימין, האם האחים מרגישים אחריות כלפיו או לא.
ב. כי הוא היה ערב להחזיר את בנימין לאביו, כי שני בנים היו ליעקב מאישתו, האחד איננו והשני הוא בנימין. אם לא יחזור בנימין, האבא ימות מצער.
א. (1) מצוות עשה: הוכח תוכיח את עמיתך. ואהבת לרעך כמוך.
(2) אם רואים אדם שעבר עבירה או עשה חטא, צריך לדבר איתו על כך ולהראות לו שהוא עשה דברים לא טובים, כדי שיחזור בתשובה.
ב. לא תיקום - אסור לעשות נקמה במי שעשה לך דבר לא טוב. כלומר אסור לעשות לו רעה כי זה מה שהוא עשה לי.
לא תיטור - אם מישהו עשה לי רע, ואני עושה לו טובה, אסור להזכיר לו את הרעה שגרם לי ולומר לו שאני לא נוקמת בו, אלא מתנהגת טוב.
א. (1) יום טוב ראשון של פסח.
(2) שבוע
ב. קרבן העומר, מקריבים אותו ביום הראשון של חול המועד פסח.
א. השאלה: למה צריך את המצוות השונות, המצוות המובנות, והחוקים שאיננו מבינים אותם? התשובה: ה' ציווה את המצוות כדי לתת שכר טוב וחיים טובים לאנשים המקיימים אותן.
ב. ה' הוציא אותנו מארץ מצרים כדי לתת לנו את ארץ ישראל ולתת לנו את המצוות, כדי שנקיים אותן ויהיו לנו חיים טובים.
א. אם מצאת שור או שה שאבדו למישהו, אסור להתעלם מהשור. אם אתה לא מכיר את הבעלים או אתה לא מכיר את הבהמה, אתה צריך לקחת את הבהמה הזאתהביתה שלך ולחכות שיבואו לחפש אותה, ואז להחזיר אותה לבעלים.
ב. (1) אם תפגוש בדרך בהמה נופלת, אתה חייב לעזור לבעלים של הבהמה להקים
את הבהמה. (2) ההתנהגות השלילית היא התעלמות מהמקרה. לא לשים לב אליו, לא לפעול.
א. (1) שלמה אומר 1. שהוא מלך כשהוא נער קטן ולא יודע איך למלוך. 2. העם רב מאוד. (2) כיוון שלא ביקש דברים גשמיים לעצמו כמו עושר וכמו אורך חיים, אלא ביקש דבר שיעזור לו במלוכה ובמשפט העם. הוא לא חשב על טובתו האישית אלא על טובת המלוכה והעם.
ב. המקרה של שתי הנשים הזונות שמת הילד האחד, וכל אם רצתה את הילד החי. הן באו אל שלמה למשפט, והוא אמר למשרת שלו לגזור את הילד החי לשניים, ולתת חצי לכל אחת. אחת הנשים ביקשה לא לגזור אותו ולהשאיר אותו חי אצל האישה השנייה. שלמה הבין שזו האם האמיתית וציווה לתת לה את הילד החי. החכמה שלו התבטאה בזה שהוא עשה ניסוי כדי לברר את האמת, ולפי הניסוי ידע מיהי האם האמיתית, והוא כמובן לא התכוון לגזור את הילד לשניים.
א. ה' הבטיח לדוד ששלמה בנו יבנה את בית המקדש. היא התקיימה ושלמה בנה את הבית.
ב. להבטחה שהמלכות תעבור מדויד לבנו ולבניו אחריו, ותישאר של בית דוד.
א. הטענה של חזקיהו שה' יציל את ירושלים ואשור לא יצליחו לכבוש אותה.
ב. לא יודעת למה הכוונה.
א. פעולה אחת: האדם ישליך את האלילים של העבודה זרה. פעולה שנייה: ייכנסו למערות ולמקומות מחבוא. יעשו את הדברים האלה מפחד שה' יבוא לשלוט בארץ.
ב. המסקנה: תפסיקו לסמוך על אנשים ולהעריץ בני אדם, כי לעומת אלקים הוא לא נחשב, ותתחילו לכבד את ה'. הם יסיקו את המסקנה הזאת כשיראו את ה' שולט בעולם.
א. ביום שייפלו אוייבי ישראל. שני דברים יקרו ביום הזה: 1. ה' יחזיר את העם מהגלות באשור ובמצרים לארץ ישראל ויעשה קיבוץ גלויות. 2. לא תהיה קנאה בין יהודה וישראל.
ב. י"א: קיבוץ גלויות.
י"ג:
א. ודובר אמת בלבבו - מדבר את מה שהוא חושב בלבו. לא רגל על לשונו - לא דיבר רכילות על אנשים אחרים.
ב.